עריכת הדף "בנין ציון/א/קסא"

{{ניווט כללי עליון}}
{{יישור לשמאל|ב"ה אלטאנא, יום ב' ח' א"ש תרי"ט לפ"ק.}}
{{-}}

::להרה"ג וכו' מ"ה {{אישים|יצחק דוב הלוי}} נ"י הגאב"ד דק"ק ווירצבורג יע"א.

'''{{עוגן1|מה}}''' דבדיק לן מר נ"י באחד שנתן שטר חח"ז לבנותיו וי"ח כנהוג ועתה רוצה להקנות קצת מנכסיו בתורת צוואת בריא לקצת מבנותיו שיש לו מאשתו שניי' חוץ מחלק ירושה שיפול להם וכן לאשתו אם רשאי לעשות כן.

'''{{עוגן1|תשובה}}:''' לפי המבואר בח"מ {{ממ|[[שולחן ערוך/חושן משפט/רפא#ז|סי' רפ"א ס' ז']]}} ברמ"א הכותב לבתו שתקח לאחר מותו כחצי ח"ז דינו כירושה בעלמא ובעל חוב וכתובה קודמין למתנה זו וכן עשור נכסי הבת וכל ימי חיי הנותן יכול למכור הנכסים אע"פ שכתב לה מהיום ולאחר מיתה עכ"ל מזה נראה שאין חשש איסור להקנות מנכסיו לאחר אכן המהרי"ל בשו"ת {{ממ|[[שו"ת מהרי"ל/צב|סי' צ"ב]]}} כתב שאין נכון ליתן נכסיו לאשתו כשיש לבנותיו שטרי ירושות דהוי מערים לאפקועי מהן את ששעבד כבר וכן אין להוסיף לאשה על נכסי מלוג שלה כדי להשליטה בתוקף על הנכסים דגם התם הוי כהערמה לאפקועי מן שטרי ירושות עכ"ל וכוותי' פסק הרמ"א אהע"ז {{ממ|[[שולחן ערוך/אבן העזר/קח|סי' ק"ח]]}} ואע"ג דהח"מ שם ביאר דברי הרמ"א כגון שרוצה להערים וליתן במתנה אח"כ רוב נכסיו לבניו או שיערים ליתן לאשתו מתנה מרובה וכ"כ הב"ש שם מכ"מ ודאי רוב נכסיו או מתנה מרובה לאו דוקא דה"ה אם מערים על מיעוט נכסיו רק דאתי לאפוקי בנותן מעט שאין דרך להקפיד וכ"נ מדברי מהר"יל ורמ"א שלא חלקו בין רוב נכסיו למיעוט והנה המרדכי פ' יש נוחלין {{ממ|}} כ' בשם הר"מ באחד שנתן לחתנו שטר מתנה שיטול חלק וכו' כאחד מן היורשים שיכול ליתן מתנה כל ימי חייו שהרי לא כתב לו רק שיטול כאחד מן היורשים והמתנה שנתן לאחרים תמעט חלק כל אחד מהיורשים א"כ נתמעט נמי חלק חתנו ע"ש והם דברי רמ"א הנ"ל ולכאורה זה מתנגד לפסק המהרי"ל הנ"ל וא"כ יש סתירה ברמ"א שפסק כמהרי"ל וכמרדכי אבל לאחר עיון זה אינו דודאי אין כוונת הנותן שטר ח"ז שלא יהי' לו רשות לשלוט בנכסיו כל ימי חייו רק שמתנה שלא יערים ע"י ערמה לשנות החלקי ירושה לאחר מותו ולכן המרדכי איירי בנותן מתנה מיד בחייו ואין בזה ערמה אבל המהרי"ל איירי בנותן על אחר מותו ולכן כתב שאין ליתן לאשתו דבזה לא הוי רק על לאחר מותו דבחייו מה שקנתה אשה קנה בעלה ובמצו' על נכסיו באופן שלאחר מותו לא יטלו בעלי שטר ח"ז מה שנכבת להם זה הוי ערמה ואסור וכה"ג ראיתי א"ע גם בנחלת שבעה שמחלק בכך ועוד נראה לחלק דהמרדכי איירי בנותן שטר מתנה בעלמא שלא התנה בו שלא יערים בשום תחבולה אבל ע"פ נוסח שטר ח"ז שלנו שמקבל בח"ח ובשד"א שלא יערים לגרע כח השטר וכו' בזה ודאי אסור לעשות וראיתי בשו"ת רבי עקיבא איגר ז"ל {{ממ|[[שו"ת רבי עקיבא איגר/א/קכט|סי' קכ"ט]]}} שהאריך אם בדיעבד מהני מה שנתן מתנה לאחר בערמה כיון שעבר על שבועתו ואי עבר על מימרא דרחמנא אי עביד לא מהני ע"ש ועכ"פ פשיטא לו שיש איסור בדבר ולכן לא מצאתי תקנה בזה להתיר לכתחלה לעשות כן אם לא בהסכמת בנותיו בעלות השטרות של ח"ז וצריך לזה גם הסכמות בעליהן שאע"פ שהשטרות נכתבו על שמן מכ"מ הרי מבואר באהע"ז {{ממ|[[שולחן ערוך/אבן העזר/צא|סי' צ"א]]}} דאשה שהכניסה שטר חוב לבעלה וחזרה ומחלתו אינו מחול מפני שידו כידה ואין חילוק בין נכסי מלוג לנכסי צאן ברזל כמש"כ הח"מ וב"ש שם וא"כ ה"ה במחלה מקצת משטר ח"ז שאינו מחול בלא הסכמת בעלה, כנלענ"ד{{יישור לשמאל|הקטן יעקב.}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תשובות מתאריך ח' אדר ב' ה'תרי"ט]]
[[קטגוריה:רבי יצחק דב במברגר: תשובות אליו]]