עריכת הדף "בנין ציון/א/נז"

{{ניווט כללי עליון}}
{{יישור לשמאל|ב"ה אלטאנא, יום ו' ג' אלול תר"ח לפ"ק.}}
{{-}}

::להרב וכו' מ"ה {{אישים|פנחס שיפפער}} נ"י בק"ק לעמבערג יע"א.

'''{{עוגן1|כתב}}''' לי מר נ"י:

וז"ל הנה נודע לי מה שחקר מעכ"ת נ"י בענין איסור מוסיף דלדעת הרמב"ם פ"ד משגגות שצריך שיהי' אותן האנשים מצויים בעולם ונסתפק מעכ"ת נ"י מתי צריך שיהי' אותו האיש שעליו נתוסף האיסור בעולם אם בשעה שהאיסור חל או בשעה שעבר על האיסור או בשני העתים יחד ורצה להביא ראיות לזה וסתר אותם וסיים לא נזכרה לי כעת ראי' מכרעת לזה ולי הצעיר נלפענ"ד להביא ראי' דאין צריך להיות בעולם רק בעת שעבר על האיסור לא בשעה שהאיסור חל מהא דגרסינן יבמות {{ממ|ד' ל"ב}} במתניתן שני אחין נשואין שתי אחיות ומת אחת וכו' וגרסינן עלה בגמרא פשיטא כו' הכא דמדחיא מהאי ביתא לגמרי וכו' ת"ר בא עלי' חייב משום אשת אח וכו' מיגו דאיתוסף איסור לגבי אחים איתוסף איסור לגבי' דידי' והנה כל הישר הולך בסוגית הגמרא בלשון בא עלי' מבואר דאמתניתן קאי דמיירי דהי' רק שני אחין וכדאמרינן עלה בגמרא דאדחיא מהאי ביתא לגמרי וכ"מ פשטות לשון רש"י ז"ל ד"ה בא עלי' וא"כ תיקשי לדעת הרמב"ם הנ"ל דצריך שיהי' אותן אנשים שנתוסף עליהם האיסור בעולם א"כ מאי קאמר הגמרא מיגו דאיתוסף איסור לגבי אחין כו' הא כאן מיירי שלא הי' רק שני אחין דאז בשעת נפילה לא הי' אח אחר מדקאמר דאדחיא מהאי ביתא לגמרי דהברייתא אמתניתין קאי כדכתיבנא אלא ודאי צ"ל דלדעת הרמב"ם העיקר תלוי בשעה שעבר על האיסור וא"כ שפיר נוכל לומר דמיירי בשעה שבא עלי' נולד אח ונוכל לומר מיגו דאתוסף איסור לגבי אח וזהו דוחק גדול לומר דמיירי בשעה שנשא מת הי' להם אח שלישי ומת קודם מיתתו דפשט המשנה מורה היפך זה ונפשט ספיקת מעכ"ת נ"י עכ"ד.

'''{{עוגן1|ועל}}''' זה אשיב מה שכתב מעכ"ת נ"י דברייתא איירי ג"כ בשני אחין בזה ודאי הדין עמו ולא הי' צריך לתבוע הודאה לזה מכל הישר הולך דבפי' איתא בתוספתא ברישא כלשון המתניתין כמו שהביאוה הרשב"א והריטב"א וכן הוא בתוספתא דלפנינו אבל עם כל זה לא ידעתי ראי' מזה דאזלינן אחר זמן העבירה דכיון דע"כ לא משכחת מוסיף לר' יוסי אם לא שנאמר שמחוץ של ב' אחים שהוזכרו יש עוד אחים אחרים או בשעת נישואין או בשעת עבירה למה יהי' דוחק יותר שנאמר שהיו בשעת נישואין ומתו משנאמר שאיירי שנולדו אחר נישואין ואדרבא מלשון רש"י שכתב נשאת לאחד מהן נאסרה על כולן משום אשת אח עכ"ל משמע דאיירי שהיו בשעת נישואין ונאסרה אז עליהן ולכן לא זו בלבד שאין מכאן ראי' דאזלינן אחר שעת עבירה אלא אדרבא נלענ"ד להביא ראי' להיפך דאזלינן בתר שעת חלות האיסור דהנה הריטב"א הקשה אמה דקאמר מיגו דאתוסף איסורא לגבי אחים דלימא מגו דאתוסף איסורא לכל בני העולם משום אשת איש ותירץ דניחא לי' שם חלות דאשת אח עצמו דאתוסף על אחרים ועוד דנקט איסור שאר אחים דחמיר טפי דאיתי' אפילו לאחר מיתת אחיהם עכ"ל והשתא אי ס"ד דאזלינן בתר שעת עבירה מאי הוקשה לריטב"א דנימא מגו דאתוסף איסור אשת איש הרי ע"כ איירי שבא עלי' לאחר מיתת בעלה וכלשון התוספתא ועוד דאל"כ למה קאמר ר"י חייב משום אשת אח ואחות אשה הל"ל ג"כ משום אשת איש שהרי אשת איש ואשת אח בבת אחת חיילי ומודה רבי יוסי בבת אחת דחייב שתים כדמסקינן שם וכיון דכן היאך הוי שייך לומר מגו דאתוסף איסור אשת איש הרי בשעת עבירה ליכא עוד איסור זה כיון שכבר מת בעלה אע"כ דפשיטא לי' להריטב"א דאזלינן בתר שעת חלות האיסור בלבד וכמו שכתבתי כבר שהסברא נוטה לזה וזה נלענ"ד ראי' שאין עלי' תשובה.{{יישור לשמאל|הקטן יעקב.}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תשובות מתאריך ג' אלול ה'תר"ח]]