עריכת הדף "בכור שור/שמות/א"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''ואלה שמות.''' אע"פ שמנאן חזר ומנאן כאן לפי שהוא ראש הספר וכל הספר מדבר בהם הזכיר המנין איך פרו ורבו וכמה היו בבואם וכמה היו בצאתם ואיך נשתעבדו וכל המאורעות:

== ה ==

'''שבעים.''' עם יעקב ואמר ''' יוצאי ירך יעקב''' לפי שכולם יוצאי יריכו לבד הוא לבדו:

== ח ==

'''אשר לא ידע את יוסף.''' לא הכירו ולא ידעו ולא נשא להם פנים בשבילו:

== י ==

'''הבה נתחכמה לו פן ירבה.''' נערים עליו לעשות דבר שלא ירבה שאם ירבה ''' והיה כי תקאנה מלחמה''' כי יקרה מקרה של מלחמה יתחבר עם שונאינו:

'''ונלחם בנו ועלה מן הארץ.''' ילכו להם ונפסיד עם גדול כזה שראויין להשתעבד בהם בשעת הצורך ולכך נשתעבד בהם שלא לצורך שלא ירבו ולא יעלו מן הארץ ויהיו מצויים לנו בשעת הצורך כי זאת העבודה לא היתה לצורך אלא פן ירבה. וי"ל ועלה מן הארץ כלו' מן הארץ יהיה עליון יותר ממנו והיינו משועבדים להם, שניהם מדעתי והראשון נראה כי בסוף ניכר שבסוף הקפידו שיצאו מתחת ידם ומדקאמר והיה כי תקראנה יש להוכיח שבפני עצמו לא היו יראי' מהם:

== יא ==

'''וישימו עליו שרי מסים.''' שהיו גובין מס האנשים שהיו שולחין על עבודת המלך עשרת אלפים והיו מחולקים לחדשים או לשבתות כמו שנ' בשלמה (מ"א ה') ויהי המס שלשים אלף איש ואמר (שם) חודש יהיו בלבנון ושנים חדשים בביתו ואדונירם על המס וכאן שרי מסים ממונים על מס האנשים למחלוקתם והיו חודש בעבודת פרעה או ג' או ד' בביתם והא ליכא למימר שהיו תדיר בעבודה דא"כ מתי יעשו לביתם ומי יפרנסם:

'''ויבן ערי מסכנות.''' לשון אוצר כמו (דה"ב ל"ב) ומסכנות לדגן ולתירוש וכן תרגם אונקלוס ופרעה היה צריך רוב אוצרות כי חומש כל תבואת מצרים שלו כדכת' (בראשית מ"ז) וישם אותה לחק עד היום הזה לפרעה לחומש אבל בני ישראל לא היו נותנים חומש כי יוסף נתן להם אחוזה במיטב הארץ וכלכל אותם ולא מכרוהו ובאו בעלילה על ישראל לאמר כל המצרים עובדים את המלך שעובדים את האדמה והחומש שלו וכל בהמתם שלו והם מגדלים אותם ונותנין חצי הוולדות למלך וכולם אריסין אבל אתם אינם עובדים אותו לכן כיון שהמצרים נותנין את התבואה אתם בנו את האוצרות לתתה בהם:

== יב ==

'''ויקוצו מפני בני ישראל.''' כי כאשר ראו כי כן יוסיפו לענותם כן יוסיפו לפרות ולהרבות קצה בחייהם מפני בני ישראל לבדם בתחלה היו יראים פן יתחברו עם השונא ועכשיו שראו אותם כ"כ פרים ורבים קצה מפניהם לבדם:

== יד ==

'''וימררו את חייהם.''' כשראה שהם פרים ורבים הוסיפו למרור חייהם בעבודה שבתחלה ויבן ישראל ערי מסכנות ולבסוף אף בכל עבודה בשדה ליטע כרמים וגנים ולחפרם ולשדד תלמים אחריהם ובכל עבודתם שהיה משתעבדים היו משתעבדים בהם ''' בפרך''' שלא היו מניחים אותם אפי' להרגיע עד בלעם רוקם אלא אצים ודוחקים וממהרים אותם כדי ליגעם וישנו כל הלילה מתוך יגיעתם ולא יעסקו בפריה ורביה וכשראו שכל זה אינו מועיל להם שלא יפרו ולקחו להם צד אחר להמית הבנים:

== טו ==

'''ויאמר מלך מצרים למילדות.''' לאותם שמילדות את העבריות ומסתמא גם הם עבריות היו ואף הפסוק משמע שהמילדות עבריות:

'''אשר שם האחת שפרה.''' הזכיר הק"ב שמם לכבודם שתזכרם לטוב כי שמו נפשם בכפם על ישראל לעבור מצוות המלך:

== טז ==

'''אם בן הוא והמיתן אותו.''' ותאמרו הפילו כי לא רצו עדיין לעשות רציחה בפרהסיא:

== יט ==

'''כי חיות הנה.''' בריאות אי נמי מילדות יודעות כל אחת לילד את עצמה כמו שתיר' אונקלוס:

'''בטרם תבוא אליהן.''' בתחלה היו קוראים אותם לכך נקראות מילדות כי הנאה הייתה להן באחרות יותר מבעצמן אבל כשהרגישו שאנו עסוקין במצוותיך כי מתוך שהן יודעות האומנות הרגישו ושוב לא קראו אותנו כי בטרם תבא אליהן המילדת משם ואילך וילדו:

== כ ==

'''וייטב אלהים למילדות ויירב העם.''' ולא נחשדו על שפיכת דמים שאם לא היו פרים ורבים כבתחלה היו סוברים שהם היו עושים אע"פ שכל אחת יודעת שלא עשו לה רק טוב:

== כא ==

'''ויעש להם בתים.''' עושר וכבוד ופריה ורביה כמו (ש"א כ"ה) כי עשה יעשה ה' לאדוני בית נאמן וכיון שראה שאינו יכול בצינעה פירסם הכל וצוה לכל עמו ועשאם כולם ממונים ע"כ שלא יוכלו ישראל להשתמר מהם. [וראיתי בדברי החכם צח (?) כי ראו אצטגניני פרעה כי עם מצרים עתידים לטבוע כמו שעשו בים וסברו להפוך על ישראל הגה"ה]:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}