עריכת הדף "בכור שור/ויקרא/כו"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''לא תעשו לכם אלילים ופסל.''' שלא יועילו לכם כלום:

'''ואבן משכית.''' פי' רש"י לשון כסוי, מכסה בה את הרצפה, ויש לפרש לשון צפיה וראיה כגון: סוכה ברוח הקודש, אבן שיש בו צורה ובני אדם צופים אליה, והמשתחוה שם נראה כמשתחוה לצורה:

== ב ==

'''את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו.''' שלא תמכר עצמך לגוי, שהוא יצוה לך לעשות מלאכה בשבת:

'''ומקדשי תיראו.''' קדושתי תיראו ולא תמכר עצמך לגוי שתחלל שם שמים שיעשה תועבות וחלול השם, וגם עבד מש[י]ם עבדים לעבד(ו) ע"ז, וכן הוא אומר: תחללו את שם קדשי באמר להם וגו':

== ג ==

'''אם בחקתי תלכו ואת מצותי [תשמרו].''' שתעשו מה שעליכם לעשות אף העננים והארץ והאילנות שנבראו בשבילכם יעשו לכם מה שעליהם לעשות, שאצוה העננים לתת גשמים בעתם, בעת הצרך, ולא מרובים יותר מדאי ולא מועטים יותר מדאי:

== ד ==

'''ונתנה הארץ יבולה.''' כמו שיש עליה לעשות, ועץ השדה יתן פריו:

== ה ==

'''והשיג לכם דיש.''' וכמו שתהיו תדירים במצותי וללמד תורתי בלא בטול, כך תהא ברכתכם בלא הפסקה, כדכתיב: והשיג לכם דיש את בציר, שלא יהא הפסק בין ברכה לברכה:

'''ואכלתם לחמכם לשובע''' נפשכם, כי מה מועלת רוב התבואה אם לא יוכלו לאכלה, ואפילו הם בריאים ויש להם תבואה הרבה, מה מועיל אם יאכלוה בפחד ורעדה, לכך נאמר: וישבתם לבטח בארצכם:

== ו ==

'''ונתתי שלום בארץ.''' לפי שיש בני אדם בעולם שיושבים בטח ואינם שמים פחד על לבם, אבל היה להם לירא אם היו שמים על לב, ויש בני אדם שיראים ומתפחדים אעפ"י שאין צריך, לכך נאמר: וישבתם [ל]בטח, שלא יהיה לבבכם נרעד, ולא לשוא תבטחו, כי נתתי שלום בארץ, ואין שום מזיק שיחריד, לא חיה רעה ולא חרב:

'''וחרב לא תעבר.''' אפילו חרב של שלום, שיש לו שלום עמכם והולך על עם אחר, שיאן לך חרב של שלום יותר מפרעה נכה, ונכשל בה יאשיהו:

== ז ==

'''ורדפתם את אויביכם.''' ואם תאמרו: אחרים לא יבאו עלינו ואף אנו לא נוקמ' מאויבינו, לכך נאמר: ורדפתם את אויביכם, ותנקמו בהם, שהם יפלו לפניכם לחרב לפניהם. קודם שתשיגו אותם שתהיה חרב איש ברעהו:

'''ורדפו מכם חמשה מאה.''' חמשה מכם ירדפו מאה מהם:

'''ומאה מכם.''' שאז יראה חיל, ויהיו סבורים שבחיל גדול אתם באים וינוסו רבבה מפניכם, ואם תאמר: מדה טוב מרובה ממדת פורענות, והכאב מדה טובה כתיב: ומאה מכם רבבה ירדפו, והם עשרת אלפים והם מאה פעמים מאה, הרי אחד למאה, ובמדת פורענות כתיב: איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה, הרי מדת פורענות מרובה ממדה טובה, ואיכא למימר הכא רודפין והורגין דכתיב: ונפלו אויביכם לפניכם לחרב, התם יניסו אבל אינם הורגים, דלא כתיב שם ונפלו:

== ט ==

'''ופניתי אליכם.''' שאחזיר לכם פנים ולא עורף:

'''והפריתי אתכם.''' שתלדו בנים הרבה:

'''והרביתי אתכם.''' שיגדלו הבנים ולא יהיו מתים בעודם קטנים:

'''והקימתי את בריתי אתכם.''' שאם תשמרו מצותי, אני אקים אותן בידכם, ואספיק לכם לעשותן ולקימן, והיתה ידי אתכם, כי הבא לטהר מסייעין לו:

== י ==

'''ואכלתם ישן.''' בשביעית:

'''נושן.''' בשמינית, וכשהיה יוכל ישן בתשיעית, מפני חדש תוציאו. שתספיק לכם התבואה שתמצאו ישן הרבה באוצר עדין בתשיעית:

== יא ==

'''ונתתי משכני בתוככם.''' שתהא שכינתי ביניכם כבין המלאכים:

'''ולא תגעל נפשי.''' שלא תפלט אתכם, להרחיק אתכם ממני:

== יב ==

'''והתהלכתי בתוככם.''' כשתשכנו אני אשכן עמכם, וכשתלכו ממקום למקם אני אלך עמכם:

'''והייתי לכם לאלהים.''' לדיין, לנקם נקמתכם מכל הקמים אליכם:

'''ואתם תהיו לי לעם.''' שיאמר(ו) כל העולם: אלו ודאי נכר בהם שהם עמו של הק"[בה] ואם תאמרו, מאין נדע שתעשה לנו הטובות הללו שאתה אומר לנו, לכך נאמר:

== יג ==

'''אני ה' אלהיכם.''' כלומר הרי הרי אני ה' אלקיכם, אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, ועשיתי לעיניכם נסים ונפלאות, מהיות להם עבדים, פדיתי אתכם, ואשבר מטת עלכם, כלומר, העול שהי המטה ראשיכם וכופף כלפי הארץ שכתוב: ואולך אתכם קממיות, שזקפתי ראשיכם, שהייתם הולכים בקומה זקופה ולא היה כופף אתכם העול, כדכתיב: ובני ישראל יוצאים ביד רמה, וכשם שני עשיתי זאת, אני נאמן שאני אעשה עמכם מה שאני מבטיח אתכם:

== טז ==

'''אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה.''' אני אמרתי לכם: [והיה] אם שמוע תשמע לקול ה' אלקיך, והאזנת למצותיו ושמרת וגו', ועתה אם לא תשמעו איני רופאך, אלא אפקד עליכם חליים רעים, ויכלו עיניכם לתקות הרפואה ולא תבוא, ואז תדאב נפשכם; כל המצפה לדבר ואינו בא קרוי כליון עינים, כמו: עודינה תכלינה עיניהו אל עזרתנו הבל, כי העין מצפה והדבר לא בא עד שמכלה העין מלצפות לעצמו:

'''וזרעתם לריק זרעכם.''' שלא תרויחו זרעכם, כלומר שלא יוציא השדה יותר מכדי זריעה, ואותו כדי זריעה תפסיד[ו], שיאכלוהו אויביכם, שיפשטו עליכם ויקחו הכל, ומוטב היה לכם שתהיה הזריעה באוצר ולא תטרחו לחרש ולזרע ולא תפסידו, וזהו כנגד שאמר למעלה: והשיג לכם דיש את בציר, שתתבר' בידם זריעת הארץ:

'''ואכלהו אויביכם.''' כנגד: ואכלתם [לחמכם] לשבע:

== יז ==

'''ונתתי פני בכם.''' לרעה, פנים של זעם כנגד: ופניתי אליכם והפריתי אתכם, שפעמים שאדם פונה פניו אל חברו מחמת חבה, ופעמים מפני זעם, כדכתיב בירמיה: כי שמתי פני בעיר הזאת לרעה ולא לטובה:

'''ונגפתם לפני אויביכם.''' כנגד שאמר: ורדפו מכם חמשה מאה:

== יח ==

'''[שבע].''' פורעניות כנגד שבע עברות של מעלה: א) ואם לא תשמעו, שאינו רוצה ללמד; ב) ולא תעשו, שמה ששמע אינו רוצה לעשות; ג) את כל המצות, כופר במצות שאינן מן השמים; ד), ואם בחקתי תמאסו, מואס באותם שעושים אותם; ה) ואת משפטי תגעל נפשכם, שונא תלמידי חכמים שדנין ונושאין ונותנין בהם; ו) לבלתי עשות, שמונע אחרים מלעשות; ז) להפרכם את בריתי, שכופר בעיקר, כך מפורש בת"כ. ולפי הפשט, שבע לאו דוקא, אלא כך דרך הכתוב: שבע יפול צדיק וקם:

== יט ==

'''ושברתי את גאון עזכם.''' כנגד: ואשבר מטת:

'''ונתתי את שמיכם כברזל.''' כנגד: ונתתי גשמיכם בעתם:

== כ ==

'''ותם לריק כחכם.''' שתזרעו ותחרשו בחנם, שלא תוציא כלום הארץ, וזהו קשה מוזרעתם לריק, שכתוב למעלה, דהתם מוציאה כדי זריעה ולא יותר, והכא ולא כלום:

'''ולא תתן ארצכם את יבולה.''' דרשו רבתינו: אפילו מה שמובילין לה, והינו כנגד שאמר: ונתנה הארץ יבולה:

== כא ==

'''קרי.''' לשון קושי, מלקות ובקורות:

== כב ==

'''והשלחת בכם את חית השדה.''' מקום: והשבתי חיה רעה מן הארץ:

== כה ==

'''והבאתי עליכם חרב.''' כנגד: והקימותי את בריתי אתכם, ויש לפרש על ברית מילה, כלומר, אתם לא רציתם להביא עליכם חרב של מילה, אני אביא חרב של הריגה, לנקם:

'''ונאספתם אל עריכם.''' שלא יהא בהם כח לצאת ולהלחם כנגד האויב:

'''ושלחתי דבר.''' מחוץ תשכל חרב ומחדרים [דבר ו]אימה:

'''ונתתם ביד אויב.''' על ידי רעב, כדמפרש:

== כו ==

'''בשברי לכם מטה לחם.''' וכן הוא אומר בשעת חורבן: ויחזק הרעב בעיר... ותבקע העיר וכל אנשי המלחמה [יצאו הלילה דרך השער] בין החמתים, ונתנו ביד אויב, שהשיגו [את] צדקיהו ולקחוהו, וזהו כנגד: וישבתם [ל]בטח:

'''בתנור אחר.''' שעשר נשים יוצרכו למלאות תנור אחד שהוא דבר קטן:

'''במשקל.''' שלא נפסד ממנו, ואע"פ כן לא תשבעו; ורבותינו פירשו: שיעשו פת ניפולין, ולא יוכלו לחלק, כי אם במאזנים:

== כט ==

'''ואכלתם בשר בניכם.''' מקום שאמרתי: והפריתי אתכם:

== ל ==

'''ונתתי את פגריכם וגו'.''' מקום שאמרתי: והרביתי אתכם:

'''וגעלה נפשי.''' מקום: ולא תגעל נפשי:

== לא ==

'''והשימותי את מקדשיכם.''' מקום שאמר: ונתתי משכני בתוככם:

== לב ==

'''ושממו עליה אויביכם.''' זוהי נחמה, נחת רוח, שלא ימצאו עליה (ועדין) נופלים (עליה) (כמה רבבות):

== לג ==

'''ואתכם אזרה בגוים.''' גם זה חסד, כדכתיב: צדקת פרזונו של ישראל, צדקה עשה הק"[בה] עם ישראל שפזרם לבין האומות, שאם מוצאים אותם במקום אחד היו מכלים אותם, כדאיתא בתלמוד:

'''והריקתי אחריכם.''' על הבאים אחריכם:

'''והיתה ארצכם שממה.''' שממה מכם ומאחרים:

== לד ==

'''אז תרצה הארץ.''' שלא תעבד לא מכם ולא מאחרים:

== לה ==

'''אשר לא שבתה.''' שבעים שמיטות בטלו ושבעים שנה היו בגלות בבל, כדכתיב בדברי הימים: עד רצתה הארץ [את] שבתותיה... למלאות שבעים שנה:

== לו ==

'''מרך בלבבם.''' מדה טובה, ושלא יתגרו בגוים:

== לח ==

'''ואבדתם בגוים.''' כאבדה המתבקשת:

'''ואכלה אתכם.''' כאכילת קשואין ודלועין שאינם מתעכלין בגוף. בגוף:

== מא ==

'''והבאתי אתם.''' ושלחתי אותם, אינו נאמר אלא והבאתי אותם, שאני אלך עמהם ולא אעזבם:

'''או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם.''' כמו: ואחריהם בפיהם ירצו סלה, שמזכירים יום המיתה ואינם חרדים, וכן ירצו את עונם, יזכירו עונם ויתודו עליהם, כמו שאמר: והתודו את עונם ואת עון אבתם:

== מב ==

'''וזכרתי את בריתי יעקב.''' מאחר שיתודו ויכנעו:

'''ואף את [בריתי] יצחק.''' גם הברית שכרתי את יצחק, שהוא מאוחר יותר משל יעקב, גם אותו אזכר:

'''ואף את בריתי אברהם.''' שהיה קודם אזכר. שלא אתן להם נחלה אחרת במקומה, אלא אומר: אזכר ואחזירנה להם:

== מג ==

'''והם ירצו את עונם''' שיאמרו ויודו שיען וביען שחקותי מאסו, באה להם הצרה הזאת; והכי קאמר באחד מאלו שני דרכים יגאלו, או בכך, שאז יכנע לבבם הערל ויחזרו בתשובה ואגאלם, או בדרך אחרת, שאף גם זאת שלא יחזרו בתשובה, לא מאסתים ולא געלתים לכלות, שאם הם עושים שלא כהוגן, אני לא אאבד את אמונתי, שאני ה' אלהיהם וגאלם ברחמי, שאני הוצאתי אותם [מארץ מצרים] לעיני הגוים, ויודעים שלקחתים לי לעם, ואם לא אגאלם יתחלל שמי, וכן הוא אומר: לא למענכם אני עשה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חלתם, שהיכולת בידי להציל את עמי:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}