עריכת הדף "בכור שור/במדבר/כו"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ד ==

'''כאשר צוה ה' את משה''' ''' ובני ישראל היוצאים.''' [שהיו נמנין מבן עשרים כמו כן נמנו כאן מבן עשרים] ולפי שחלוקת הארץ שייכא ביוצאי מצרים לדברי הכל הזכיר כאן יוצאי מצרים. ובזה המנין מנה והזכיר עד לשלא היה להם בנים כבר פיר' לעיל. [ונקראים על המשפחת אחיהם שהיתה משפחת מרובה ונטמעו בהם ולא היה להם שם לעצמן כגון בבני שמעון שאינו מונה משפחות לאהד ולצוחר, וגם מבני אשר, ישוה לא מנה לו משפחה ונטמעו בני ישוה עם בני ישוי, ופעמים שאין המשפחה נקראת אלא בני בניהם כגון "לזרח משפחת הזרחי" ולא מצינו זרח בבני שמעון אלא מבני בניו היה והיה גדול ונתלה בו המשפחה, וכן אצבון וכן ארד ונעמן שהיו בני בלע ומדקאמ' "לבלע משפחת הבלעי" שהיו לבלע בנים אחרים שנקראו על שמו שהוא אומר "למכיר משפחת המכירי". ויש מהם שנשתנו שמם קצת כגון ימואל נמואל, חושים שוחם, אחי אחירם, חופים שפופם:

== יא ==

'''ובני קרח לא מתו.''' ואעפ"י שאמ' "ואת כל האדם אשר לקרח" היינו עבדיו ושפחותיו אבל בניו כבר היו מוחלקים ממנו ולא נצטרפו עמו במחלוקת ולא מתו:

== מד ==

'''ושם בת אשר שרח.''' [לפי שזכרה עם יוצאי מצרים מנאה עמהם כאן]:

== נג ==

'''לאלה תחלק הארץ.''' וכתוב "לשמות מטות אבתם תתנחלו" שלש מחלוקת בדבר, איכא למ"ד לבאי מצרים נתחלקה הארץ דכתי' "לשמות מטות אבתם" ומאי "לאלה" כאלה, שלא נתחלקה לטפלים אלא לבני עשרים כאלה. איכא למ"ד לבאי הארץ נתחלקה והאי דכת' "לשמות מטות אבתם" משום דמשונה ירושה זו מכל ירושות שבעולם שכל ירושות חיים יורשים את המתים וכאן מתים יורשים את החיים משל לשני אחים כהנים לזה שני בנים ולזה בן אחד והולכים לגרנות, זה מביא מנה אחת ואלו שתים, וחוזרים אצל אביהם וחולקים בשוה ונמצא לאחד כמו לשנים. ואיכא למ"ד לאלו ולאלו נתחלקה, היה מיוצאי מצרים נוטל חלקו משום יוצאי מצרים, היה מבאי הארץ נוטל משום באי הארץ, מכאן ומכאן נוטל משום יוצאי מצרים ומשום באי הארץ. ולמ"ד לבאי הארץ נתחלקה קשיא למאי איצטריך למימר "בין רב למעט" כיון דכל אחד שבא לארץ נוטל חלק פשיט' דאיכא חילוק בין רב למעט. ולפי הפשט נראה דלי"ב חלקים נתחלקה הארץ ונתנו חלק גדול לשבט שיש לו אוכלוסין גדולין, ואחר חולקים לקרקפא דגברי והיינו "בין רב למעט" ולדברי הכל "לשמות מטות אבתם" איוצאי מרים קאי מדכתי' "ונתתי אתה לכם מורשה" דמשמע שאתם תהיו מורישים אותה לבניכם כך מפו' בבב' בתרא:

== נו ==

'''על פי הגורל.''' על פה וגורל כיצד כהן לבוש אורים ותומים ומכוין באורין ותומים ברוח הקדש ואמר אם תחום פלוני עולה שבט פלוני עולה, כן הוה הגורל והיינו על פה ובגורל:

== נט ==

'''אשר ילדה אתה ללוי.''' [מקרא קצר: אשר ילדה אותה אשתו ללוי]. [במנין זה היו מועטים ממנין מדבר סיני ששם ג' אלפים בפרט וכאן אלף בפרט לפי שאם היו כאן יותר היו אומרים אותם שהיו מועטים לא היו יכולים לכבוש את הארץ, אבל אלו שהיו מרובים כבשום, ולפיכך כבשום אלו שהיו מועטים "כי אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט" ולכך לא רצה הק' שירבו יותר מן האחרים כדאשכחן גבי גדעון כשנלחם במדין שלא רצה הק' שיוליך רק ג' מאות]:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}