עריכת הדף "בכור שור/במדבר/כ"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ו ==

'''ויפלו על פניהם.''' להתפלל לפני המקום:

'''וירא כבוד ה' אליהם.''' לדבר אתם:

== ח ==

'''וקח את המטה.''' להכות בסלע, לפי הנראה לי זהו מעשה שבויהי בשלח דכתיב ביה "והכית בצור ויצאו" אלא שלשם מספר איך פירנס הק' את ישראל במן ושליו ומים במדבר, ואחר כך כתב כל אחד במקומו ותדע שאחד הוא זה המעשה ואותו, דהתם כתיב "ויקרא שם המקום הזה מסה ומריבה", ובזאת הברכה הוא אומר על זה המעשה שהקפיד הק' על משה ואהרן "אשר נסיתו במשא תריבהו על מי מריבה" אלמא דמעשה אחד הוא, ואף בכאן כתב "המה מי מריבת מדבר צין" והתם נמי כתב "ויסעו…ממדבר סין" [ומה שלא פי' כאן פי' שם] שאמר לו הק' להכות בצור וכן דרך פרשיות הרבה שסותם דבריו במקום אחד ומפרש במקום אחר כגון פרש' מרגלים דכתיב במשנה תורה שאמרו ישראל "נשלחה אנשים" ובשלח לך לא פי' וכן הרבה:

'''ודברתם אל הסלע.''' [אל פני הסלע תדברו אל בני ישראל ''' לעיניהם''' דבר שיהא נגלה ונראה לעיניהם שתאמרו שאני נותן להם מים] כמו שאמר במן "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים" וכמו שאמור בשליו "התקדשו למחר ואכלת בשר" כמו כן תאמרו שאני נותן להם מים שבזאת יתקדש שמי וידעו כי מאתי יבאו להם מים:

== י ==

כשבאו לפני הסלע אמר להם משה '''שמעו נא המרים.''' כמו "בית המרי המה" לפי שלא היו שואלין כהוגן כי היה להם להתפלל לפני הק' שיתן להם מים ולומר למשה התפלל בעד עבדיך אל ד' אלהינו ולא נמות, והם היה שואלים על דרך מריבה ותלונות לאמר כי הבאתם אותנו אל המדבר הזה והיו כפויים טובה שהק' הוציאם מעבודת פרך והם מחזיקים הדבר לרעה ולכך קוראם משה המורים:

'''המן הסלע הזה נוציא לכם מים.''' [כלומר למה תריבו אלינו וכי היינו יכולים להוציא לכם מן הסלע הזה מים] [אל הק' היה לכם להתפלל שהוא כל יכול אי נמי הכי קאמר ההייתם סבורים שמן הסלע הזה נוציא לכם מים]:

== יא ==

[והכה ב' פעמים ויצאו מים ואמרו ישראל מקרה הוא שאף הוא לא היה סבור שיצאו משם מים דאמר "המן הסלע הזה נוציא לכם מים" משמע שאינו סבור שיצאו אבל מקרה הוא דהרבה סלעים שנובעים מהם מים ולכך הקפיד הק' והיה לו לפרש דבריו] עד שידעו אל נכון שהק' נתן להם מים וזהו שאמר יען לא האמנתם בי להקדישני שאמרתי "ודברתי אל הסלע לעיניהם" שממני באו להם המים ולא דקדקתם בלשונכם ולכך לא באו המים בהכאה ראשונה אולי יתן לב לפרש יפה:

== יד ==

'''אתה ידעת את כל התלאה.''' היו ישראל מפתים אותם בדברים כאדם שמספר לפני אהבו וקרובו תלאותיו ומספר לו מאורעיו לפי שישים אל לבו וירחם עליו:

== יז ==

'''נעברה נא בארצך.''' כלומר לא תהיה סבור שאנו רוצים לחלק עמך בארצך מפני שאתה אחינו כי אפילו שום היזק לא נעשה לך אפילו לשתות מימיך:

'''ולא נעבר בשדה וכרם''' ולא נרמוס אותם:

'''ולא נטה ימין ושמאול.''' לפשוט על הארץ ''' עד אשר נעבר גבלך''' :

== יח ==

'''ויאמר אליו אדום לא תעבר''' ''' בי.''' בתוכי דרך ערי סברו בני ישראל שמא הם מחזיקים אותנו כשקרנים דאיך יכול להיות שנעבור בגבולם ולא נשתה מן המים ולכך אינם רוצים להאמין בנו שנעבור בגבולם:

== יט ==

חזרו ושלחו להם אם '''מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם.''' כלו' כן אנו רוצים לומר מתחילה שלא נשתה מי באר אלא אם כן נתן דמיהם אי נמי תחילה אמרו [לא נשתה מי באר שטרחתם לחפרו אבל מי הנהרות שהם הפקר נשתה] ולבסוף אמרו שאף על אותם יתנו מכרם, והרשיעו לבא לקראתם למלחמה:

== כו ==

'''והפשיט את אהרן את בגדיו.''' בגדי כהונה:

'''והלבשתם את אלעזר בנו.''' שיראה בנו כהן גדול בימים ואחר כך יאסף אל אבותיו:

== כט ==

'''כי גוע אהרן.''' כל "כי" שבתורה מתורגם "ארי" כי כמו ש"כי" בלשון הקודש משמע בד' לשונות, כן "ארי" בתרגום משמע בד' לשונות האי תאר דה אמית אהרן "וכי בא ישראל דרך האתרים דהא אתא ישראל, ואם תתרגם "כי יקראו קן" אי הכי תאמר דילמא "וכי צחקת אלא והאחרים ארי ה' לשונות, ושמא כולם ארי אלא שד' מקומות הראה לך התרגום העניין, וכן נראה עיקר:

'''ויבכו את אהרן שלושים יום.''' כן זמן אבילות, וכן מצינו ביעקב שבכו אותו מצרים שבעה יום, שלשים של אבילות, וארבעים דחניטה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}