עריכת הדף "בכור שור/במדבר/יא"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''כמתאוננים.''' כאוננים על מת היו קצרי רוח ומתאבלים על שהיה רוצה הק' להכניסם לארץ ויבאו למלחמה כי היו יריאים ומקטני אמנה:

'''בקצה המחנה.''' והיו יריאים שמא תתפשט על כל המחנה:

== ב ==

'''ותשקע האש.''' וכבתה ולא פשטה:

== ה ==

'''אשר נאכל במצרים חנם.''' לפי שלא יאמרו להם במצרים הייתם אוכלים בדמים וכאן אתם אוכלים המן בלא שום דמים לכך אמרו חנם ושמא במצרים שהיה היאור משקה כגון הירק היו אילו דברים כהפקר:

'''דגה.''' קיישונינא ב"ל כמו וידגו ומפר' איזו דגה הקישואין והאבטיחים ועתה מפר' למה שואלין אילו מינין כי על הבשר אין צריך ליתן טעם למה שואלין כי דבר חמור לאוכליו אבל אילו המינין מפר' למה היו שואלין ואו' בלתי אל המן עינינו ואין לנו שום ליפתן עמו והוא כטעם לשד השמן שהוא נדוך מבושל ובפר' ויהי בשלח פרעה אומ' שהוא כצפיחי' בדבש וזהו כשאינו מבושל בין זה ובין זה מתוק הוא וצריך קיהוי כמו שעושין לבשר שמן חרדל ושומים לפיכך היו שואלין בצלים ושומים וכל כי הני ואינו אלא נפש רעה דאפי' לדבריהם מאחר שלא מוציאים שום דבר לא למאכל ולא לבגדים כדכתיב שמלתך לא בלתה מעליך ואילו דבר קל הוא שהרי עמהם כסף וזהב ומקנה רב אף דבר היורד מן השמים אינו צריך תבלין כי הק' אינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן ואין דבר תענוג בעולם כמו המן והמן יורד מן השמים:

== ט ==

'''וברדת הטל על המחנה.''' ובויהי בשלח כת' ותעל שכבת הטל שהיה בין שני טלים טל מלמעלה וטל מלמטה כמונח בקופסא דרך כבוד ופי' כאן קצת העניין להודיע דלא כדין היו מתרעמין:

== י ==

''' בכה למשפחותיו איש לפתח אהלו.''' שהיו בני המשפחה נוטים אהליהם בשכונה אחת והיו יוצאים לפתח אהליהם ובוכים זה כנגד זה:

== יב ==

'''כי תאמר אלי שאיהו בחיקך.''' כי לולי שאמרת לי ואין לעבור על מצותיך הייתי בורח והולך לי אבל מצותך היא אסרתני:

== טו ==

'''ואל אראה ברעתי.''' כי מוטב לי למות בידך ולא להיות מתנווה והולך בידם:

== טז ==

'''והתיצבו שם עמך.''' משום שכינה שיהיו קרובים לשכינה:

== יז ==

'''ואצלתי מן הרוח אשר עליך.''' איני רוצה לתת להם רוח אחר אלא משלך כדי שיהו טפלין לך:

== יח ==

'''כי בכיתם באזני ה'.''' כלומר לא מפני שאתם צריכין אלא שבכיתם כתינוק גריוש ב"ל:

== יט ==

'''לא יום אחד.''' בלבד''' תאכלו''' :

== כ ==

'''עד אשר יצא מאפכם.''' כמו חרדל חזק על אשר שאלתם טיבול של קיהוי כמו שומים ובצלים:

'''כי מאסתם את ה' אשר בקרבכם.''' שאמרתם כי טוב לנו במצרים אילו לא הייתה לכם שום טובה אלא שכינה ביניכם דיי:

== כא ==

'''ויאמר משה שש מאות אלף.''' הכי קאמ' איזה בשר תספיק להם שאם אמרת הנני ממטיר לכם בשר מן השמים כמו שאמרת במן לא הייתי תוהא אי אמרת אביא להם בהמות וחיות אינו תימא כי ידעתי כי כל תוכל אבל אתה אומ' בשר אתן להם משמע שהבשר כבר בעולם והיכן הבשר בעולם שיספיק להם ולכך לא הקפיד המקום שהרי לא אמ' שלא יוכל אלא תמה היכן הוא בעולם וענה לו הק"ב ''' היד ה' תקצר''' גם בארץ יש לי הרבה בריות שאין אתה יודע:

== כו ==

'''וישארו שני אנשים במחנה.''' איכא למאן דאמר במחנה נשארו שידעו שהק' צוה שבעים ומשה בירר ע"ב שלקח ששה מכל שבט אמרו אין אנו רואים לאותו גדולה הוצא מהשבעי' אל האוהל ולא תצטרך לגורל ולא יהיה בושת לאותן שיטלו חלק ולפי שמיעטו עצמן הוסיף הק' גדולה על גדולתן שהאחרים נתנבאו ופסקו שבאה נבואתן מכחו של משה והם נתנבאו ולא פסקו שבאה נבואתן מהק' ''' והמה בכתובים''' בכתב שנכתבו שם השבעים ושנים זקינים כשנקבו בשמות לבא אל הגורל ואיכא למ"ד בקלפי נשארו שכשראו שנים מן הזקנים שנטלו חלק אמרו עתה יתביישו ולא רצו ליטול פתקיהם אלא אמרו אין אנו ראוים לאותה גדולה יהיה אילו שנים במקומינו והלכו להם ''' ולא יצאו האהלה''' להתנבאות וזהו והמה בכתובים שבפתקיהם היה כתוב זקן שכבר נטלו החלקים:

== כח ==

'''משרת משה מבחוריו.''' מנערותיו:

'''אדני משה כלאם.''' שנבאו בלא רשותך:

== לא ==

'''כדרך יום כה וכדרך יום כה.''' כפי הנרא' בעיני חבורת השליו היתה מהלך שני ימים וג' פרסאות אורך ומהלך ב' ימים וג' פרסאות רוחב כמין טבלה עגולה או מרובעת והיו מעופפין חבורה על חבורה שהיית' על החבור' התחתונ' אחרת כמותה על גבה מעופפת עליה נוגעת ואינו נוגעת ועל השנייה שלישית ועל השלישי' רביעית עד שהיה עוביין אמתיים וזהו כאמתיי' על פני האורך עוביין אמתיים בין השמים ובין הארץ ודרך זה היו מעופפין עד שבאו על המחנה וכסו כל המחנה ועברו המחנה מהלך יום אחד והיה המחנה כנגד אמצעיתם שהיה ג' פרסאו' כמו שאמרו רבותי' וכן כת' שכסו כל המחנה כדכת' ותעל השליו ותכס את המחנה:

'''וכדרך יום כה סביבות המחנה.''' שהיה כדרך יום אחד למזרח ולמערב וכן לצפון ולדרום כמו שפי':

== לב ==

'''עשרה חמרים.''' חומר כור אחד הוא וכור ל' סאין ועשר חומרים ג' מאות סאין והם עשר' סאין ליום שלשים לממעיט:

'''וישטחו להם שטוח.''' ששטחו להם חרמים לצודם כי היו מעופפין בגובה ולשון שטיחה שייך כחרמים כדכתי' משטח חרמים תהיה בתוך הים גבי צור:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}