עריכת הדף "בית מאיר/יורה דעה/לד"

{{ניווט כללי עליון}}
בסעי' ב' בהגה"ה ולפי מה שיתבאר בסמוך הנה בודאי לשון הרמ"א ז"ל בד"מ שהוציא דבריו ממה שנקבים שאין בהם חסרון מצטרפים לרובא ודיש בהם חסרון לכאיסר. פשיטא שא"א להעמידם דמה ענין זה לזה דנקבים שאין בהם חסרון מדעומדים בהיקף והם רוב הוא טריפה ברובא ודיש בם חסרון אף אם עומדים נמי בהיקף כמשמעות רש"י וטור מ"מ מדהם בשטח שאינו מקיף הרוב ואין רוב הקנה נפתח ע"י פיסוק הרוב שעורו בכאיסר כדין חסרון כאיסר. ומה ענין להוכיח מזה דשיעור רוב הוא פחות מאיסר. והן הן אריכות דברי הט"ז ואין צורך להאריכות וגם דברי הש"ך עמקו ממני כי לענ"ד אף שהפר"ח מסכים לכל דבריו. העיקר כדכתב בעצמו סק"ה בהבנת הטור והוא הפשוט ולעולם י"ל דשיעור כאיסר הוא גדול מרוב חלל הקנה אלא מדעכ"פ אינו פתוח ולא נפסק ברוב שיעורו בכאיסר. אבל האמת כיון הרמ"א ע"פ הדברים המבוארים כבר בנקה"כ מבנו של הש"ך שמפי' הרא"ש מוכח להדיא דלא כהרשב"א מדפי' דלהכי בעי בעופא מאי משום דאם נשער לפ"ע בכאיסר יהי' חומרא יתירה והקילו בשיעור חופה. הרי דבבהמה דשיעורו באיסר שלם הוא קטן משעור חופה דהכל לפ"ע ומה שנתקשה שם בן הש"ך בלשון רבינו ירוחם שבש"ך במה דכתב די"מ דעוף הואיל וחיותו זוטר יש לשער תמיד באם חופה. דהא אדרבא מכח זה יש לשער בכאיסר דהוא קטן. זה לק"מ דכיון דאיירי בעוף גדול דיש בקנה דידי' איסר ודעה ראשונה לשער בה באיסר שלם ולא לפ"ע דבהמה דהם סוברים דע"כ לא פשיטא לשער בעוף לפ"ע דבהמה אלא בעוף שכל גרגרת דידי' אינו כאיסר אבל ביש בה כאיסר דינו שוה לבהמה קטנה דאין הבדל בה לבין גדולה ותמיד באיסר שלם. ופשיטא דאיסר שלם גדול מאם חופה דעוף כדכתב הרמ"א ושפיר כתב דיש מחמירין הואיל ועוף זוטר חיותי' דלא לשער באיסר שלם כ"א באם חופה. וזה ברור דלא כבן הש"ך שכתב דברים שאינם מתובלים. אמנם על הרשב"א אין בזה קושי' דנהי שבהדיא פסק בתה"א דף ל"ח ע"ב כפי' רש"י דבעופא מאי לא קאי אלא אניקבה כנפה ולא כדכתב הכרו"פ שקאי על פי' הריף. וגם בל"ז אין לדבריו קיום שכתב דלהרשב' כאיסר ורוב רוחב חלל הקנה אידי ואידי חד שיעורא הוא דזה ודאי אינו דא"כ דף נ"ד ע"ב אמר זעירי אתון דלא מתחמי לכון שעורא שעורי בדינרי קרדנואי ודחק לאשכח מטבע בדומה לאיסר. לימא אתון דלא כו' שעורא ברוב רוחב חלל א"ו שאינם שוים. מ"מ מדלא פי' טעם הרא"ש דמשום להקל גבי עוף נקטו לההוא שיעורא דבאמת הוא דחוק כדהקשה הכרו"פ אלא דאפשר סובר הטעם בפשוט דבעוף דאין בגרגרת דידי' כאיסר וע"כ לשער לפ"ע דוקא בחיסרון במקום אחד יש במציאות לשער לפ"ע משא"כ נקבו כנפה במילתא דזוטר כולי האי אף לחכמי הש"ס הי' קשה השיעור לפ"ע ונקטוה לחומרא בשיעור מרווח באם חופה ולעולם דהוא גדול אף מאיסר דעוף דהוא לפ"ע. עכ"פ לדינא יפה כתב הרמ"א מדעתי' דהרא"ש וק"ל:

פר"ח סק"ה מדבריו בב"י גבי מ"ש וזה שלא כדברי סמ"ק וכו'. נ"ב ולשונו שכתב לשון רש"י בעוף הואיל ויש בהן חסרון:

צ"ע שסותר בזה דעתו שאף באין חסרון מצטרף השלם ע"ש בר"ן ודוק:
{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}