עריכת הדף "בית מאיר/אורח חיים/תעג"

{{ניווט כללי עליון}}
סעיף ה' הג"ה ואם אין לו וכו' או שאר  ירק מר כתב הפר"ח ירק מר יש לו שרף ופניו מכסיפין והן הן סימני מרור כדאיתא בגמרא וכן איתא בש"ג בשם ריא"ז סימן לירק מר שיש לו שרף לבן כחלב ופניו מכסיפין שאינו ירוק הרבה ככרתין יוצאין בו משום מרור והוא שראוי למאכל אדם. והמ"א כתב בשם הש"ך בגמ' מוכח דאין יוצאין רק באילו השנוין במשנה וכו' ולפ"ז בשאר ירק מר יאכל בלא ברכה והאמת דבגמרא מוכח דלא כהש"ך וכהש"ג ופר"ח שהרי איתא שם בתר המבארים מיני המשנה ר' יודא אומר כל שיש לו שרף ר"י ב"ב אומר כל שפניו מכסיפין אחרים אומרים ירק מר יש לו שרף ופניו מכסיפין אמר ר' יוחנן מדברי כולן נלמד ירק מר יש לו שרף ופניו מכסיפין אמר ר"ה הלכה כאחרים ופי' רש"י בדברי אחרים ירק מר תרווייהו אית לי' יש לו שרף ופניו מכסיפין הן הן סימני מרור ובדפוסים ישנים יש נמי הוספה בפרש"י תיבת כל בריש דברי אחרים וא"כ איך אפשר דאין יוצאין אלא בהמינים דהמשנה למה נ"מ הניחו האחרים סימן ור"ה קבע הלכתא כותייהו הא מ"מ אין יוצאין כ"א בה' מינים שבהמשנה וכי תימא כדי שע"י סימנים אלו יוכרו המינים דמתני' זה ע"כ ליתא שהרי ר' יוחנן שאמר מדברי כולן נלמד ירק מר יש לו שרף ופניו מכסיפין וע"ש בפרש"י מבואר להיפוך דהמינים דמתני' היו ניכרים להם היטב ומהם למדו דה"ה שאר ירקות ותו דאם בא ליתן סימן שיוכר בהם אלו המינים דוקא דהיינו למי שאינו בקי בהן ובשמותיהן ומסופק בירק שבא לפניו אם הוא מה' מינין או לאו תינח אם יהיו לו הסימנין ידע שאינו מהם אבל איך יוכיח אם יהי' לו הסימנים שהוא מהם ובע"כ דבזולתם אין להם כלל הסימנים וזה אי אפשר דאיך יש ללמוד זה מדברי כולם דאמר ר' יוחנן דילמא כמו שיש לאלו ה"ה יש לאחרינא וגם לשון האחרים ירק מר יש לו אינו מורה כלל לכונה זו א"ו שהסימנים מכשירים אף שאר ירק כדעת הש"ג ופר"ח אך עדיין קשה על הרמ"א שאינו מזכיר הסימנים כל עיקר אמנם לפי הגירסא בפרש"י תיבת כל איכא לדייק למה נ"מ הוסיף זה הא אדרבה לא כל המרים כשרים אלא ביש להם הסימנים ש"מ שסובר בדעתם כל ירק מר שנרגש המרירות להדיא יש לו סימנים אלו ומסיים והם סימני מרור ר"ל שמכח זה אם מסופק בהירק אם סופן להיות מר כשיזקין כמו החזרת המבואר בהג"מ ופר"ח לזה הונח הסימנים שהן סימני מרור כיון שכל ירק מר יש לו סימנים ואילו כן עולה פסק הרמ"א כהוגן ואולם הרי"ף השמיט כל עיקר דברי האחרים עם הלכתא דר"ה והוא תימא ובלי ספק אצלי שסובר שאין לנו בקיאות הסימנים ובפרט סימן דהכסיפו פניו דבאמת תמה אני אם יש בדור הזה מכיר בו ולכן משמיטו אך יש לספוק בו אם נמי סובר כדדקדקתי מפי' רש"י דלמר ברור אין צורך לבקיאות דכל מר יש לו הסימנים ולספק מר הוא דצריכי ומה שלא ביאר דשאר ירק מר יוצאין בו היינו דסמך בזה אמה שמעתיק עובדא דרב אחי דמיהדר על מרירתא ופי' הר"ן עשב מר ביותר וזה דלא כפרש"י שהוא המרור שבמשנה דהיינו ירק פרטי דאילו כן נשמע מזה ממילא מדלא פריך עלי' כ"א דמצוה בחזרת ש"מ אבל לצאת יוצאין בכל ירק מר ברור ויש לומר נמי דסובר בפשוט דעת אחרים דכל ירק מר צריך להסימנים ומדלא בקיאינן בהסימנים משמיטם כל עיקר ומרריתא סובר כפי' רש"י דהוא מרור דמתני' ויוכיח על זה הרמב"ם דתמיד בשיטתי' ונמי אינו כותב לצאת אלא במהמינין שבמשנה והיינו כדפירשתי לדעת הרי"ף דלא כמשמעות פרש"י ע"פ הגירסא דכל וא"כ לדינא צדקו דברי הש"ך אף דמגמרא ודאי מוכח דאף בשאר ירקות המרים ויש להם הסימנים דיוצאין בו וכן פרש"י ז"ל בהחומש ועיין במזרחי מ"מ חזינן שהראשונים לא נתנו לנו בקיאות הסימנים וזה ברור:
{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}