עריכת הדף "בית מאיר/אורח חיים/שפג"

{{ניווט כללי עליון}}
עיין מ"א לענ"ד קושייתו עצומה דנסתם בחול ונפתח בשבת למה יהא עדיף דנימא חוזר וניעור וכן בספינות שהותרו בחול ונקשרו בשבת הא ודאי שאינו עומד להפתח ולהתקשר מעצמו ומה שכתב הא"ע דדמי לשכח אחד ולא ביטל דהעירוב חוזר לקדמותו ע"י הביטול משום דחזי כולהו לערובי מאתמול ראוי לקשרו ולערב תמהני מה דמיון הוא זה בשלמא גבי ביטול בשעה שראוי העירוב לחול דהיינו בה"ש ראוי הוא לחול כדכתב הריטב"א בלשון זה ש"ה דאף זה שביטל הוא בר עירוב וראוי לערב עמהם ומסתמא ניחא לו ויבטל רשותו להם עכ"ל נמצא דאף בה"ש ראוי לחול שהרי אף שעה זו יוכל לבטל ועומד לכך אבל בספינות ופתח מה יתן ומה יוסיף מה שהיו יכולים ליקשר או לפתוח מבע"י הא לא עבדו הכי ובהגיע בה"ש שיחול העירוב הא א"א תו לקשור ולפתוח ואפילו ע"י גוי לא וממילא א"א שיחול העירוב גם מה שגמגם על דברי המ"א במה שכתב משמע דאפילו הי' הגוי כאן מאתמול ועירבו בלא שכירות ומת בשבת או שכרו ממנו העירוב בטל וצריכים עירוב ודאי דהכי מבואר בתוס' דף ע' ע"ב ד"ה וקתני דז"ל וכן מת גוי בשבת מיירי כשעירבו מע"ש ובטל עירובו מפני הגוי דכשמת תו לא חייל ומה שכתב הא"ע דאיירי בבא הגוי בשבת:

בלי ספק אין הלשון תו לא חייל משמע הכי ובאמת לדעתי אף גרע מעירבו בע"ש ולא הי' הגוי בביתו דכשבא בטל העירוב ואינו חוזר וניער ומכ"ש כשלא חל מעיקרא ומה שכתבו התוס' דכשבא הגוי מע"ש דמקרי מערבין היינו לענין הביטול שיועיל אבל לענין העירוב פשיטא לדעתי דגרע היה הנכרי פה ועירבו בלא שכירות מלא היה בביתו ועירבו ואי משום דכשהגוי פה היה בידם לשכור הרי לא שכרו ואם זה יועיל לחלות העירוב מפני שהיה אפשר לשוכרו מכ"ש שיועיל לעירבו ולא היה הגוי בביתו דאך ריעותא דילי' משום דעומד ליסתר ע"י שיבא הגוי הא אז אפשרות לישכר ממנו ומ"מ בטל העירוב לשטת ר"י הלזו ק"ו כנ"ל וכל זה ברור בעיני ואין ממש לענ"ד בכל דבריו והעיקר שדעות חלוקות הם כדאיתא בהריטב"א דעות שדנין אף הכא שהעירוב חוזר לקדמותו ודוק:
{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}