עריכת הדף "בית מאיר/אורח חיים/שלח"

{{ניווט כללי עליון}}
סעיף א' השמעת קול בכלי שיר אסור זה שטת הרי"ף ורמב"ם ליפסק כרבא דלא אסרו אלא קול של שיר וא"כ מה שהרי"ף נמי פוסק הברייתא שבפרק במה בהמה ופוקק לה זוג שבצווארה ופירשו רש"י והר"ן אבל כשאינו פקוק אפי' בחצר אסור מפני הענבל שבתוכה שמקשקש ומוליד קול. צ"ל דכל קול של קשקוש ענבל בפעמון הוי קול של שיר ומ"ש המ"א סי' ש"ה סק"ה בונראה לו כשיקשקשו ישמע קול מיחזי כמאן דאזיל לאי גא לא נראה כלל מן הסוגיא דמפרשה אך טעם זה על יציאה לרה"ר ולא בחצר דאילו לפירושו כשמבאר הש"ס המשנה ולא בזוג אע"פ שהוא פקוק מ"ט היינו מ"ט הא פקוק ולא נשמע קולו שיהא מחזי וכו' היה א"כ ההכרח לשנוי ברה"ר אף בפקוק מחזי וכו' א"ו דליתא] והעיקר כדכתב ואפשר וכו' וא"כ אין צורך לדבריו בסי' ש"א ס"ק ל"ח דמיירי דוקא בקטנים לקטנים וכתב על דברי הש"ג משמע דוקא וכו' עיין בהש"ג כי לא משמע מידי אך מ"מ עדיין צ"ע ממה שהקשה שם נמי ממה שכתב כאן הטור דלכ"ע מותר להניח טבעת חלולה שיש בה אבן המשמיע קול כיון דלא בעי לקלא ורוצה גם בזה לתרץ במה שהש"ג איירי כשבעי להקול להשמיע לתינוק מלבד דליתא במשמעות הש"ג דא"כ מה דחקו להעמיד בדלית לי' עינבל לוקמיה אף בדאית לי עינבל ודאיירי בפשוט שיוצאים לעצמם דלא בעי לקלא אף גם דמ"מ אין דברי הש"ג עולים עם דברי המהר"מ שבהגהות מיימון שהרי מביא ראיה מדאמרי' דף כ"ח יוצא העבד בזוג אע"ג דאית ליה עינבל וזה לא נאמר בפירוש אלא דמשמע לו הסתמא מדלא מפרש הש"ס דוקא בדלית ליה עינבל כדמפרש הש"ס הזוג שבצוואר בהמה דוקא בפקוק אלא משמע לו דוקא בהמה דבעי לקלא כדמביא המ"א בסי' ש"ה בשם התוס' הוא דמפרש דוקא פקוק אבל בעבד דלא בעי לקלא סותם דבכל ענין יוצאים ואילו היה סבר כדעת הש"ג דבני מלכים בזגים אף דנמי סתמא נאמר דהיינו דוקא בדלית ליה עינבל מי סניא לו דלא לפרש נמי הכי בעבד א"ו דעות חלוקים הם וצ"ע:

הג"ה ואסור להכות בשבת על הדלת בטבעת וכו' עיין בב"י תמה אי ס"ל כרבא אפילו מיוחד לכך שרי ואי ס"ל כעולא אפילו אינו מיוחד לכך נמי אסור ודחק בהטעם ועדיין קשה מנ"ל ובקיצור פסקי תוס' מבואר להדיא כרבא ומ"מ אסרי במיוחד וצ"ע ואולי למדוה מדין דסי' ש"ה הנ"ל:

ובמה שכתבתי דקול קשקוש ענבל בפעמון תמיד מקרי קול של שיר לא ניחא להו כדבאמת לא משמע הכי מלשון הרמב"ם בפי' המשניות שכתב אבל מה שהוא אסור מן הקולות אינו אלא מה שהוא כקול של שיר כלומר שיהיה לו נעימות על הסדר והוא אמרם לא אמרו אלא בקול של שיר לבד עכ"ל להכי סברי דבמיוחד לקול כ"ע מודו דלא בעינן של שיר אלא בבעי לקלא בלבד סגי ואסור אמנם מפי' המשניות הנ"ל עצמו מבואר ע"כ כדדחקתי דמקרי של שיר שהרי נמי כתב לפני זה וכן אין אוסרים להקיש בשלשלת הפתחים והדומה להם הרי דלא משגיח במיוחד וצ"ע:
{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}