עריכת הדף "בית מאיר/אורח חיים/שלז"

{{ניווט כללי עליון}}
סעיף ב' הג"ה ואסור לכבד ע"י מכבדת העשוים מקסמים שלא ישברו קסמיהם כתב המ"א ובודאי אפילו הם נשברים ליכא איסור דאורייתא ולדידי צ"ע מה האיסור אפילו מדרבנן ומ"ש ממה דקיי"ל במס' ביצה דף ל"ג ע"ב דמותר לקטום להריח אפילו בקשים למה דקיי"ל כרבנן דאף אם קטמו ביד לכלי כגון לחצוץ בו שיניו דאינו אלא משום שבות והכי מבואר בש"ע סי' שכ"ב וע"ש ברש"י דלהכי ליכא למגזר להריח דהיינו שלא לשם כלי אטו לשם כלי משום דלשם כלי גופיה אינו אלא שבות וא"כ מה כולי האי אף אם נשברו קסמים הא אינו אלא קוטם שלא לשם כלי ומאין יבא האיסור ואי דנימא דמשום סתירת כלי המכבדת בשבירת הקסמין נגעו בה והיינו לשטת התוס' שם דס"ל דיש בנין וסתירה בכלים מ"מ לענ"ד גרע בנין כלי זה משבירת חביות דמוסתקי דמבואר שם דלכ"ע שרי והכי פסקינן ריש סי' שי"ד דיכול לשוברה ליקח מה שבתוכה ומכ"ש בשבירה זו שאינו מכוין ואינו אלא פ"ר דלא ניחא ליה ועיין מ"א סי' הנ"ל ססק"ה ובספר ת"ש כתב שלא ישברו ואע"ג דמקלקל אינו אסור אלא מדרבנן מ"מ אסור בפ"ר. כנראה דס"ל טעם האיסור משום קלקול המכבדת מ"מ קשה לי הרי רש"י ז"ל פי' במתני' פרק חביות דף קמ"ו שובר אדם את החביות דאין  במקלקל שום איסור ואף להר"ן שם שמשיגו וכתב ולא נהירא דנהי דכל המקלקלין פטורין איסור מיהו איכא הרי מסיים אלא ה"ט דכיון דבעלמא מקלקל פטור אבל אסור הכא משום צורך שבת שרי לכתחילה וא"כ ה"נ צורך שבת הוא לנקות ביתו או בגדיו לכבוד שבת ואולם לענ"ד מעקרא א"י מה הוצרך הר"ן לדוחק זה דמשום צורך שבת הוא דשרי הא למה דמסיק בעצמו שם כשטת רש"י דלא שייך בנין וסתירה בכלים אלא בכלי גדול ודשם איירי בכלי קטן א"כ מה קשה לו ממה דכל המקלקלים אסורים עכ"פ זה לענ"ד לא נאמר אלא במידי דהקלקול עכ"פ מלאכה הוא כגון סתירת בנין שלא ע"מ לבנות דאף דמלאכה זו מקלקלה ופטור על מלאכה זו מ"מ אסורה אבל במידי שאין בו משום מלאכת סתירה מחמת שאין בנין בכלים לענ"ד שפיר כתב רש"י שאין במקלקל לחודיה שום איסור וכדמורה נמי לשון הרמב"ם פ"א מה"ש שכתב כל המקלקלים פטורים כיצד וכו' וחושב פרטי ענינים שבכולם יש בהן משום מלאכה ואף שחישב נמי שובר כלים דרך השחתה יראה דס"ל נמי כשטת תוס' דיש סתירה בכלים כדס"ל נמי דיש בנין בכלים בפ"י הלכה י"ג ע"ש בהה"מ. יהיה איך שיהיה לענ"ד טעם איסור זה קלוש מאוד וצ"ע:
{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}