עריכת הדף "ביאור רבי חיים קניבסקי לירושלמי/שקלים/ב/ב"

{{ניווט כללי עליון}}
'''<small>הלכה ב</small> <big>מתני'</big>''' הנותן שקלו לחבירו לשקול על ידו ושקלו על ידי עצמו אם נתרמה התרומה מעל השוקל שקלו מן ההקדש ונתרמה התרומה וקרבה הבהמה מעל ממעשר שני ומדמי שביעית יאכל כנגדן:

'''<big>גמ'</big>''' השוקל כו' אנן תנינן אם קרבה הבהמה ותני דבי ר' אם נתרמה התרומה (<small>נ"א</small> אנן תנינן אם נתרמה התרומה ותני דבית רבי אם קרבה הבהמה אמר ר' לעזר מאן תנא אם קרבה הבהמה ר"ש דר"ש אומר מיד וכו') מאן תנא אם נתרמה התרומה רבי שמעון היא דאמר רבי שמעון מיד היה מקבל מעתיו<!--??--> והכהנים זריזים הן וקשיא אילו הגונב עולתו של חבירו ושחטו סתם סתמא לא לשם בעלים הראשונים מכפרת אמר ר' יוון תיפתר במסוים משל בית רבן גמליאל שהיה מתכוין ודוחפו לתוך הקופה וחש לומר שמא לשיריים הן נופלין וכי יש מעילה בשירים אלא כרבי מאיר דרבי מאיר אומר מועלין בשיריים עוד היא במסוים של בית רבן גמליאל שהיה מתכוין ותורמו לשמו: מה נהנה א"ר אבין בשם רבנן דתמן מכיון שב"ד ראוין למשכן ולא משכנו כמו שנהנה: ממעשר שני וכו' דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כז#|ויקרא כז]]}} אך בכור אשר יבכר לה' בבהמה לא יקדיש איש אתו כל שהוא קודש אין קדושה חלה [עליו] כיצד הוא עושה מביא סלע של חולין ואומר מעות מעשר שני בכל מקום שהן יהו מחוללין על סלע זו ואותה סלע נתפס לשם מעשר שני והשאר נעשו שקלים:




---- {{מרכוז טקסט|'''ביאור'''}}
----

'''<big>מתני'.</big> הנותן וכו' אם נתרמה התרומה מעל.''' דמוציא מעות הקדש לצרכיו, והא דלא מעל אלא בנתרמה התרומה היינו משום דהכא אינו מוציא המעות מרשות הקדש לחול אלא מוציא מהקדש להקדש ופליגי בה תנאי בברייתא בגמ' בבלית מעילה [[בבלי/מעילה/יט/א|י"ט א']] במביא חטאתו ואשמו מן ההקדש דר"ש ס"ל כיון שהוציא מעל ור"י ס"ל עד שיזרוק דמן וטעמא דמילתא דאין מוציא מן ההקדש להקדש חשיב הוצאה כדי שימעול אלא עד דעביד מעשה והך מתני' כר"י היא ומ"מ ס"ל להך תנא דרישא דמשעה שתרם הגיזבר את הקופה כבר מעל וכמאן דעביד מעשה וכמו שפירשו בגמ' דס"ל כהנים זריזים הן וכמי שנזרק דמן כבר: '''השוקל שקלו מן ההקדש.''' כגון שנדב מעות לבדה"ב וחזר ושקל מהן שקלו: '''ונתרמה התרומה וקרבה הבהמה.''' תנא דסיפא כר"י ס"ל דלא מעל עד שיזרוק את הדם: '''ממע"ש ומדמי שביעית.''' השוקל שקלו ממעות מע"ש או מדמי שביעית: '''יאכל כנגדן.''' פי' יחלל את המע"ש או את דמי השביעית על מעות אחרות ואלו המעות ישארו לשקלים דאין השקלים באין לא ממע"ש ולא משביעית, ממע"ש לא משום דאין דבר שבחובה בא אלא מן החולין וכדתניא פ' התודה [[בבלי/מנחות/פא/א|פ"א א']] ומשביעית לא שאין פורעין חוב מדמי שביעית דלאכלה אמר רחמנא ולא לסחורה וכדתנן שביעית [[משנה/שביעית/ח#ד|פ"ח מ"ד]] וזה טעם נמי למע"ש וכמבואר [[משנה/מעשר שני/ג|ריש פ"ג דמע"ש]]:

'''<big>גמ'.</big> אנן תנינן.''' בסיפא דמתני: '''ותני דבי ר'.''' בהך בבא נמי אם נתרמה תרומה כברישא דמתני' ומשום דתרי תנאי היא תנא דרישא דמתני' ס"ל דאף בסיפא משנתרמה התרומה מעל והיינו תנא דתני דבי ר' ותנא דסיפא ס"ל דאף ברישא לא מעל עד שתקרב הבהמה: '''דאמר ר"ש וכו'.''' ר"ש קאי אמשנה [[משנה/שקלים/ד|להלן ספ"ד]] והכי תנינן התם המקבל עליו לספק סלתות וכו' אינו מקבל מעותיו עד שיהא המזבח מרצה, פי' מוכר סלתות שקבל לספק סלתות למזבח לכל השנה אינו מקבל מעותיו עד שיהיו המנחות קרבין על המזבח ויעלו לרצון שלא פסלום כהנים שאחריות המקבל הוא עד שיעלה לרצון ותני עלה בשם ר"ש מיד היו מקבלין את מעותיהן והכהנים זריזין הן דלא חיישינן שיפסלו ביד הכהנים וכיון דשמעי' לר"ש התם דס"ל כהנים זריזין הן ה"נ הך מתני' ר"ש היא וס"ל דמשעה שנתרמה תרומה כמאן דקרבה דמי משום דכהנים זריזין הן, ואע"ג דר"ש ס"ל בברייתא במעילה דמוציא מהקדש להקדש כיון שהוציא מעל מ"מ הך תנא דמתני' בהא מיהא ס"ל כר"ש דכהנים זריזין הן, א"נ גרסינן התם בדר"ש כיון שהביא מעל פי' כיון שהביא קרבנותיו לעזרה מעל וכן היא גי' רא"ש וכן נראה מפירש"י שם והשתא אתי לפרושי טעמי' דר"ש דהוא משום דכהנים זריזים הן ומשום הך טעמא התם כיון שהביאן הישראל לעזרה דהשתא ביד כהנים הוא וכהנים זריזין הן מעל והכא משנתרמה תרומה מעל: '''וקשיא וכו' לא לשם בעלים הראשונים מכפרת.''' ואף הכא קרבנות צבור קרבין סתם לשם מנדביהן נמצא עולה זה השקל לבעלים הראשונים ומאי מעילה איכא הכא: '''תיפתר במסוים של בית רבן גמליאל.''' הכא לאו סתמא הביא אלא במסוים וכי היכי דנהגי בית רבן גמליאל: '''שהי' מתכוין ודוחפו לתוך הקופה.''' משנה היא להלן [[ירושלמי/שקלים/ג/ג|פ"ג ה"ג]] של בית ר"ג היה נכנס ושקלו בין אצבעותיו וזרקו לפני התורם והתורם מתכוין ודחפו לתוך הקופה, שהיו חוששין מליתן שקליהן לתוך השופרות שמא כשיתרום התורם לא יעלו שקליהן בתרומה ויהפכו שקליהן שיריים ואין קרבנות קרבין משלהן הלכך היו נותנין שקליהן בשעה שכבר תרם התורם וזורקין לתוך ידיהן והתורם נותנו לקופה ומתכוין לשם ר"ג, ואף הכא מיירי כשזרקו השליח לתוך ידי התורם והתורם מתכוין בשבילו: '''וחש לומר שמא לשיריים הן נופלים.''' קשיא לי' טעמא מאי מעל ודילמא הי' נופל שקלו של ראשון לשירים ובשקל של שיריים מי מועלין זה המוציאו לחול וה"נ לא לימעול זה ששקלו לעצמו: '''אלא כר"מ. '''אלא מאי אית לך למימר מתני' כר"מ היא דאיהו אמר יש מעילה בשיריים ודחי דלא אלא מתני' כד"ה: '''עוד היא במסויים וכו'.''' שזה הראשון נמי כשעשאו שליח לשקול שקלו כמסוים של בית ר"ג מינהו לזרוק שקלו לתוך ידיו של תורם דודאי סופו ליפול לקרבנות הלכך אית בי' משום מעילה: '''מה נהנה.''' מה הנאה אית לי' לזה ששקלו לעצמו דאמרת מעל דאי משום דקעביד מצוה שתרם שקלו ההיא לאו הנאה היא דלמעול דמצוות לאו ליהנות ניתנו: '''מכיון שבי"ד ראויין למשכן וכו'.''' נהנה במה שאין בי"ד ממשכנין אותו ונמצא מציל עצמו בממון של הקדש ואע"ג דנהנה מיד שתרם לא מעל עד שנתרמה תרומה דכך דינו של מוציא מקודש לקודש כדפרישנא במתני': '''כל שהוא קודש אין קדושה חלה עליו.''' וה"נ  לא יביא שקלו ממע"ש דכיון שהוא קדוש משום מע"ש תו לא חלה עליו קדושה לקרבנות, והך קרא אתי שלא יקדיש בכור לשם זבח אחר ואילו מע"ש מצוה להביא מדמיו שלמים נדבה ועיקר הטעם במתני' משום דאין דבר שבחובה בא אלא מן החולין ואסמכוהו אהך קרא: '''והשאר.''' כלומר שקלו שכבר תרם לשופרות נעשו שקלים:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{הגרחק}}