עריכת הדף "ביאור רבי חיים קניבסקי לירושלמי/שביעית/ג/ו"

{{ניווט כללי עליון}}
'''<small>הלכה ו</small> <big>מתני'</big>''' אין בונין מדריגות על פי גיאיות ערב שביעית משפסקו הגשמים מפני שהוא מתקנו לשביעית אבל בונה הוא בשביעית משפסקו גשמים מפני שהוא מתקינו למוצאי שביעית ולא יסמוך בעפר אבל עושהו חייץ כל אבן שהוא יכול לפשוט את ידיו וליטלה הרי זו תנטל:

'''<big>גמ'</big>''' רבי קריספא בשם רבי יוחנן חנני בן גמליאל באיסור שני פרקי' היא מתניתא תני רבי יהודה ורבי נחמיה אוסרין לא באיסור ב' פרקים וכא באיסור ב' פרקים ר' שמאי בעי אם באיסור שני פרקים בהדא תנינן° לחרוש מותר ולבנות אסור אלא בהיתר שני פרקים אם בהיתר שני פרקים בהדא תנינן אבל בונה הוא בשביעית משפסקו הגשמים מפני שהוא מתקינן למוצאי שביעית אמר רבי מנא יאות אמר רבי שמאי הדא קמייתא לחרוש מותר מפני שהוא מתקינן למוצאי שביעית לבנות אסור מפני שהוא מתקינן לשביעית מתניתא לא אמרה כן אלא אבל בונה הוא בשביעית משפסקו הגשמים מפני שהוא מתקינן למוצאי שביעית לא יסכך בעפר אבל עושהו חייץ מהו חייץ חייץ ליה כמה דתימר {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/יג#|יחזקאל יג]]}} והוא בונה חייץ:




---- {{מרכוז טקסט|'''ביאור'''}}
----

'''<big>מתני'.</big> אין בונין מדרגות ע"פ הגאיות.''' בבקעה שמתקבצין בה מי גשמים לא יבנה שם מדרגות כדי שלא יחליקו בירידתן לקחת את המים כדי להשקות את השדה: '''מפני שהוא מתקנו לשביעית.''' שהרי לצורך שנה שישית אינו זקוק להם כבר שהרי כבר פסקו גשמים ונראה שמתקינו כדי להשקות שדותיו בשביעית: '''אבל בונה הוא בשביעית משפסקו וכו'.''' דמשפסקו גשמים דתו א"צ להם לצורך שביעית נמצא מתקינו למו"ש ושרי דהבנין עצמו שרי בשביעית: '''ולא יסמוך בעפר.''' בשביעית כשבונה המדרגות לא יסמוך אותן בעפר שאם יחפור בארץ כדי לקבץ לו עפר נראה כעודר : '''אבל עושה חייץ.''' לשון מחיצה דהיינו שבונה אותו בנין אבנים בלא עפר: '''כל אבן שהוא יכול לפשוט.''' בשעה שהוא בונה: '''הרי זו תנטל.''' ומוסיפו על הבנין שרואים שנוטלו לבנות אבל לא יטול מעל פני כל השדה דנמצא מתקן שדהו לזריעה:

'''<big>גמ'.</big> באיסור שני פרקים הראשונים היא מתניתא.''' הא דאמרן שלא יבנה מדרגות ע"ש היינו בזמן שהי' נוהג איסור תוספת שביעית אבל משהתיר ר"ג לחרוש עד ר"ה ואף שנמצא חורש לצורך שביעית ה"ה מותר לבנות את המדרגות: '''תני ר"י ור"נ אוסרין.''' לבנות את המדרגות בשביעית ואפי' משפסקו גשמים ומ"ט אסור כיון שאינו אלא מתקן לצורך מו"ש: '''לא באיסור ב' פרקים.''' בשעה שנהגו איסור תוספת איירי ומשום תוססת במו"ש מטו בה שאסור בשביעית לתקן המדרגות לצורך מו"ש, הא למדת שמשהתיר ר"ג איסור תוספת מותר לבנות את המדרגות: '''וכא באיסור ב' פרקים.''' ומדר"י ור"נ איירי בשעה שנהגו איסור תוספת נשמע לתנא דמתני' דהא דאין בונין בע"ש נמי באיסור ב' פרקים: '''בהדא תנינן אבל בונה הוא בשביעית.''' ואמאי לא חשו לאיסור עבודה במו"ש לרבנן ונאסור עליו נמי לתקן המדרגות לצורך מו"ש, אלא ע"כ לא איירי באיסור ב' פרקים ומ"מ ערב שביעית אסרו כיוון דמתקן לצורך שביעית האסורה במלאכה אבל לתקן מדרגות לצורך מוצאי שביעית שרי כיון דלא נהגו איסור תוספת שביעית במו"ש: '''אלא בהיתר ב' פרקים.''' ואלא מאי מצית אמרת דמתני' משהתיר ר"ג איסור תוספת איירי הא נמי ליתא: '''בהדא תנינן לחרוש מותר ולבנות אסור.''' דאי אמרת לחרוש מותר ואפי' שמהני לצורך שביעית היכי מצית אמרת לבנות אסור: '''יאות וכו' הדא קמייתא.''' הדא קמייתא ששאל רבי שמאי אמאי דבעית למימר דבאיסור ב' פרקים איירי זו פירכא היא ויפה שאל ומוכח דמתני' איירי בהיתר ב' פרקים אבל מאי דקשיא לי' לחרוש מותר לבנות אסור אנא אמינא לך טעמא דלא קשיא: '''לחרוש מותר מפני שהוא מתקינן למו"ש.''' הא דהתיר ר"ג לחרוש היינו משום דלא מיחזי כמתקן לשביעית אלא למו"ש הוא מתקין את הקרקע כיון דהחרישה אסורה בשביעית ככל עבודת קרקע ובע"ש הוא צריך להתקינה למו"ש: '''לבנות אסור מפני שהוא מתקינן לשביעית.''' דלמו"ש א"צ להתקין בע"ש דיכול לבנותם בשביעית עצמה: '''מתניתא לא אמרה כן אכל בונה הוא בשביעית.''' בתמי' מי לא תנן במתני' אבל בונה הוא בשביעית הלכך כשבונה בע"ש נראה שמתקינו לשביעית ואסור [ויותר נכון לגרוס מתניתא אמרה כן]: '''חייץ לי'.''' עושה לו מחיצה:



{{ניווט כללי תחתון}}
{{הגרחק}}