עריכת הדף "ביאור הלכה/אורח חיים/תרכז"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן תרכז'''}}
<nowiki>*</nowiki> '''{{עוגן1|ולישן}} תחתיו וכו'.''' עיין ב[[משנה ברורה/אורח חיים/תרכז|מ"ב]] דהוא קינופות הנזכר במשנה [[בבלי/סוכה/י/א|דף יו"ד]] ודע דאף שבמשנה כלל דבר זה במחתא חדא עם פירס עליה סדין מ"מ איכא נפקותא ביניהן דהתם פוסל הסוכה והכא אינו פוסל אלא דאסור לישן תחתיו כדאיתא בגמרא הכא דלשויי אהלא:

<nowiki>*</nowiki> '''{{עוגן1|ויש}} מכשירים אפילו בגבוהים עשרה טפחים.''' עיין ב[[ט"ז/אורח חיים/תרכז#|ט"ז]] שתמה על ה[[טור/אורח חיים/תרכז#|טור]] שסתם בזה להחמיר ולא זכר שגם לדעת הרא"ש {{ממ|}} כשר כמו להרי"ף וכעין זה כתב גם ה[[אליה רבה/אורח חיים/תרכז#|א"ר]]. אכן ראיתי הרבה אחרונים שיישבו קושיא זו (עיין ב[[נהר שלום/אורח חיים/תרכז#|נהר שלום]] ובק"נ וב[[חמד משה/אורח חיים/תרכז#|חמד משה]] ובשמן המאור) דהטור סובר דאף מדברי הרי"ף אין שום ראיה להקל והא דסתם בנקליטין להקל משום דסתם נקליטין אין גבוהין עשרה. ובאמת כדבריהם כתב ג"כ הריטב"א בחידושיו וז"ל ואפשר שרבינו אלפסי שלא פירש כלום בנקליטין והביא משנתינו כפשטה מפני שסתם נקליטין אינן גבוהין עשרה ולפיכך כשרים ובקינופות פסולה אע"ג דלא גבוה עשרה כדאמרן עכ"ל וגם דעת בעל המאור בהרי"ף שמחמיר בנקליטין שגבוהין עשרה ולפיכך אין לזוז מדברי המחבר שסתם כדעה ראשונה והדעה השניה כתבה רק בשם י"א משום דעת שאר פוסקים שסוברין שדעת הרי"ף להקל בזה. וכ"כ ה[[בכורי יעקב/אורח חיים/תרכז#|בכורי יעקב]] דנקטינן בזה להחמיר:


<nowiki>*</nowiki> '''{{עוגן1|ואם}} אינו לנוי וכו'.''' זה הלשון איתא ג"כ ב[[טור/אורח חיים/תרכז#|טור]] והוא נובע מן דברי הרא"ש ע"ש ור"ל דלאו דוקא מפני הנשר פסולה דאפילו שלא מפני הנשר כל שאינו לנוי פסול דלא בטיל לגבי סוכה ועיין ב[[ביאור הגר"א/אורח חיים/תרכז#|ביאור הגר"א]] דכלל בזה אם פירס הסדין כדי לנגבו דהוא צורך הבגד דפסול. וצ"ע דלפ"ז סותר הטור את עצמו דבסימן זה פסק דלצורך הבגד פסול וב[[טור/אורח חיים/תרכט#סוף|סוף סימן תרכ"ט]] מוכח דס"ל דלצורך הבגד שרי כמו שכתב הד"מ [[דרכי משה/אורח חיים/תרכט#סוף|שם]]. ועל השו"ע עצמו, אף דהוא העתיק ג"כ בסוף סימן תרכ"ט לשון הטור וכונתו בודאי להקל אף בשעת אכילה וכמו שהוכחנו שם, לא קשה לי, דאפשר דדבריו שם לא קאי רק לדברי הי"א שהביא מתחלה דהוא שיטת ר"ת ולדידיה ודאי שרי לצורך הבגד כמו שכתבו האחרונים ולא לדעה ראשונה הנזכר שם בתחלה אבל הטור דלא זכר שם רק דעה זו בלבד קשה.

[ומצאתי בדברי הב"ח בסימן זה שכתב וז"ל וע"ל סוף סימן תרכ"ט דס"ל לרבינו דלאו דוקא לנוי אלא ה"ה נמי כשהניח לצורך האדם להגן עליו או לשאר צורך, דין נוי יש לו, עכ"ד. ומוכח מיניה דמש"כ הטור ואם אינו לנוי היינו שלא היתה לצורך כלל דזה פסול מדינא אבל לצורך הבגד ה"נ דשרי וכ"כ בהדיא בסוף סימן תרכ"ט ע"ש אבל לפי דברי הגר"א צ"ע].

ואולי י"ל בדוחק לפי מה שכתב הגר"א דהמחבר ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרכו#א|סימן תרכ"ו ס"א]] שכתב דבכ"ז לא שאני לן בין שהאילן קדם ובין שהסוכה קדמה סתם כדעה הראשונה ודלא {{עוגן|פז:}}כשיטת ר"ת והנה זה הלשון כתב ג"כ הטור שם ע"ש ולפ"ז ניחא דהטור בסימן תרכ"ז אזיל לפי מה שהעתיק לדינא בסימן תרכ"ו דלא כשיטת ר"ת שאין שום יתרון במה שהסוכה קדמה כיון שהסדין היתה צילתה מרובה מחמתה ולפ"ז להגן מפני החמה והעלין אסור וס"ל דה"ה מפני צורך הבגד ג"כ אסור וכאן שהעתיק בפנים שיטת ר"ת סיים דמפני הבגד ג"כ שרי.

ועל עיקר הענין מפני מה בסימן תרכ"ו העתיק לדינא דלא כשיטת ר"ת וכאן העתיק שיטת ר"ת כבר תמה הב"י. ועיין בב"ח ובהגהות מהרל"ח:
<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>