עריכת הדף "ביאור הגר"א על זוהר ורעיא מהימנא/הקדמת רבי חיים מוולוז'ין"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''הקדמת הרב הגאון הגדול. דולה ומשקה מתורת רבו נ"י ע"ה פ"ה מוהר"ר חיים נ"י אב"ד דק"ק וולאזין יצ"ו'''}}

'''ברוך''' ה' אלקים אלקי ישראל עושה נפלאות. אורות וצחצחות העליונים. אשר אין אנו יכולים לקרותם בשם. אך נפלאות. כי עליהם נאמר במופלא ממך אל תדרוש. וברוך שם כבודו ית"ש בעולמות העליונים וימלא כבודו את כל הארת הלזו התחתונה:

והכל ע"י האדם אשר יצר בצלם אלהים להיות כאלקים בעל הכחות כולם מן הכח העליון שבעליונים עד הכחות התחתונים כולם מתנהגים ע"י מע[שה] הא[לקים] ודבוריו והסתכלותיו ורעיוניו ומחשבו[תיו] וכל תנועו[תיו], להרבות אורם או למעט להעלות[ם] או להורידם. לתקנן או לפוגמם לבנותם או להורסם:

וזו היתה עבודת הצדיקים הראשונים. אשר עדן לא ראו אור התורה קודם שנתנה, ויתהלכו חנוך ונח את האלקים וכן התהלכו האבות לפני האלקים, כי עדן לא היו מצווים ועושים רק על פי השגתם אשר השיגו בשכלם תקוני כל מצוה ומצוה בעולמות העליונים. וכל הכחות מן העליון עד התחתון, כגון אם ילבש בגד בת ארבע כנפות, תיקונים הגדולים אשר יעשה בעולמות העליונים אם יעשה בעולמות העליונים אם יעשה להם ציצית וכן םפגמים אשר יפגום אם ילבשהו בלא ציצית. וכן התיקונים אשר יעשה בזכירת ושמירת השבתות והמועדים, והפגמים אשר יפגום אם יחלל השבת או יעשה במועד מלאכת עבודה, אשר איננו מלאכת אוכל נפש, והתיקונים אשר יעשה, אם יעשה במועד לצורך שבת ע"י עירובי תבשילין, ולכך קיים אברהם אבינו ע"ה אפילו עירובי תבשילין, אך המילה לא קיים קודם שנצטוה, כי ראה והשיג בשכלו לפי שורש נשמתו, שלא יהא שום תיקון אם ימול את עצמו קודם היותו בן צ"ט:

וכאשר זכו דור המדבר שינתן להם התורה, בא משה רבנו ע"ה והורידה לארץ לא בשמים היא. ואם יעשה כל איש ישראל אף בלי ידיעת טעמי המצות מה נעשה ע"י קיומם בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, ממילא יתוקן כל העולמות וכל הכחות בכל מצוה לפי מקומה ושעתה, ולבל יתחכם אדם הגדול שהשגתו מרובה לאמר אנכי הרואה שלפי שורש נשמתי, ראוי לי או למי ומי לפי שרשו לשנות איזה מצוה לפי הטעם, לכך לא נתגלו טעמי המצות, ולא קם נביא כמשה. אשר אם יתאספו כל הנביאים אינם רשאים לחדש דבר נגד תורת משה לא להוסיף ולא לגרוע, ועדיין כאשר היתה נבואה בישראל היה נביא רשאי לחדש דבר לפי שעה, כגון אליהו בהר הכרמל וגם זו היא שנצטוינו מתורת משה אשר צוה ה' לאמר אליו תשמעון:

ומעת שפסקה נבואה, אם יתאספו כל חכמי ישראל אשר השגתם מרובה, ונמסרו להם מ"ב ומ"ח, ויעמיקו השגתם לשנות אף אפס קצהו מאיזה מצוה אף לפי שעה, לא נאבה ולא נשמע אליהם, ואף בבת קול אין משגיחין כי לא בשמים היא. אך בימי חכמי התלמוד עדיין היו רשאים לחדש מצוות דרבנן, כגון נ"ח אשר מצאו להם ודאי סמך מן התורה קצת כמבואר בדרז"ל, וכן לגזור גזירות, כגון י"ח דבר. וכאשר נסתם תלמוד הקד', אין לנו אלא לעשות ולקיים את כל דברי תלמוד ה' בכל פרטיו ודקדוקיו ובזה יקוימו ויתוקנו כל העולמות כולם, ויותן עוז לאלקים ית"ש. ומי שזכה להשיג נסתרות מתה"ק ע"י קצת מ"ב ומ"ח, שהשאירו לנו ברכה אבות העולם מארי דחוכמתא כגון רשב"י וחבריו ותלמידיו שהיו בדורו וששותין מימיו בדורות שאחריו, כגון האר"י ז"ל, האירו עע"י ק' בטעמי המצות וכוונתם, ראוי להתבונן לפי שכלו, עד היכן מגיע מעשיו, ויתפעל לעשות כל מצוה בתכלית הדקדוק באימה וביראה ורתת וזיע, ונצטרף מחשבתו הטובה, לכוין איש לפי ערך השגתו בתיקוני העולמות. אמנם מחשבה אינה אלא מצטרפת למעשה, אבל חלילה לדחות ח"ו שום פרט מפרטי המעשה אף המצוה דרבנן לעשות במגרעת, או לשנות זמנה, מחמת הכוונה או טהרת המחשבה, וכל האומר או עושה כן, אינו אלא טועה גמור, ומחשבתו חוץ לזמנה פיגול יחשב, ואשר מרגלא בפומי דאינשי שבאיזה דינים מחולקים חכמי הנסתר עם חכמי הנגלה, הוא מחמת שלא הבינו לפרש דברי הזוה"ק לאמיתו, כי איך אפשר שיהא דרך הנסתר מתורתנו הקדושה מחולק עם הנגלה:

עלינו לשבח ולהודות לה' ברובי ההודאות אשר שלח אור וקדוש מן שמיא, הרב הדומה למלאך ה' צבאות אשר קדושת תורתו הכריזה עליו מסוף העולם ועד סופו רבינו הגדול והקדוש הגאון החסיד מוהר"ר אלי' מווילנא נ"ע, שהנסתרות והנגלות יחד היו שגורים בפיו, ועל לשונו, ושמורים בלבו וערוכים בכל להיות מכוונים זה לזה, הן עתה מה נכבד היום אשר העיר ה' את רוח זרע ברך ה' בנו הרב המופלג ותמים דרכו כבוד מוהר"י ליב נ"י, ונכדו הרב המופלג החריף כבוד מו' יעקב משה נ"י, להעלות בדפוס כ"ק הנמצאות בכ"י הגדול והק', על הזוה"ק. ובקונטרסים ששלחו אלי ראיתי שהוא לשון הזהב של רבינו הגדול והק' נ"ע, ה' יגמור בעדם שכאשר החלו, כן יגמורו פירוש רבינו הגדול והק' כל הנמצא בכ"י:

האמנם לא היה הדור זכאי שישפיע רוח חכמתו, וכל הנמצא מחבוריו הוא כטיפה מים נגד חכמת אלקים שהיה בקרבו, וגם דברי קדשו שנה רבי בדרך קצרה, אמנם בזה המעט יאורו עיני המשכיל איש כפי שכלו להשיג ד"ר הגדול קדוש ישראל זלה"ה ויגל וישמח באמתות דבריו וזכות רבינו הגדול נ"ע יעמוד לנו ולדתנו ומתנו בספריו הקדושים, ויקוים בנו מקרא שכתוב גם כי יתנו וגו' עתה אקבצים.

הכ"ד זעירא וקטינא אשר לא זכיתי לטעום מתק דברי רבינו הגדול והקדוש אף ככלב המלקק, ומרתת כולא גופאי, מיראת רוממות קדושת תורתו בנגלות ובנסתרות עד אין חקר, וזכרונו הטוב הוא שמחת נפשי נפש החיים ב"א מוהררי"ץ זלה"ה יום ה' ב' אב תק"ע.

{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:הקדמות|ביאור הגר"א על רעיא מהימנא]]
[[קטגוריה:רבי חיים מוולוז'ין]]
[[קטגוריה:חנוכה]]
[[קטגוריה:מילה]]