עריכת הדף "ביאור הגר"א/יורה דעה/רמה"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''ואם בנו כו'. ''' כר"י דרב אחא ב"י עבד עובדא כוותיה שם.. הרא"ש שם:

{{עוגןמ|ב}} '''ואעפ"כ כו'. ''' שכשם שמצוה עליו ללמד את בנו כך הוא מצווח ללמוד עצמו כנ"ל ס"א. רמב"ם:

{{עוגןמ|ג}} '''כשם כו'. ''' כשמואל וכמש"ש הוא דאמר כו':

{{עוגןמ|ד}} '''ולא לבן כו'. ''' ספרי ושננתם לבניך אלו תלמידים וכן אתה מוצא בכ"מ שהתלמידים קרויים בנים כו':

{{עוגןמ|ה}} '''(ליקוט) אלא מצוה כו'. ''' עבה"ג ואמרו <small>(תמורה ט"ז א') </small>עשיר ורש נפגשו עשה כו' ואמרו <small>(סנהדרין צ"א ב') </small>כל המונע הלכה כו' ובתד"א פכ"ז ד"א הלא פרס לרעב לחמך ואין רעב אלא הרעב מן ד"ת ואין להם אלא ד"ת שנאמר הנה ימים באים נאום ה' והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם כו' מכאן אמרו אם יש אדם שהוא מבין בד"ת יפרנס מתורתו ג"כ כדי שתרבה חכמתו לו ומוסיפין לו עליה וכל העושה כן אינו נמנע מן הטובה כו' ע"ש בארוכה ושם באותו הפרק כי תראה ערום וכסיתו כיצד אלא אם ראית אדם שאין בו ד"ת הכניסהו לביתך ולמדהו ק"ש ותפלה ולמדהו פסוק אחד בכל יום או הלכה אחת וזדזיהו במצות לפי שאין לך ערום בישראל אלא מי שאין בו תורה ומצות כו' כמ"ש ואת עירום ועריה כו' ובאדר"נ ובגמ' בהרבה מקומות (ע"ב):

{{עוגןמ|ו}} '''אלא שמצוה כו'. ''' לשון הרמב"ם א"כ למה נצטווה על בנו ועל בן בנו להקדים כו':

{{עוגןמ|ז}} '''חייב כו'. ''' דמש"ש כ"ט א' במילה והיכא דלא מהליה אבוה מחייבא ב"ד כו' לא אמרו כן אצל ללמדו דהא הכל מצווין כנ"ל אלא בשכר קא מיירי וז"ש שם ל' א' למדו מקרא כו' דמשנה אין מלמדין בשכר כמ"ש בנדרים ל"ז א' וערמב"ם וש"ע ס"ו:

{{עוגןמ|ח}} '''וכייפינן כו'. ''' כמ"ש בפ' הכותב <small>(פ"ו) </small>בד"א במל"ת כו':

{{עוגןמ|ט}} '''ואם אינו כו'. ''' כיון שמחויב הוי ככל חוב וכמ"ש בח"מ סי' ק"ו ע"ש:

{{עוגןמ|י}} '''מאימתי כו'. ''' ספ"ג דסוכה ובספרי לדבר בם מכאן אמרו כשהתינוק מתחיל לדבר אביו מדבר עמו לה"ק ומלמדו תורה כו' שנאמר ולמדתם אותם את בניכם כו':

{{עוגןמ|יא}} '''עד שיהא כו'. ''' ב"ב כ"א א' ועס"ח:

{{עוגןמ|יב}} '''היה מנהג כו'. ''' ר"ל כמש"ו בנדרים ל"ו ל"ז:

{{עוגןמ|יג}} '''חייב כו'. ''' קדושין ל' א' וכמ"ש בס"ד:

{{עוגןמ|יד}} '''תורה כו'. ''' דלא כפירש"י שם חומש לבד ומש"ש תורה זו מקרא ר"ל דל"ת מדרש תורה כמ"ש בפ"ב <small>(מ"ט ב') </small>שם:

{{עוגןמ|טו}} '''וה"מ כו'. ''' כמו שמחוייב עצמו כמ"ש בבכורות כ"ט א':

{{עוגןמ|טז}} '''שאין העולם כו'. ''' שם:

{{עוגןמ|יז}} '''מכניסים כו'. ''' בב"ב שם ופי' ב"י בר שית ובר שבע ר"ל התחלת שש ושבע דל"ת ההיא דאבות בן ה' כו' אבל תוס' שם ובכתובות נ' א' כתבו בע"א ע"ש:

{{עוגןמ|יח}} '''ואם הוא כו'. ''' דז"ש כבר שית כבר כו' וכ"כ תוס' שם וכמ"ש בכתובות שם הא דכחיש כו':

{{עוגןמ|יט}} '''ומ"מ מיד כו'. ''' איני מבין שיחתו דהא מיד שמתחיל לדבר חייב כנ"ל: 

''' (ליקוט) ומ"מ כו'. ''' תנחומא פ' קדושים וערלתם ערלתו וגו' הכתוב מדבר בתינוק שלש שנים יהיה לכם ערלים שא"י לא להשיח ולא לדבר ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש שאביו מקדשו לתורה הלולים לה' שמהלל להקב"ה ובשנה החמישית כו' והעיקר כמ"ש בגמ' משעה שמתחיל לדבר כו' (ע"כ):

{{עוגןמ|כ}} '''יושב ומלמדם כו'. ''' כמ"ש בסוף תענית וב"ב קכ"א ב' דמוסיף כו' ולשון תקבריה אמיה לא שייך אלא בתינוקות:

{{עוגןמ|כא}} '''לא יבטלו כו'. ''' כמ"ש בסי"ו:

{{עוגןמ|כב}} '''חוץ כו'. ''' שאז זמן סעודה כמ"ש בריש ברכות:

{{עוגןמ|כג}} '''כ"ה כו'. ''' מפרש הרמב"ם דמ"ש כ"ה כו' דעד כ"ה סגי במלמד אחד ועד ארבעים סגי בריש דוכנא ועד חמשין סגי בתרי ויותר צריך שלשה וכן פי' נ"י בשם ה"ר יונה. אבל הרא"ש כתב דעד ארבעים סגי במלמד אחד ויותר עד חמשים סגי בריש דוכנא וחמשים צריך שנים:

{{עוגןמ|כד}} '''ואפי' כו'. ''' ז"ש ומסייעין כו':

{{עוגןמ|כה}} '''וי"א כו'. ''' תוס' שם ד"ה סך כו' וכשיטתם פי' הרא"ש הנ"ל דמ"ש כ"ה היינו מכאן ואילך עד מ':

{{עוגןמ|כו}} '''וי"א כו'. ''' נ"י וכשיטתו דמ"ש כ"ה היינו עד כ"ה כנ"ל:

{{עוגןמ|כז}} '''מלמד כו'. ''' ב"ב ח' ב' דרב כו':

{{עוגןמ|כח}} '''או שעושה כו' ''' כמ"ש בתוספתא הביאה הרי"ף ורא"ש בפ"ה דב"מ המושיב כו' ועבה"מ סי' קע"ו ס"י וכ"ש במלאכת שמים ועמ"ש למטה:

{{עוגןמ|כט}} '''או שמתרשל כו'. ''' בב"ב כ"א ועתוס' שם ד"ה פיר"ח כו':

{{עוגןמ|ל}} '''ואין למלמד כו'. ''' תוספתא דב"מ הביאה הרי"ף והרא"ש פ"ז דב"מ בפועל ועבח"מ סי' של"ז סי"ט וכן בירושלמי פ"ז דדמאי תני לא יחרוש אדם בפרתו בלילה וישכירנה ביום לא יעשה בתוך שלו בלילה וישכיר עצמו ביום לא ירעיב עצמו ולא יסגף עצמו מפני שהוא ממעט במלאכתו של בע"ה ר' יוחנן אזל לחד אתר אשכח ספרא איינם אמר להו מהו כן אמרו ליה ציים א"ל אסור לך ומה אם מלאכתו של ב"ו אסור מלאכתו של הקב"ה לא כ"ש:

{{עוגןמ|לא}} '''וכל המשנה כו'. ''' ב"ב שם ב' וב"מ ק"ט:

{{עוגןמ|לב}} '''אם יש כאן כו'. ''' שם א' וכר"ד דבתראה הוא. רי"ף וש"פ:

{{עוגןמ|לג}} '''מי שאין כו' ואין כו'. ''' עמ"ש בא"ה ס"ס כ"ב:

{{עוגןמ|לד}} '''רב כו'. ''' כנ"ל בש"ע:

{{עוגןמ|לה}} '''אפי' מקפח כו'. ''' עש"ך:

{{עוגןמ|לו}} '''אבל אין להורות כו'. ''' כמ"ש <small>(עירובין צ"ד ב' חולין נ"ג ב') </small>אתריה דשמואל הוה ולא רצה רב להורות שם וכן כמה עובדי:

{{עוגןמ|לז}} '''מי שהוחזק כו'. ''' כמ"ש בירושלמי סוף הוריות אילין דבר פזי ודר' הושעיא הוו עאלין ושאלין בשלמא דנשיאה בכל יום והוו אלין דר' הושעיא עלין קדמוי ונפקין קדמוי אזלין אינון דבר פזי ואתחתנון לנשיאה אתון בעון מיעל קדמוי אתון ושאלין לר' אמי א"ל ר' אמי והקמות את המשכן כמשפטו וכי יש משפט לעצים אלא קרש שזכה להנתן בצפון ינתן בצפון בדרום ינתן בדרום ואמרו <small>(ב"מ פ"ד פ"ה) </small>ג' ענוותנים כו' בני בתירה כו' אלמא עניוות גדול יחשב להם ובכתובות פי"ב בירושלמי אמר רבי הכל הייתי עושה חוץ מה שעשו בני בתירה לזקני:

{{עוגןמ|לח}} '''אפי' בנו כו'. ''' כמ"ש בספרי פ' שופטים הוא ובניו שאם מת בנו עומד תחתיו ואין לי אלא זה בלבד מנין לכל פרנסי ישראל שבניהן עומדין תחתיהן ת"ל בקרב ישראל כל שהוא בקרב ישראל בנו עומד תחתיו ובתוספתא דשקלים שכל הקודם בנחלה קודם לשררה ובלבד שינהג מקום אבותיו וכן בפי"ב דכתובות (ק"ג ב') שמעון בני חכם גמליאל כו' צריכא למימר כו' וז"ש כ"ז כו':

{{עוגןמ|לט}} '''אבל כל כו'. ''' כמ"ש בפ"ד דברכות (כ"ח א') מעלין בקדש כו' מאן דלבש מדא כו' ובפ"ק דסנהדרין (ה' ב') משום כבודו דרבה בר חנא אע"ג שרב גדול ממנו כיון שירד וב"ח קודם לו לבבל:

{{עוגןמ|מ}} '''וכ"ש אם עשו כו'. ''' כמ"ש בסנהדרין שם (א') דהכא שבט כו' ופירש"י שהיה לו הרמנא ממלך פרס לפיכך הוא גדול מהנשיא שבא"י וערש"י בהוריות י"א ב' ד"ה א"ל הרי כו' ועח"מ ספ"ג:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:ביאור הגר"א: יורה דעה]]