עריכת הדף "ביאור הגר"א/יורה דעה/קעה"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''אפילו אם כו'. ''' כמש"ש ס' ב' במתני' עמדו כו' וערש"י שם ד"ה א"ל כו':

{{עוגןמ|ב}} '''ואפילו כו'. ''' כמש"ש ס"ב וכי אין לו כו':

{{עוגןמ|ג}} '''וי"א כו'. ''' כפי' תוס' ס"ג ב' ד"ה ופוסקין כו' וכרבא קי"ל דהוא בתרא אבל סברא ראשונה ס"ל כפירש"י שם ורשב"א פי' דמש"ש אמרינן מ"ל דמיהן כו' ופוסקין כו' דה"פ כמו אם יש לו מעות פוסקין על שער שבשוק ה"נ אם מביא פירות אחרים פוסקין ג"כ כמו שיכול לפסוק בדמיהן וז"ש מ"ל דמיהן מ"ל הן ולפ"ז לא שייכי הא דרבא להא דר' יוחנן ול"פ עליה כלל:

{{עוגןמ|ד}} '''(ליקוט) היו כו'. ''' כגי' שלנו בגמ' אבל רש"י שם כתב ה"ג בתוספתא כו' אין פוסקין על החדשות כו' אבל לגי' שלנו אין פוסקין כלל בין לחדש בין לישן כיון שאינו שער קבוע. מ"מ (ע"כ): 

''' (ליקוט) היו כו'. ''' כגי' שלנו וגי' רי"ף וש"פ ומשמע אפי' ליתן לו אח"ז הרשות מד' דלא כרש"י שלפ"ד מותר בכה"ג. מ"מ וסה"ת וש"פ. ב"י (ע"כ):

{{עוגןמ|ה}} '''(ליקוט) אע"פ כו'. ''' סתם כדעת רש"י במתני' ד"ה פוסק עמו באיזה כו' והרא"ש שם ותוס' ס"ג ב' ד"ה מהו דתימא כ' דוקא כשער לקוטות (ע"כ):

{{עוגןמ|ו}} '''וצריך שינכה כו'. ''' למד ממה שקדם:

{{עוגןמ|ז}} '''הפוסק כו'. ''' שם ס"ג א' וש"מ איתיה לדר"י כו':

{{עוגןמ|ח}} '''אבל כו' ויש כו'. ''' עתוס' שם ד"ה דאר"י כו' ורא"ש יישב דברי רשב"ם והסכים עמו ודבריו דחוקים ובב"ק שם כתב כר"ת:

{{עוגןמ|ט}} '''ויכול לפסוק כו'. ''' כמש"ש ס"ב ב' וכי אין לו יין כו':

{{עוגןמ|י}} '''ודוקא כו'. ''' ערש"י ס"ג א' ד"ה מאי לקח כו' אבל כל הגאונים כ' ומאי לקח כו' וגרסי אמר רבא בבא לחוב בדמיהן עסקינן וכדתני ר"א כו' ופי' הרשב"א דגם יין אין אסור בשאין לו אא"כ בא בתחלה בהלואה כמש"ש הרי שהיה נושה כו' ואף משום יין דוקא בנושה דלא כרש"י וז"ש ומאי לקח כו' ואמר בבא לחוב כו' אפילו בא בתחלה באיסרו אם דמי החטין זקפן עליו במלוה ואח"כ שם בהן יין אסור ג"כ באין לו. וצ"ל לפי' הרשב"א מ"ש בבא לחוב כו' וכדתני כו' ר"ל או כדתני כו' והם שני אוקימתות ועל אוקימתא שניה פריך ומאי כו' וענ"י שם:

{{עוגןמ|יא}} '''(ליקוט) ואם היה שליח כו'. ''' כפירש"י שם אבל רי"ף ור"ח והגאונים פירשו שם בענין אחר וז"ל במלחמות שם וכן פיר"ח דהאי גברא יהיב זוזי לחמוה או לאינש אחרינא למזבן נדוניא לביה חמוה וזל ורצה הנותן לחזור והשליח אומר שלא יחזור בו ודן ר"פ שא"י לחזור עד שיקבל מי שפרע ופריך ותיפוק ליה כו' דא"י לחזור כלל דכל מה שעשה שליח יקבל עליו החתן בע"כ ול"ל לתקוני שדרתיך כו' שאין לו להתנות תנאים מדעתו ול"ד לההוא דזבין שלא באחריות (ב"ב קס"ט ב') דפושע הוא וכ"כ הרשב"א בשיטת הגאונים אבל הר"נ כתב דבשעה שקנה השליח עדיין לא זל ואח"כ זל ולא רצה החתן לקבל בשעת הנישואין אלא כשער של עכשיו ופריך ותיפוק כו' והלא משעה שלקחה קנאה דשלוחו של אדם כמותו כו' ולפ"ז אפשר שבעיקר דינא ל"פ על רש"י (ע"כ):

{{עוגןמ|יב}} '''מקח כו'. ''' עבח"מ סי' ר"ח וע"ל סי' רכ"ח (ע"ש בס"ק ק"א) ומש"ש:

{{עוגןמ|יג}} '''(ליקוט) והוא כו'. ''' וכ"כ ברא"ש שם בשם הגאון שנתקיים המקח בקנין וכ"כ בש"פ משם הגאון (ע"כ):


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:ביאור הגר"א: יורה דעה]]