עריכת הדף "ביאור הגר"א/יורה דעה/צד"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''התוחב כו'. ''' נלמד מקדרה שבשל כו' בסי' שקדם:

{{עוגןמ|ב}} '''משערים כו'. ''' כמ"ש בפ' ג"ה דבדידיה כו' כנ"ל:

{{עוגןמ|ג}} '''אם כו'. ''' כנ"ל בסי' שקדם:

{{עוגןמ|ד}} '''בכ"ר. ''' ע"ל סי' ס"ח סי"א:

{{עוגןמ|ה}} '''ויש מי כו. ''' כמ"ש בר"פ כ"צ:

{{עוגןמ|ו}} '''וסברא כו'. ''' דאע"ג דחם כולו אינו מוליך בליעתו בכולו כ"כ הפוסקים ואו"ה כתב דאף אם אומר דמוליך בליעתו בכולו היינו ע"י האור דומיא דפסח. וראיה לכל זה ממ"ש בזבחים צ"ו ב' אמר אביי ל"צ אלא כו' וע"ל סי' קכ"א ס"ו ועמש"ל סי' צ"ב ס"ה:

{{עוגןמ|ז}} '''אם תחב כו'. ''' דשמא נשאר בו מעט חלב וכשהוציאו מן הקדירה נעשה כל הכף נבילה וכמ"ש בס"ג וכמ"ש בכחל צ"ז ב' וכמש"ש ק"ה ב' חלב נבילה הוא ועתוס' שם ד"ה אמאי כו':

{{עוגןמ|ח}} '''ולא נודע כו'. ''' שהקשו דאמרינן המעביר עציץ נקוב בכרם כו' <small>(ספ"ז דכלאים וש"מ) </small>מחיצת הכרם שנפרצה כו' <small>(ב"ק ק' וש"מ) </small>וכיוצא בזה הרבה ולא אמרינן דקמא קמא בטיל ובפ' בתרא דע"ז <small>(ע"ג א') </small>אמרינן ראשון ראשון בטיל ותירצו רשב"ם וראב"ן וריב"א דבע"ז מיירי דנודע בינתים וכ' מרדכי בפ"ט דב"ק דב' חתיכות שנפלו בזא"ז אם לא ידע בינתים צריך ביטול נגד שניהם ואם ידע א"צ וכמ"ש בפ"ה דתרומות סאה תרומה שנפלה למאה ולא הספיק כו' ומסיים בתוספתא שם אר"א בר' שמעון בד"א בזמן שלא ידע בה ואח"כ נפלה אבל אם ידע בה ואח"כ נפלה אחרת ה"ז מותר שכבר ה"ל לעלות ומשמע דלפרושי דברי ת"ק אתא וכ"פ הרמב"ם בפי"ג מה' תרומות ע"ש ואף שבירושלמי אמר עלה רש"א ידיעתה מקדשתה ורבנן אמרי הרמתה מקדשתה כתב הרא"ש בפ' ג"ה סל"ז דבשאר איסורים מודי רבנן לר"ש כיון דא"צ הרמה ומ"מ פסק דחוזר וניער ע"ש שהאריך ומהא דע"ז אין ראיה כמ"ש תוס' שם ע"ג א' ד"ה כי אתא כו' ובשאר מקומות וע"ל סי' צ"ט ס"ו בהג"ה איסור שנתבטל כו' ועמ"ש שם אי"ה באריכות:

{{עוגןמ|ט}} '''וי"א כו'. ''' דהרבה פוסקים ס"ל דבדבר הבלוע לא אמרינן חנ"נ כמ"ש בסי' צ"ח ס"ח וכמש"ל סי' צ"ב ס"ז ואף דלא קי"ל כן מ"מ בכה"ג יש להתיר וע"ל סי' צ"ח סס"ד בהג"ה אבל אם כו':

{{עוגןמ|י}} '''אם יש ס' כו'. ''' כמ"ש בקדירה בזבחים <small>(צו ב') </small>ופ' ג"ה ופ' כ"ה ואם בישל כו' ולדידן בס' והמחבר סירכא דפוסקים נקט:

{{עוגןמ|יא}} '''אבל הכף כו'. ''' ולא אמרינן דליהוי כי הגעלה דהגעלה צריכה רותחין כמ"ש בפ"ב דפסחים <small>(ל' ב') </small>מגעילן ברותחין ובכ"ר ר"ל דלא סגי ביד סולדת דלכן אמר ברותחין דסתם כ"ר יד סולדת סגי וכמ"ש בא"ח סי' תנ"ב ע"ש משא"כ לענין איסור דסגי ביד סולדת. הגש"ד. ור"ל כמ"ש בסוף ע"ז ובזבחים צ"ז א' דכל יום נעשה גיעול לחבירו אבל רבנן פליגי עליה דר"ט שם וכן בסוף ע"ז לא קיימא במסקנא כן ואפשר משום טעמא הנ"ל:

{{עוגןמ|יב}} '''בין כו' ''' ואפי' כו' בין כו'. וכן בשאר דברים דהא נעשה נבילה:

{{עוגןמ|יג}} '''אך מותר כו'. ''' כמ"ש בע"ז ל"ב א' התם ליתיה כו' וכמ"ש תוס' בסד"ה והא כו' ומכאן פר"ת כו' ושם <small>(ל"ג) </small>דמותר ליתן ביה שיכרא: 

''' (ליקוט) אך מותר כו' כמ"ש בע"ז ל"ב א' ושם ל"ג דמותר לתת לתוכן מים ושאר משקים ובב"מ כ"ד ב' ומותרת בהנאה כו'. ''' סה"ת סימן נ"ה ע"ש (ע"כ):

{{עוגןמ|יד}} '''אם כו' ''' והכף כו'. כמש"ל בר"ס צ"ג ועבה"ג ס"ק ו' וכמ"ש תוס' בסוף ע"ז ד"ה מכאן כנ"ל:

{{עוגןמ|טו}} '''ומ"מ כו'. ''' עבה"ג:

{{עוגןמ|טז}} '''אם בשלו כו'. ''' בש"ך ופר"ח השיגו על הש"ע ומפ' דברי הסמ"ק בע"א וכמ"ש בפכ"ה <small>(קי"א ב') </small>דנ"ט בר נ"ט מותר. ואף למ"ש תוס' שם דוקא עלו אין נתבשלו לא בג' נ"ט מודה כמ"ש תוס' בסוף ע"ז ע"ו א' סד"ה בת ובד"ה מכאן כו' ובחולין ק"ח ב' ד"ה שנפל כו' והרא"ש בפ"ב דפסחים וש"פ וכ"ש לפסק הש"ע בסי' צ"ה:

{{עוגןמ|יז}} '''הכל שרי. ''' דבלי ב"י מקבל טעם פגום ואותו שאינה ב"י מקבל נ"מ בר נ"ט:

{{עוגןמ|יח}} '''במין הכלי. ''' כצ"ל ש"ך ע"ש:

{{עוגןמ|יט}} '''ואינו אלא כו'. ''' כמש"ל סי' צ"ה ס"ב בהג"ה אבל ליתנן בכלי כו' ושם ס"ג בהג"ה אא"כ אחד כו' ודלא כתוס' קי"ב א' סד"ה הלכתא ואם האחד אינו ב"י אז כו':

{{עוגןמ|כ}} '''בצלים כו'. ''' תוס' דע"ז ע"ו ד"ה בת כו' והר"ב כתב בסה"ת כו' <small>(וע"ל סי' צ"ט ס"ק י"ז):</small>

{{עוגןמ|כא}} '''וכ"ש בקדירה כו'. ''' דהוי נ"ט בר נ"ט:

{{עוגןמ|כב}} '''בשר רותח כו'. ''' דלא כר"ב שכ' דדי בקליפה ומביא ראיה מפ"ק <small>(ח' ב') </small>דסכין ש"נ קולף לחד לישנא משום דבה"ש רותח ודחה בסמ"ק דשם אינו רותח כי אם קליפה הסמוכה למקום החיתוך בה"ש:

{{עוגןמ|כג}} '''או אם א"י כו'. ''' כמ"ש בע"ז ל"ח ב' ובתוס' שם ד"ה אי וכמש"ל סי' קכ"ב ס"ז וע' תוס' פ"א דחולין ח' ב' ד"ה השוחט צריך להעמיד כו' וכ"כ הרא"ש שם:

{{עוגןמ|כד}} '''אלא כו'. ''' כמ"ש הסמ"ק שם בשם ר"ב דההיא שוחט בסכין ש"נ אפילו באינו ב"י וכמ"ש תוס' דסתם כליהם אינם ב"י ואסור משום שמנונית הדבוק בסכין וכ"כ הרשב"א וכמ"ש רש"י קי"ב א' ד"ה קישות לפי' הראשון. ובזה א"צ לתי' הסמ"ק הנ"ל דאפי' בכולו רותח אינו אוסר משום מעט שמנונית הנדבק בה אלא כ"ק וכמ"ש בפ' כ"צ <small>(ע"ו א') </small>שאני סיכה דמשהו כו' וז"ש כדי קליפה:

{{עוגןמ|כה}} '''הסכין צריך הגעלה. ''' וה"ה בסכין שאינו ב"י אלא דאז מותר להשתמש שאר דברים כנ"ל:

{{עוגןמ|כו}} '''הבשר צריך כו'. ''' כמו סכין ש"נ דחום בה"ש אינו יותר מכ"ש אלא משום שמנונית וכמש"ו:

{{עוגןמ|כז}} '''והסכין נעיצה. ''' כמ"ש בסוף ע"ז בסכין של עובד כוכבים להשתמש בו צונן אע"ג דצונן אינו בולע ובהדחה בעלמא סגי כמ"ש בפ' כ"ח ק"ז ב' בסכין בעינן נעיצה ה"ה בחתך בה צונן וכן לא"ד בפ"א <small>(ח' ב') </small>דבה"ש צונן מ"מ קולף משום דוחקא דסכינא אלא שכתב הרשב"א דמ"מ טעמא משום דבה"ש רותח קצת מצורף לטעמא דדוחקא דסכינא וז"ש כאן בכלי שני וההיא דסוף ע"ז להשתמש בקביעות בדבר שנשתמש בו רותח או לחתוך דבר חריף כמ"ש בס"ס קכ"א:

{{עוגןמ|כח}} '''ואפילו כו'. ''' כנ"ל ובה"ש צונן אלא שרותח קצת כנ"ל וכן אפילו ללישנא קמא כנ"ל:

{{עוגןמ|כט}} '''אם נפל כו'. ''' עש"ך:

{{עוגןמ|ל}} '''וכן כו'. ''' ר"ל אף כשהקערה חמה ג"כ אבל הרשב"א כתב ג' חילוקים בנגוב אוסר כ"ק וברטוב קצת אוסר כדי נטילה ואם הוא לח גמור צריך ס' נגד כל הקערה ועש"ך:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:ביאור הגר"א: יורה דעה]]