עריכת הדף "ביאור הגר"א/יורה דעה/לג"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''והוא שיכול כו'. ''' כמ"ש במתני' רפ"ג זה הכלל כל כו' ויש ספרים שגורסין זאת המימרא בגמ' (נ"ה ב').

{{עוגןמ|ב}} '''להרמב"ם כו'. ''' כנ"ל זה הכלל כו' ואין לך מי שאין כמוה חיה כמו זו ולא שנאה במתני' שאין שונה במתני' דבר שא"א להיות כלל ביומו כמו ניטל הלב וכיוצא וראיה שלא מנו אותה בכלל הכשרות כמו לחי התחתון:

{{עוגןמ|ג}} '''לחללו. ''' עתוס' מ"ב א' ד"ה ניקב כו':

{{עוגןמ|ד}} '''נבילה. ''' כמ' שם ל"ב ב' ל"ק כאן כו':

{{עוגןמ|ה}} והוא שניקבו כו'. ריטב"א וכמש"ו דאפשר כו' והוא גמ' שם:

{{עוגןמ|ו}} '''וכ"ז לא כו'. ''' עתוס' שם כ"ח ד"ה אתא. ודוחק לומר כו'. ולדידן דקי"ל כרש"י ע"כ צ"ל כן וכ"כ הרא"ש בפ"ג ס"ד:

{{עוגןמ|ז}} '''וכן כו'. ''' כן פי' דאי חליף אפי' חד מינייהו: 

''' (ליקוט) וכן אם כו'. ''' אבל בע"ה מכשיר וכן בהג"א שם וכ"כ ת"ה מדברי רש"י אלא שכתב שתוס' נסתפקו ויש להחמיר אבל בהג"א כ' משמם להכשיר וכ"מ לישנא דחליף כמו בריאה שם מ"ז א' וע' בברכות ס"א ב' נעור הישן כו' ושם לכאורה יותר משמע א' מהן ואעפ"כ פירשו תנא כו' וגם מ"ש הרא"ש דל"ד ניקב לניטל כולו ליתא דבריאה מכשרינן אף בניטל כולו ולקה לא נדע מניטל וא"ל ע"י לקותא ילקה גם חבירו א"כ אפי' בניקב נמי וכמש"ש מ"ו ב' (ע"כ): 

''' (ליקוט) וכן כו'. ''' אבל להלכה פי' הראשון עיקר שנחלפו שניהם וכן פירש"י וכ"כ בת"ה אלא שכתב שי"ל למעשה וכ"ד ש"מ ומ"ש הרא"ש לחלק בין ניקב מקצתו לכולה ליתא דהא ריאה דאיגליד כו' והיה לו לחלק בין לקתה לניקב ואפי' בכ"ש. ולישנא דחליף משמע כמו כל חליפין וכן בריאה חליף שאם בשניהם ג' אונות כשרה וכן עיקר (ע"כ):

{{עוגןמ|ח}} '''וכ"ש אם כו'. ''' כמ"ש שם נ"ח ב':

{{עוגןמ|ט}} '''כיצד יעשה כו' ואם כו'. ''' שם כ"ח ב': 

''' (ליקוט) ואם בהמה כו'. ''' דלא כרש"י מ"ג ב' ד"ה ההיא כו' ועוד שיטה אחרת יש והביאו בת"ה והטור וע' טור וב"י ויש מחלקין כו'. ובקיצור שיטת רש"י דאף בנקב אין בדיקה מבחוץ אלא דבדרוסה יש בדיקה אחר השחיטה ויש תקנה אף בבהמה וכ"כ הטור בשם בע"ה וכ"כ הר"נ בשם הרא"ה וכ"כ בת"ה בשם י"א אבל כתב די"א דבהמה אין לה בדיקה כלל וכתב וכן עיקר ודעת תוס' דבנקב יש בדיקה אף מבחוץ אבל בת"ה וש"פ הסכימו לרש"י בזה ושיטה אחרת דבנקב במקום ידוע יש בדיקה אבל במקום שא"י א"י לבודקו (ע"כ):

{{עוגןמ|י}} '''ולענין נקב כו'. ''' רש"י שם כ"ח אבל לא כדבריו שכתב דבדרוסה יש בדיקה אף לבהמה ע"ש מ"ג ב': 

''' (ליקוט) ולענין כו'. ''' כמש"ש כ"ח ת"ש דההוא בר אווזא כו' וערש"י שם ד"ה ממסמס כו' וד"ה אין כו' ושם מ"ג ב' ד"ה מ"ש כו' ודלא כריב"א בתוס' כ"ח ד"ה אתא כו' והא דנקט ספק דרוסה אגב אורחיה קמ"ל כמ"ד חוששין לספק דרוסה. ת"ה וכתב דלהכי ג"כ נקט ספק דרוסה ולא קאמר ונ"מ לדרוסה (ע"כ): 

(ליקוט) ס"ז ולענין כו' וס"ח אבל כו'. ודעת ריב"א בתוס' דהיכא דתלינן בקניא א"צ בדיקה כלל דלא חיישינן לנקיבה וכתב דנקב ניכר מבחוץ וההוא בר אווזא דפ"ב בדרוסה איירי ע"ש (ע"כ):

{{עוגןמ|יא}} '''עוף כו' אין כו'. ''' נ"ג ב':

{{עוגןמ|יב}} '''לבדוק כו'. ''' תוס' כ"ה א' ד"ה אתא כו' וי"ל דג"מ דאי כו':

{{עוגןמ|יג}} '''אם אין עליו כו'. ''' עמ"ש למטה:

{{עוגןמ|יד}} '''אבל אם כו'. ''' דקיי"ל כשמואל בדרוסה:

{{עוגןמ|טו}} '''(ליקוט) שמא כו' ונתרפא כו'. ''' עברש"י ב' פירושים על הבריא ונראה שתלוי במחלוקת הנ"ל דס"ו אם אין בדיקה מבחוץ אצל נקב אצ"ל שמא נתרפא ובזה נסתר ראייתם של ראב"ן ורא"ש שכ' כאן בהג"ה דקי"ל כעולא מבית הכוסות דשם ניכר נקב מבחוץ משא"כ כאן ולכן דברי ש"ע צ"ע ואף שבש"ך דחק עצמו דבריו אינן נראין וע' בטור (ע"כ):

{{עוגןמ|טז}} '''ויש מכשירין כו'. ''' כעולא ולא דמי לספק דרוסה דשם יש רגלים לדבר וגמ' לא חש לדקדק כאן ולהאריך וע"ש נ"ג דכ"ע ספק על כו':

{{עוגןמ|יז}} '''אם אין כו'. ''' תוס' שם ד"ה ישב כו' וכמ"ש בבית הכוסות וז"ש לעיל ג"כ אם אין כו'. כמ"ש שם בניקב מצד אחד בעובדא דר' שם:

{{עוגןמ|יח}} '''(ליקוט) נפרד כו'. ''' עתוס' מ"ב ב' ד"ה סימנין כו' ור"ל איפרוק היינו שנפרדו זה מזה דס"ד דנדלדלו נמי היינו מלחי ולכן פריך לשמואל ומשני הא דאמר תורבץ כו' היינו דאיקפל מן הלחי ועתוס' מ"ד א' סד"ה והאיכא כו' אבל לפי' הרי"ף שם שכתב שניהן אקפל ואדלדל דטרפה מפרש דגם המקשה ס"ל שנדלדלו היינו זה מזה אלא שפריך כמו בנדלדלו טרפה ברובן ה"נ בעיקור סימנין ועוד מפרש להיפך מפירש"י ור"ח דאקפל טרפה ואיפרוק כשרה וערא"ש שמפרש דברי הרי"ף כפירש"י בתירוץ דאקפול כו' אבל הרמב"ם מפרש דברי הרי"ף בע"א ע"ש וכתב הרמב"ם גם תירוץ דאיגום איגומי כו' אבל הרא"ש השמיטו ואינו גורס ותנא תונא עד מתקיף וגם בשלמא מתני' כו' עד קשיא אבל א"צ למחקו אף לר"ח והרי"ף (ע"כ):

{{עוגןמ|יט}} '''ניטל הזפק כו'. ''' שם איבעיא בגמ' אי הורו כר' או לא:

{{עוגןמ|כ}} '''אפי' כו'. ''' דאל"כ טרפה לד"ה שא"א לחיות כמש"ש (נ"ה ב') ל"ש אלא שיכול לחיות כו' וכנ"ל ס"א:

{{עוגןמ|כא}} '''ניקב כו'. ''' שהוא בכלל בני מעים ערש"י נ"ח ב' ד"ה וכנגדן:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:ביאור הגר"א: יורה דעה]]