עריכת הדף "ביאור הגר"א/חושן משפט/שיז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''בין כו'.''' ר"ל דאפי' בשטר מ"מ נאחר זמנו נאמן ואפי' בע"פ אפ"ה בתוך זמנו אינו נאמן וכמש"ל סי' עח ס"א ולשון הרמב"ם בין שהיתה בשטר בין שהיתה בעדים והמחבר הוסיף בין שהיתה בלא עדים ודבריו תמוהים דהא אמרינן בסי' עח ס"א ובלבד שיש עדים כו' וכמ"ש תוס' שם. ולכן כ' הרמב"ם כאן דוקא בעדים ולשון והטור אטעיותיה שכ' בין אם היתה שכירות ע"פ או בעדים או בשטר אבל ברור דאו הראשון ט"ס הוא דגם הלשון קשה להולמו בע"פ או בעדים אטו בעדים לאו בע"פ הוא ומ"ש הרמב"ם בשטר הוא מפיר"ח ועבתוס' שם ד"ה נקיטת. ולשון פר"ח כו' וכ' בעל העיטור דהגי' בגמ' להכי כתיבי לך שטרא כי היכי דלא אחזיק עלך. ריב"ש סי' שיג. ומ"ש בעדים. היינו דפשיט מבכור שם אע"ג דקיי"ל דמלוה הכתובה בתורה כו' וגם משכיר בזמנו כו' ושם בעדים הוא כמ"ש בר"פ הדיינים ל"ש אלא ששכרו בעדים כו' מגו כו' וכן כאן דוקא בעדים ומטעם מגו וכמש"ש ק"י א' דנאמן לומר לקוחה במגו וכמ"ש בס"ד ובס"ב בהג"ה:

{{עוגןמ|ב}} '''אם תבעו בתוך ל' יום כו' וכן אם שכר ממנו כו'.''' הכל לשון הרמב"ם וס"ל דבסתמא נמי בתוך ל' יום אינו נאמן וכשיטת הרמב"ן בשם מקצת גאונים כמ"ש הר"ן בפ"ב דכתובות אבל הרמב"ן עצמו ס"ל כתוס' כמ"ש בב"ב שם שכ' בסי' לט ס"ג ויש מי כו' וה"ה בשכירות דסתם שכירות ל' יום ג"כ כמ"ש בר"ה ז' ב' וכ' המ"מ שבהלכות ובקצת ספרי הגמ' הגי' כך אימת אי בתוך כו' תנינא כו' שלשים יום בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן לאחר שלשים יום בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן ונר' שסובר רבינו שהיא ברייתא שנויה על דין זה ורש"י החליף הגי' שכ' ה"ג דתנן כו' שהגי' שלפניו היתה כנ"ל וז"ש בתוך שלשים יום ומ"ש וכן אם כו' הוא הבעיא דשם והפשיטות משכיר בזמנו כו' וזהו שיטת הרמב"ן ב' הגאונים הנ"ל אבל הרב הגיה בתוך זמן השכירות כגון שס"ל כשיטת התוס' וכמ"ש בס"ס ע"ח וכגי' רש"י כאן וכ"ד הטור כאן אבל דעת הרמב"ם כנ"ל ומ"ש המ"מ בל' יום של הודעה דבריו תמוהין אלא כמ"ש משום דסתם שכירות ל' יום כנ"ל וחזר ואמר ואם בשכרו לזמן דלדברי הרב מיותר הוא:

{{עוגןמ|ג}} '''או יתן כו' או יטעון כו'.''' כמו בנאמנות בסי' ע"א ס"ה וס"ו:

{{עוגןמ|ד}} '''בדמים שנתן כו'.''' כס' ראשונה בסי' ע"ח ס"ב בהג"ה:

{{עוגןמ|ה}} '''או ישבע השוכר.''' אפי' בשטר וכנ"ל בתוס':

{{עוגןמ|ו}} '''המשכיר כו'.''' כגי' רש"י וכלשון ראשון של פר"ח:

{{עוגןמ|ז}} '''וה"ה כו'.''' כנ"ל סי' שי"ב סט"ז וסי' שט"ו ס"ג:

{{עוגןמ|ח}} '''מיהו י"א כו'.''' כלשון שני של פר"ח דלענין דינא ליכא פלוגתא בינייהו וכ"כ ריב"ש וכן שם ק"י א' וכמ"ש בס"ד:

{{עוגןמ|ט}} '''ויש מי כו'.''' כמש"ש משום מלתא דעבידי לגלוייא דוקא:

{{עוגןמ|י}} '''אכנה כו'.''' פ' כרב יהודה משום דרבינא ורב אשי כוותיה שם וכ"ה ברי"ף וש"פ:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:ביאור הגר"א: חושן משפט]]