עריכת הדף "ביאור הגר"א/חושן משפט/קג"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''כששמין.''' ב"ק ז' ב' כל מילי כו' לבר מארעא כו' דלקפוץ כו' ש"מ שמטלט' מוכרין בכ"מ שירצה כנ"ל וכן בקרקע כנ"ל דלקפוץ וע"ל סק"א ס"ט:

{{עוגןמ|ב}} '''ואם אין.''' כנ"ל דאי ה"ל זוזי כו':

{{עוגןמ|ג}} '''ואח"כ.''' ב"מ ל"ה ב' מאימת כו' וש"מ ג"כ שהכרזה אחר השומא דאל"כ אמאי אכיל מאן שם לך:

{{עוגןמ|ד}} '''כפי כו' ואם.''' כנ"ל סצ"ח:

{{עוגןמ|ה}} (ליקוט) '''ואם רצה המלוה כו'.''' דלא כרש"י בב"מ ל"ה ב' בד"ה מכי. ואם בא כו' (ע"כ):

{{עוגןמ|ו}} '''הוא קודם.''' ירושלמי דכתובות ואע"ג דלא קיי"ל כירו' בהא דלא מצריך הכרזה ועבסה"ת ש"ג ח"ב ובה"ג והטעם דמניה שומא הדרא משא"כ בלוקח דאדעתא דארעא כמ"ש בב"מ ל"ה א':

{{עוגןמ|ז}} '''ואם לא.''' ז"ש שם ט"ז ב' שטרי חלטתא:

{{עוגןמ|ח}} '''ויש חולקין.''' דס"ל שום היתומים ל"ד ועתוס' שם:

{{עוגןמ|ט}} '''ויכולין.''' סנה' י"ד ב':

{{עוגןמ|י}} '''ב"ד.''' סה"ת ב' רי"ף ש"ג ח"ג וכ' דדוקא יתומים שהן ברשות ב"ד אמרו שפחתו כו' אבל בלוקח הוי כשאר שלוחים וע"ש וראיה דאמרי' בכתובות ק' א' שליח כאלמנה וע"ש בתוס' ד"ה שליח וקשה כו' ולפ"ז מתורץ קושיתם דדוקא ביתומים אבל בשאר אפי' דיינים בכ"ש:

{{עוגןמ|יא}} '''אבל אם.''' כ"כ מ"מ וע"ל סי' ק"ט ס"ג וי"א דכיון כו' וראיה לדברי' מדאמרינן ואלו הן דברי' שאין ואי ביתומים דוקא הא לא גבינן מיתומים אלו הדברים ולפי המ"מ כאן ניחא:

{{עוגןמ|יב}} '''ואם אין.''' כנ"ל מהו מחזיר לו מעות כו':

{{עוגןמ|יג}} '''וכופין את המלוה.''' דאמרי' בגטין ל"ו א' השאילו מקום כו' כותבין עליו פרוזבול. כלומר שאף הוא ראוי לגבות ממנו חובו וע"כ שישכירנו לאחרים או למשכן לו. ת' רשב"א שם:

{{עוגןמ|יד}} '''ואין מרחמים כו'.''' כמ"ש בב"ק פ"ח א' ואמאי תזבין לכתובתה בטובת הנאה כו' אלמא דכייפינן לה למכור בדבר מועט:

{{עוגןמ|טו}} '''אם היה הדבר כו'.''' ב"ב שם ק"ד א' ליפות כחו של מוכר אמרינן ליפות כו' והכי קי"ל במסקנא רק בהוקר והוזל וכ"ש בלוה:

{{עוגןמ|טז}} '''אם היה טורף.''' כ"כ הרי"ף בפ"ק דב"מ ט"ו והביא ראיה מדאמרי' בפ"ק דב"ב זה הכלל כל שיחלק ושמו עליו חולקין כו':

{{עוגןמ|יז}} '''קרקע שעשו כו'.''' כתובות צ"ח א' לעולם דאכרוז ודאמר' לה מאן שם ליך וע"ש תוס' ד"ה דאמרי כו' עד ותימא ושם בגמ' כי האי כו' אייקר כו' משמע דה"ה באלמנה:

{{עוגןמ|יח}} '''אם ירד כו'. אפי' כו'. וי"א שאם.''' כ"כ בע"ה בשם ר"ח מדאמרי' בפ"ב דפסחים אתמר ב"ח אביי כו' כ"פ דאקדיש מלוה וזבין מלוה כו' מ' דמכאן ולהבא אף רבא מודה ואוקים הר"ח לפלוגתייהו במשכנתא בידא דב"ח דאל"כ לה האיך קני בע"ח דא"כ למה הצריכו שומא והכרזה הרי כל בע"ח שם ומוכר לעצמו וז"ש וי"א שאם כו' לפרוע והיא משכונא כו' כצ"ל וסברא ראשונה היא דעת הרמב"ן דהא טעמא דרבא משום דיכול לסלקו והלוה לעולם יכול לסלקו עד שמחליטין ב"ד לו דאז רק משום הטוב והישר ומ"ש שם השתא ר"ל השתא כשב"ד מגבין לו ועבסה"ת שמ"ג ח"ב וז"ש אפי' היתה כו' כיון כו' דאפי' אפותיקי מפורש הלוה עצמו יכול לסלקו ולא אמרו בב"ק וב"מ אלא בלוקח דאל"כ לוקים רבא למתני' דפסחים שם באפותיקי מפורש דאזדא טעמיה:

{{עוגןמ|יט}} '''מקום שנהגו.''' ע"ל סי' ס"א ס"ו:

{{עוגןמ|כ}} '''אם נהגו.''' ע"ל סי' ע"א סי"ד:

{{עוגןמ|כא}} '''אבל שומא.''' עסי' קע"ה סכ"ג:

{{עוגןמ|כב}} '''בין במשועבדים.''' כתובות צ"א ב':

{{עוגןמ|כג}} '''או של יורשיהם.''' מדאמרי' ב"מ שם בעל לוקח הוי כו' ש"מ דיורש מדרינן ליה וכמ"ש רש"י ותוס' שם ד"ה לוקח:

{{עוגןמ|כד}} '''וי"א דלוקח.''' דמוקים להא דכתובות בדלא אכרוז כשטרף אפדנא ראשונה דהא לרמי ב"ח אף כשבא לטרוף אין הלוקח יכול לסלקו ע"ש וראיה ממ"ש בב"מ שם בעל בנכסי אשתו כו' ועבה"ג סק"א ב' ולקמן ס"ק נ':

{{עוגןמ|כה}} '''ואם המלוה.''' כמו במוציא על נכסי אשתו. שם פ' א' אין לו אלא הוצאה כו' וכמו הכיר בה שאינו שלו שם ט"ו ב':

{{עוגןמ|כו}} '''ואם השביח.''' שם וכדין מצרן בסי' קע"ה ס"ו:

{{עוגןמ|כז}} '''ואם השביח מאליו כו' ואם הוזל.''' שם ב"מ ק"ח א' אייקר או זל כו' וכן בכיפי למאי דס"ד משום דשומא הדר:

{{עוגןמ|כח}} '''וי"א.''' דל"ד למצרן דשם כשלוחו כמ"ש לתקוני שדרתיך וכן לענין זבנה כו' כמ"ש בנ"י כאן ובש"ע סי' קע"ה בהג"ה:

{{עוגןמ|כט}} '''ואם קנו.''' כמו במצרן שם ק"ח נ"י שם בפ"ג:

{{עוגןמ|ל}} '''הגבה.''' שם אגביה כפרש"י שם:

{{עוגןמ|לא}} '''שאם שמוה.''' דאין זה טוב וישר דליפסיד וכמ"ש שם ק"ח זבן במאתן ושויא מאה:

{{עוגןמ|לב}} '''או אם שמוה.''' דמ"ט הדר משום דלא עדיפת מגברא כו':

{{עוגןמ|לג}} '''או ששמוה.''' כ"פ הרמב"ם אגביה איהו כו':

{{עוגןמ|לד}} '''וי"א.''' וז"ש לוקח הוי ולא מהדר. דמפרש אורתא שכ' לא' מיורשים בחייו. והרמב"ם סבר כמ"ש בתוס' שם ד"ה לוקח כנ"ל:

{{עוגןמ|לה}} '''אא"כ.''' כמ"ש בקדושין מ"ב ב' האחין שחלקו כו':

{{עוגןמ|לו}} '''וי"א דוקא.''' כמ"ש שם דאריב"ח כו' ומתה כו':

{{עוגןמ|לז}} '''והדרא.''' ר"ל אפי' בע"כ של לוה כמש"ל ואם ירצה כו' וכמ"ש בגמ':

{{עוגןמ|לח}} '''אפי'.''' דלא הדרא דר"ן סברא דלא הדרא שומא ואעפ"כ בכה"ג הדרא:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:ביאור הגר"א: חושן משפט]]