עריכת הדף "ביאור הגר"א/חושן משפט/לה"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''אפי' היה.''' שם אלא מעתה הא דתנן הפעוטות כו' ואמרי' בגיטין כל חד לפי חורפיה:

{{עוגןמ|ב}} ''' (ליקוט) אחר י"ג שנים.''' דתוך הפרק כלפני הפרק ב"ב שם נדה שם. אחר. דלפני י"ג שנים שומא הוא (ע"כ): 

''' (ליקוט) עד כו' אחר כו'.''' נדה מ"ח ב' בשלמא לפני הפרק כו' (ע"כ):

{{עוגןמ|ג}} '''גמורות.''' בנדה א"ר הלכתא בכוליה פרקא מעת לעת ועולא אמר דתנן כו' וערש"י שם ד"ה דתנן כו' וע"ש מ"ז מ"ח:

{{עוגןמ|ד}} '''ואם שהו.''' קדושין ע"ט אתמר קידשה אביה כו' ועתוס' דב"ב שם קנ"ו א' ד"ה בודקין כו':

{{עוגןמ|ה}} '''ואם נתמלא.''' כ' ב"י מדברי תוס' דיבמות פ"ב ד"ה דהביא. ודברי שגגה דמשם לא מ' מידי ואדרבה לכאורה מ' משם להיפך. ונראה שמהרמב"ם יצא להטור דין זה שכ' בפ"ב דה' אישות בן י"ג שנה כו' ונראו בו כו' ואם לא נבדק מלמטה כו' והקשו עליו מדאמרי' בנדה מח ב' מה איש בסי' א' כו' תחתון ולא עליון ול"נ דה"ק דבאיש ודאי על סי' א' תחתון ולא עליון סמכי' מדאמרי' ברפ"ח דסנה' התחתון ולא העליון כו' בן ולא איש קטן פטור שלא כו' וא"א דוקא עליון א"כ בן סורר ומורה היכי משכחת לה דהא שיקיף הוא רק ג' חדשים והוא קודם הרבה לזקן העליון משא"כ באשה דבן ולא בת וא"א לומר ג"כ באיש א"א לעליון לבא כו' דביבמות שם מ' דאפשר אבל מ"מ ברוב תחתון אתי ברישא כו' כמו באשה לר"מ שם וכן רואין בחוש וע"ש בתוס' ד"ה בא כו' וז"ש הרמב"ם בן י"ג כו' ר"ל אם רואין שלא בא התחתון ואם לא נבדק כו' וז"ש כאן ואם נתמלא כו':

{{עוגןמ|ו}} ''' (ליקוט) ונולד בו סי' כו'.''' כשלא הביא שתי שערות בזקן (ע"כ): 

''' (ליקוט) סי' מסימני כו' ''' כר' יוחנן דקי"ל כוותיה ועבא"ע סי' קנ"ה (ע"כ):

{{עוגןמ|ז}} ''' (ליקוט) מי כו' ''' שם אלו דברים כו' דוקא ובסיפא אבל כו' (ע"כ):

{{עוגןמ|ח}} ''' (ליקוט) ויש מי שאומר.''' שם כיון דלא קחשיב במתני' אלא הנך ועוד ירושלמי שם תני בלבד דברים שרגילין בהם (ע"כ): 

''' (ליקוט) ויש מי כו'.''' והרא"ה חולק ע"ז ממש"ש וצריכ' כו' קמ"ל דהימנוה כו' מ' אף בדלא שכיחא כלל (ע"כ):

{{עוגןמ|ט}} '''אפי' הוא לבדו.''' כ"כ הר"ן שגדול עמו קאי אב' דבריו הראשונים דמתני' וכן משמע מתוס' ורא"ש שם ורמ"א לישנא דטור נקט שלא כ' הא דבית הפרס אבל בל' הש"ע שהוא ל' הרמב"ם ה"ל לרמ"א לכתוב אצל בית הפרס דמשם ואילך הוא לבדו: 

(ליקוט) אפי' הוא לבדו דבגמ' כתובות כ"ד א' אי' ת"ש אני כהן וחבירי כהן כו' שם ושם ב' ואבע"א ר"י ורבנן במעלין מתרומה ליוחסין קמיפלגי ושם כ"ה א' וכי מסקי' מתרומה ליוחסין בתרומה דאוריי' כו' והכא מיירי מתרומה דרבנן כדאי' התם כ"ח ב' וא"כ סגי בחד נמי וע"כ דרב הונא בריה דרב יהושע לא קאי אהאי דרבנן (ע"כ):

{{עוגןמ|י}} ''' (ליקוט) יוצא מבית הספר.''' דוקא שם דלמא עבד כהן הוא (ע"כ):

{{עוגןמ|יא}} ''' (ליקוט) ושהיה חולק עמנו כו'.''' ע' תוס' שם ב' ד"ה תנן כמאן ואם תאמר כו' ולא מילתא היא כו' וא"כ בזה"ז דליכ' תרומה הדרא קו' התוס' לדוכתיה ואפשר לתרץ דשם אליב' דר"מ אבל לדידן דקיי"ל כחכמים כל המשפחות בחזקת כשרות ולא חיישי' לעבד אבל ליתא דלתרומה ויוחסין לא אמרי' כל המשפחות בחזקת כשרות כמ"ש המפרשים (ע"כ): 

''' (ליקוט) ושהיה חולק כו ''' ע' תוס' שם ד"ה תנן כו' וצ"ע ובא"ע סי' ג' השמיטו אבל השמיט גם יוצא מבית הספר וצ"ע (ע"כ):

{{עוגןמ|יב}} ''' (ליקוט) שוטה.''' ב"ב קכ"ח א' שפוי ונשתטה פסול (ע"כ):

{{עוגןמ|יג}} '''כל מי שנטרפה.''' נדה י"ג ב' ושנטרפה דעתה היינו שוטה כו':

{{עוגןמ|יד}} ''' (ליקוט) תמיד.''' כתובות כ"א גבי עובדא דבר שטיא כשעתים חלים כו' (ע"כ):

{{עוגןמ|טו}} ''' (ליקוט) בדבר מהדברים.''' אפי' בא' חגיגה ג' ב' כר"י אפי' באחת (ע"כ): 

''' (ליקוט) בדבר מהדברים.''' כר"י בריש חגיגה י"ב תמיד לאפוקי עתים חלים כמ"ש בס"ט (ע"כ):

{{עוגןמ|טז}} '''הנכפה.''' ר"ה כ"ח א' כפאו שד כו' ע"ש:

{{עוגןמ|יז}} '''וא' הנכפה.''' או. שם:

{{עוגןמ|יח}} (ליקוט) והוא שלא תהיה דעתו משובשת. גיטין ס"ז ב' במתני' שם נשתתק כו' בודקין אותו וערש"י שם ד"ה בודקין אותו (ע"כ):

{{עוגןמ|יט}} '''הפתאים.''' ב"ב שם זיל אכול תמרי כו' מגלת אסתר כו':

{{עוגןמ|כ}} '''וכן המבוהלים כו'.''' שם התם שטותא יתירתא כו':

{{עוגןמ|כא}} ''' (ליקוט) אחד כו'.''' ממ"ש בב"ב קכ"ח א' ונתחרש וא"א לומר בחרש גמור דאף אלם בלבד פסול (ע"כ):

{{עוגןמ|כב}} ''' (ליקוט) ודעתו נכונה.''' מגטין שם בודקין אותו ע"כ:

{{עוגןמ|כג}} ''' (ליקוט) והאיום.''' מסנה' מאיימין עליהם (ע"כ):

{{עוגןמ|כד}} '''סומא בשתי.''' ב"ב קכ"ח א' וכמ"ש בסי"ג: 

''' (ליקוט) בשתי עיניו.''' דוקא כמ"ש בנדה מ"ט ב' ויש כשר להעיד כו' (ע"כ):

{{עוגןמ|כה}} '''אע"פ.''' גטין כ"ג א':

{{עוגןמ|כו}} ''' (ליקוט) וטומטום כו' וכל כו'.''' כמ"ש בסי' ל"ד סכ"ח אבל כו' אע"ג דה"ל חזקה דכשרות וכ"ש כה"ג ועמ"ש (ע"כ):

{{עוגןמ|כז}} '''וכל אלו.''' ע' רמב"ם בפי' על מתני' דפ"ק דב"ק שום כסף כו'. וברמב"ם בח' שם:

{{עוגןמ|כח}} '''דבמקום שאין.''' ויש סמך בפ"ד דקדושין ע"ג ב' חיה נאמנת לומר כו' והטעם לפי שאין אנשים שם:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:ביאור הגר"א: חושן משפט]]