עריכת הדף "ביאור הגר"א/אורח חיים/תרנט"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|ב}} '''ב ואסור. ''' ממ"שש מ"ב א' מ"ד הואיל כו' וע' רש"י שם ד"ה קמ"ל משא"כ כאן דאף לאנשים לא חזי. ושם ושבת קל"א א' אצטריך קרא למישרי טלטול וע' רש"י ד"ה אצטריך כו'. ובתוספתא ספ"ב רי"א י"ט הראשון של חג שחל להיות בשבת כיון שיצא י"ח בו אסור לטלטלו וכן בירושלמי סוף פ"ג הניחו בארץ אסור לטלטלו א"ר זאת אומרת שאסור בהנייה דאל"כ תורת כלי עליו הדס להריח בו וכן כולם וז"ש אבל האתרוג כו' וכמש"ל סימן תרנ"ג:

'''ואסור כו'. ''' כמ"ש בספ"ב די"ט סחופי כסא כו':

{{עוגןמ|ג}} '''ס"ג ואפילו אמר כו'. ''' בתוספתא ספ"ב אא"כ נתנו לו במתנה גמורה ובגמרא שם מ"ו ב' לא ליקני אינש כו' ואם איתא ליקני ליה בכה"ג וע' ברא"ש:

{{עוגןמ|ד}} '''ס"ד אפילו נתן לו כו'. ''' אף על גב דפליגי באצטלית רשב"ג וחכמים ומודים חכמים בשאר מקומות דחזרת דמים הוי חזרה כמש"ש משום דלצעורה כו' כאן הכל מודים דאינה חזרה כמ"ש בב"ב האחין שקנו אתרוג אם יכול כו':

'''ואפילו נאנס מידו. ''' כמש"ש באצטלית ואבדה כו' וכמו שם כיון דלצעורה קמכוין דוקא קאמר ואינו מועיל כן כ"מ דדוקא קאמר דאינו מועיל וכ"ש כאן:

'''וכן כו'. ''' דאומדן דעתו דוקא בזמן מצותו וע' רשב"ם בב"ב קל"ז ב' ד"ה ואם לאו כו' ושם קל"ז ב' מידי דחזי ליה קאמר ועמ"א ס"ק ד' וכ"כ הרשב"א סימן אלף וכמ"ש בגמ' שם:

'''ומותר כו'. ''' עתוס' שם קל"ד א' ד"ה כל מתנה כו' וא"ת כו' ולר"י נראה דלא כו' ובסוכה שם ד"ה הילך וא"ת כיון כו' ועוד כו':

{{עוגןמ|ה}} '''ס"ה נתנו לו סתם כו'. ''' בסוכה שם ומעשה כו' ונתנו כו' קמ"ל כו'. ואע"ג דנתנו סתם כמ"ש בנתנו כו' ואמר קמ"ל כו' דאמדינן דעתו כנ"ל כמ"ש בש"מ:

'''וצריך לחזור כו'. ''' ממ"ש לא ליקני אינש כו' כנ"ל:

'''ומיהו כו'. ''' שם נתנו לר"א ב"ע כו' וער"ן:

'''ויש מי כו'. ''' כמ"ש בגיטין דמתנתו מתנה וכשם שקונה מד"ס כן מקנה מד"ס:

{{עוגןמ|ו}} '''ס"ו ואם תופס כו'. ''' ב"מ ז' א' האי סודרא כו' הלא"ה לא וכן כאן:

{{עוגןמ|ז}} '''ס"ז דוקא שלא כו'. ''' כמ"ש בס"ט מה כו' וכ' המ"מ בשם הרשב"א כיון שידעו בשעת שאינו ראוי ליחלק וע"ד כן לקחוהו אמרינן יש ברירה בשעה שנוטל לצאת כולו שלו כמו שותפין שנדרו הנאה זה מזה שנכנסין לחצר שאין בו דין חלוקה דאמרינן יש ברירה שכשלקחוהו ע"מ כן שבשעה שכ"א מהן נכנס יהיה מקום דריסתו שלו וכן בלולב כיוצא וא"צ להקנות ובב"ק נ"א ב' פי' הרשב"א בשם ר"ח משימסור לו דליו. נטלא והוברר הדבר משמסר לו הדלי שהבור עומד ברשותו ומשל עצמו הוא דולה וז"ש שם ואזדי לטעמייהו כו' כמ"ש בנדרים דבאין בו דין חלוקה פליגי ואמרינן דהוברר הדבר בשעה שמשתמש שכולו הוא שלו:

{{עוגןמ|ח}} '''ס"ח האחים כו' ואף על פי כו'. ''' לשון הרמב"ם. כגי' בגמרא שם:

'''מפני שכל שאין כו'. ''' מ"מ שם וז"ל הר"ן וכ"ת אפילו יש שם אתרוגים אחרים מאן פלג ליה כמ"ש בפ"ה דב"מ ויש לומר דהכא באחים שאין מקפידים זה על זה ואפילו נטל זה היפה אין מקפידים בכך אבל בשאין להם אלא פריש או רמון ודאי מקפידים שרוצין לקיים המצוה כמוהו:

{{עוגןמ|ט}} '''ס"ט מה שנוהגים כו'. ''' משום ברירה כנ"ל בס"ז ועמ"מ וע' רשב"א סימן ת"י באריכות:

'''וגובין כו' דהדו' כו'. ''' ע' לעיל סימן תרנ"ו ובמ"א ס"ק ז':

'''וכל כו'. ''' עמ"א:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}