עריכת הדף "ביאור הגר"א/אורח חיים/תקפב"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''ס"א בעשרת.''' ברכות י"ב ב':

'''ואם טעה.''' שם מאי הוי עלה וע"כ לענין דיעבד קמיבעיא להו דהא ל"פ אלא בדיעבד דהא ר"א יצא קאמר ושם והלכתא כרבה. הרא"ש וש"פ דלא כראבי"ה:

'''או שהוא.''' תוס' ורא"ש שם בשם ירושל':

'''אם הוא.''' שם ל"ד א':

'''ואם הוא.''' שם וכפי' תוס':

'''ואם לא נזכר.''' שם כ"ט ב':

== ב ==

'''ס"ב אם אמר.''' שם י"ב א' וכפי' ופסק הרי"ף:

'''ותוך כ"ד.''' כ"כ בתשובת הרשב"א סל"ה בדברי השואל וע' תוס' שם ד"ה לאו ומיהו כו' וכת' בכה"ג סי' ר"ט בשם הפוסקים דכ"ע מודי בזה לתוס' דבעינן בתוך כ"ד אלא דלדעת הרי"ף שפסק לקולא א"צ שידע שהוא י"ט וכן סתם בסי' ר"ט וכאן ולדעת תוס' צריך שידע וכמ"ש בסימן תפ"ז ס"א ומ"א דחק עצמו בסי' ר"ט שגם שם סתם כדעת תוס' מכח דקדוקים שאין בהם ממש לכן כת' כאן צ"ע כו'. וליתא:

'''בשבת כו' וה"ה כו'.''' דהא מעין שבע הוא:

'''וחותם.''' שבת כ"ד ב':

== ד ==

'''ס"ד יש נוהגין.''' תוס' ברכות י"ב ב'. ושם ל"א א' כתבו ולכך נהגו העולם כו' וכן העתיק בש"ע בסי' קי"ג ס"ב ואינו עיקר:

'''וצריכין.''' שם גמרא ל"ד א'.

== ה ==

'''אם לא.''' תוס' שם י"ב ב' ובודאי שלא עדיפי מהבדלה שתיקנו נביאים ואנשי כה"ג וכן עננו ועל הניסים וע' תוס' שם שכת' והביא ראיה לדבר כו' והן כתובות במרדכי שם. א' שהרמב"ם כ' שיש מקומות שנוהגין שלא לאומרו כלל מכלל דפשיטא דאין מחזירין. ב' שהראבי"ה מפרש מ"ש ר"א אמר אפי' אמר כו' יצא לא לעניין דיעבד אלא ה"פ הבא לימלך אומרין לו שכך יצא בהאל הקדוש כמו בהמלך הקדוש ושניהן כא' טובים ורבה פליג עליו דעדיף המלך הקדוש ודוקא לכתחילה: ג' מדאמרינן שבת כ"ד א' ימים שאין בהם קרבן מוסף א"ל אמרו אין מחזירין אותו וכ"ש הנך דלא אתמרי בגמרא כלל וזו הראיה אחרונה אין עליה תשובה:

'''ואפילו לא.''' רא"ש פ"ד דברכות סי"ד וגמרא שם כ"ט ב':

'''וה"ה אם לא.''' שם תוס' י"ב ב':

== ו ==

'''ס"ו אומר.''' עירובין מ"א:

== ז ==

'''ס"ז אם חל.''' רא"ש סוף ר"ה וגמרא שם כ"ט ב' וע' בירישלמי שם:

== ח ==

'''ס"ח אינו אומר.''' רא"ש שם וגמר' שם ל"ב ב'. וכמ"ש אפשר מלך יושב כו':

'''וכן א"א והשיאנו.''' הרא"ש שם וחגיגה ח' ב' (וי"א) אבל בירושל' פ' הרואה אמרו שאפי' בר"ח שמואל אחר צ"ל והשיאנו רב אמר צריך להזכיר בו זמן ונהי דבר"ח לא קי"ל דגם כרב לא קי"ל:

'''ובתפלת מוסף.''' גמ' שם ושם:

'''וחותמין.''' במדרש והביאו המרדכי ריש ר"ה לעולם ה' דברך נצב בשמים קיים דברך כשם שהתקנת עם אדם כשם שדנת אותו ברחמים כך אתה תרחם הדורות הבאים אחריו לעולם לא כך גזרת על אדם כי ביום אכלך ממנו מות תמות א"ל ושמא פרשתי יום שיש לך יום משלי אמרתי היום אני נותן לו תשע מאות ושלשים שנה ומניח לתולדותיו ע' שנה לפיכך אמר דוד רבון העולמים אלמלא דנת אדה"ר בשעה שאכל מו האילן לא חיה אפילו שעה אחת והתקנת עמו ברחמים כך התקנת עמו שאתה דן את בניו ברחמים ועמ"ש בר"ס תק"פ בשם פסיקתא:

== ט ==

'''ס"ט אע"פ כו'.''' סוף ר"ה ל"ה א' משום דאוושי וכפי' הערוך והג"מ פ"ח מה' תפלה בשם תוס' לשון השמעת קול וכמ"ש בפ"ז דברכות ופ"ד דכתובות ופ"ז דב"מ ופ"ג דחולין והטעם משום דאין רגילין בהם לכך מרימין קולם אבל הרמב"ם והרי"ף וש"פ מפרשים כפירש"י שם כמ"ש בפ"ד דעירובין וריש נדרים וכן עיקר:

'''ולהטותם כו'.''' כמ"ש בפ"ג דברכות כ"ד ב' ולפי' הערוך הנ"ל לכן מוציא י"ח בר"ה ויו"כ לפי שמגביהין קולם ומטעין זה את זה ואינן יוצאין י"ח בתפלה בלחש אלא שעכשיו אין סומכין על הש"ץ שצריך לישמע מפי הש"ץ מלה במלה כמ"ש תו' דברכות כ"ט ב' ד"ה טעה כו' וש"פ וכמ"ש בסי' קכ"ד ס"י וכמ"ש בירושלמי סוף ר"ה ר' אדא דקסרין בשם ר"י והוא שיהא שם מראש התפלה:

'''ונוהגין כו' תכתב.''' כי מש"ש שלשה ספרים כו' היינו לחיי ע"ה כמ"ש תוס' שם ודלא כהר"ן שכת' לעה"ז וצדיקים ורשעים בדינן דהא אמרינן ואדם נידון בר"ה וגזר דין כו' אלמא אין החתימה אלא ביה"כ ומתני' בכל אדם מיירי וכן מש"ש תבואה שאירע בה קרי כו' אדם כו'. החליט הגמ' בכל אדם אלא דחיי עה"ז שוין בכל אדם אלא דאע"פ שנכתב אם חוזר בעי"ת נקרע הגזר דין ונכתב ונחתם ביה"כ לטובה וזהו התועלת דאינו נחתם עד יה"כ וז"ש שב בנתיים כו' וזה שמבקשין בעי"ת וכתבנו כו' ליקרע גזר דין ויכתבנו לחיים ולכן אין לאומרו ותחתם אלא תכתב:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}