עריכת הדף "ביאור הגר"א/אורח חיים/תקסו"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''ס"א וחותם כו'.''' ירושלמי פ"ב הלכה ב':

'''לעמו ישראל.''' כ"כ בטור וטעות הוא וליתיה בירושלמי שם וכן במתני' פ"ב וכן ברמב"ם:

'''וקורים ויחל.''' במ"ס פי"ז הלכה ז' בתענית של ט"ב וז' אחרונות של עצירת גשמים קורין ברכות וקללות אבל בתעניות אחרות קורין ויחל משה ומפטירין דרשו וכ' הרא"ש בסוף מגילה ול"פ אמתני' דמתני' נמי איירי בז' אחרונות:

'''בשחרית ומנחה בין כו'.''' לשון הטור י"א שכל תענית שיארע בב' וה' שקורין שחרית פ' היום ובמנחה ויחל דתדיר קודם כו' ור"ע כ' שבתעניות הכתובים בפסוק דוקא קורין ויחל ורב שר שלום כת' שבכל ת"צ וכל תעניות שגוזרין על הגשמים וכ"ד הצריך להם קורין ויחל בשחרית ומנחה בין בב' וה' בין בשאר ימים וכ"כ כאן בש"ע ובהג"ה ס"ב פ' כר"ע לבד בה"ב והר"ן בפ"ק כ' מדאמרי' שם מפלגא דיומא לפניא רבעא דיומא כו' מ' שלא היו קורין בשחרית בפ' תענית וכ"כ רב פלטיא בתענית של ב' וה' בצפרא קרינן בפרשה דשבתא ובמנחה בפ' תענית ויש לתמוה על מנהגינו שקורין גם בשחרית ויחל עכ"ל. ועב"י סי' תקע"ה. ויש לתמוה הלא בסוף מגילה להדיא מ' כדברי רב שר שלום ומנהגינו דאמרינן שם ובתעניות ל"ל הפסקה ליקרי מצפרא כו' מסייע כו' וא"א לומר שהר"ן מפרש כפירש"י שם דא"כ למה אמר שקורין בפ' השבוע לרש"י אין קורין כלל בשחרית ובלא"ה דברי רש"י דחוקים שאם כדבריו שלא היו קורין בשחרית כלל לא הוי ל"ל ליקרי מצפרא כו' הל"ל למה אין קורין בשחרית וגם אין הקושיא שייך כלל לשם ודאי לא היו מסופקים במנהגם ותימה גדול על המפרשים לקרות בשחרית בפ' דשבת הלא מתני' ערוכה לכל מפסיקין כו' וכן משמע בירושלמי שקורין בשל תעניות בשחרית ואף בר"ח כמ"ש למטה ומ"ש ריבעא דיומא כו' לאפוקי שאין מפטירין בשחרית וכמ"ש תוס' שם כ"א א' ד"ה הקורא וז"ש בהג"ה ומפטירין כו' ובשחרית כו':

'''דרשו.''' מ"ס כנ"ל ורש"י בתענית שם ותוס' במגילה שם:

'''חוץ מט"ב.''' כמ"ש בסוף מגילה בת"ב גופא כו' והיינו בשחרית:

'''וקורים כו'.''' עמש"ל בסי' תק"נ ס"ג:

'''ואם מתענים כו'.''' בירושלמי מסיק להיפך דאיתא שם ספ"ב ובמה קורין. ר"ל בר"ח. ר' יוסא אמר ברכות וקללות כו' ר' יודן קפודקאה אמר קומי ר' יוסא בשם ר"י בן פזי קורין בר"ח קם ר' יוסא עם ר"י בן פזי א"ל אתה שמעת מן אבוך הדא מילתא א"ל אבא לא אמר כן אלא כעין ט"ב ע"י דאינון ידעין דהוא ריש ירחא קורין בר"ח ושאר מקומות קורין ברכות וקללות ומזה הירושלמי סיוע למ"ש למעלה שקורין אף בשחרית בשל תענית והר"ן דחה את הירושלמי מן ההלכה כפי שיטתו שכת' דמגמרא דידן מ' שאין קורין בשחרית בשל תענית ואף שנהגו לקרות גם בשחרית מ"מ מצד המנהג אינו כדאי לדחות של ר"ח ע"ש:

== ב ==

'''ס"ב ויש שתמהו כו'.''' ממש"ש ספ"א כיחידים דמיתו וכן לענין ויחל דבתוספתא פ"ב תניא ת"צ נכנסין לבה"כ וקורין משא"כ בתענית יחיד:

'''והרא"ש כו'.''' שכ' דלא מבעיא בה"ב הנ"ל שנהגו כל תפוצות ישראל אלא אפי' כל תענית שמקבלין איזה קהל עליהן רבים מקרי ויכולין אף לקבוע ברכה וכ"ש לקרות בתורה וההיא דנינוה משום שרצו לשנות מטבע ברכה שתקנו נביאים טל ולא מטר כמ"ש בירושלמי פ"ה דברכות ופ"א דתענית בנינוה צריכין מעבד תעניתא בתר פיסחא אתון שיילון לרבי א"ל לכו ועשו ובלבד שלא תשנו מטבע של תפלה וכ"כ הגמ"ר שהרי לא א"ל אל תוסיפו רק אל תשנו וכל שקבעו מחמת כל צרה שלא תבא וכל קושי עולם לא גרע מעצירת גשמים:

'''ומיהו כו'.''' דלהרא"ש שאמר כל שקבלו קהל עליהם רבים מיקרי ה"ה כאן אבל להגמ"ר שאמר דוקא משום צרה דאז הוי כעצירת גשמים משא"כ לשוב דלא הוי קביעות אלא כ"א שב בפ"ע:

== ג ==

'''ס"ג אין כו'.''' דבפחות מכאן אין נקרא ציבור:

== ד ==

'''ס"ד ויש כו'.''' ממש"ש אבל אם בא כו' מ' אבל באמצע לא וס' ראשונה הוא מ"ש תוס' שם דציבור שאני וע"ל סי' קי"ט ס"ב:

== ח ==

'''ס"ח כל כו'.''' גמ' רפי"ד דתענית:

'''ובגלילות האלו כו'.''' ע"ל סי' קכ"ח סמ"ד בהג"ה ע"ש:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}