עריכת הדף "ביאור הגר"א/אורח חיים/תקמז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''ס"א חה"מ אסור כו'.''' כמ"ש לפיכך כו' והוא מתני' שם כ"ז א' ועבה"ג ובפ"ב ד[[בבלי/תענית/יז/ב|תענית י"ז ב']] ל"ל עד סוף מועד כו' וע' רש"י שם ט"ו ב' ד"ה כל הכ':

== ב ==

'''ס"ב כל כו'.''' ירושלמי שם איזהו עירור מזכירו בין המתים ואיזהו הספד שהוא עושה לו הספד בפ"ע הדא דתימר בישן אבל בחדש מותר איזהו חדש ואיזהו ישן חדש בתוך שלשים יום ישן לאחר שלשים יום והוא כשמואל דאמר מפני כו' ואף ע"ג דהלכתא כר' באיסורי כיון דלחד לישנא רב כהנא אמר כגי' הרא"ש וברי"ף ל"ג אלא רב כהנא לבד עבדין כשמואל שהירושלמי כוותיה:

== ד ==

'''ס"ד מי שבאה כו'.''' דה"ל כחדש וכמ"ש הרא"ש הטעם דחדש שמותר מפני שהמרירות כבר הוא בלבו ואין בו תוספת מפני ההספד. ב"י.

'''יראה לי כו'.''' עט"ז ומ"א:

== ו ==

'''ס"ו אין קורעין כו'.''' מתני ובחה"מ מיירי כמ"ש בירושלמי והביאו תוס' שם והרא"ש ע"ש:

'''שהם כו'.''' ירושלמי ותוספת הנ"ל:

'''וכן כו'.''' שם בגמ' מדפריך על מתני' ש"מ דאף בחה"מ:

'''ועל קרוב כו' אפילו.''' מדקאמר חכם כו' הא אף באדם כשר חייב אפילו לא קאי בשעת יציאת נשמה וע"כ צ"ל דעל אדם כשר דוקא שידע בין מיתה לקבורה וחכם אפי' בשמועה ומדקאמר הכל כקרוביו ש"מ דה"ה בקרו' וז"ש ועל קרוב כו' ועל חכם כו' ועל אדם כו':

'''ויש חולקים.''' דס"ל דמתני' בחול איירי:

'''ונהגו כו'.''' ס"ל כדעת סברא ראשונה אלא משום דבשאר מקילין אף בחול כמ"ש בי"ד סימן ש"מ ס"ו וס"ח בהג"ה ואם כן בחש"מ אסור דהוי כמו על שאר שאין קורעין לס' המקילין וע"ש:

== ז ==

'''ס"ז או כו'.''' ברייתא שם:

== ח ==

'''ס"ח מברין בחוה"מ והוא כו'.''' טור ומפרש מ"ש במתני' ואין מברין ר"ל מברין ברחבה וכמש"ש בחכם הכל מברין עליו ברחבה ומשמע דבלאו רחבה בל"ה מותר ובחש"מ איירי כנ"ל אבל ברמב"ם כ' סתם אין מברין כו':

== י ==

'''ס"י ואם לא היו כו'''' כרשב"ג בברייתא דסתם מתני' כוותיה דרבי יהודה דמתני' היא ת"ק דברייתא:

== יב ==

'''סי"ב אין כו'.''' דאין מותר אלא לצורך אדם או בהמה כמש"ש י' ב' אדעתא דחיותא כו':


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}