עריכת הדף "ביאור הגר"א/אורח חיים/תצ"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''ס"א ומפטיר.''' וכנ"ל בסי' תפ"ח ס"ג:

'''ומפטיר במלכים כו'.''' מגילה שם:

== ב ==

'''ס"ב ואם כן כו' וכן.''' שם:

'''ואם לא.''' כמו בר"ח ברכות מ"ט ב':

'''ובמוסף כו'.''' תוספתא דברכות והביאו תוס' בברכות כ"א ב' ד"ה עד והרא"ש פ"ג סי"ח והמרדכי וש"פ שם:

'''אלא כשמגיעין כו'.''' עתוס' דר"ה ח' ב' ד"ה שהחדש ושם ל"ה א' ד"ה אילימא וברא"ש שם והכי איתא בירושלמי רב מפקד לתלמידוי כו' וה"ה בחוה"מ שמזכירין של מוסף כמ"ש בסוכה נ"ה א' ואנן דאית לן תרי יומי כו':

== ג ==

'''ס"ג נוהגין כו'.''' מ"ס פי"ט הלכה ג':

== ה ==

'''ס"ה וזה הסדר.''' תוס' שם ופשוט הוא:

== ו ==

'''ס"ו בכל ימי כו'.''' תוס' שם וכמש"ל סי' תפ"ח ס"ג:

== ז ==

'''ס"ז בליל י"ט כו'.''' עמ"א ור"ל בבה"כ דאין אותו הטעם שכ' בסי' תפ"ז ס"ב שייך כאן וע' ע"פ ק"ב ב' מכלל דבשביעי כו':

'''ואומרים.''' דלא כי"א זמן שמחתנו שטבעו בים המצרים:

== ט ==

'''ס"ט ומפטירים.''' מגילה שם:

'''ואין.''' כמ"ש תוס' בשבת כ"ד ב' ד"ה ולית כו'. דקי"ל כרב גידל:

'''לא כו'.''' דאף לרש"י ורב אלפס דפ' דלא כרב גידל מ"מ אין חותמין בשל פסח כמ"ש הרא"ש שם וז"ש לא באמצע וע' רא"ש שם:

'''ונוהגין.''' שמדבר בגאולת מצרים. וז"ל ד"מ כת' אבודרה"ם נהגו העולם לקרות בחג המצות שיר כו' שמדבר כו' ובשבועות רות שכתוב בו תחלת קציר ועוד שאבותינו שקיבלו התורה נתגיירו וכן רות נתגיירה ובסוכות קהלת מפני שכתוב בו תן חלק לז' וגם לח' כו' ואמרינן במסכת סופרים {{ממ|[[מסכת סופרים/יד#ג|פי"ד ה"ג]]}} הקורא בחמש מגילות מברך על מקרא מגילה ואפילו היא כתובה בין הכתובים, עכ"ל. וכ"כ מהרי"ל לברך כנ"ל, אף אם אינה כתובה בגליון. וכ"כ בהג"מ הלכות תשעה באב וכן המנהג. דלא כמרדכי שכתב בפ"ק דמגילה לברך על מקרא כתובים, עכ"ל ד"מ. וכ"כ ב"ח ולבוש ומנהגים ומט"מ לברך אף שאינם כתובים בגליון וכ"ש כשהם כתובים בגליון כס"ת וכן מנהג כל הראשונים וכ"כ מ"א. ומ"ש חוץ מקהלת ליתא דבספ"ג דידים מסקנת מתני' שם דכן נחלקו וכן גמרו ששיר השירים וקהלת שוין לטמא את הידים וכ"פ הרמב"ם בפ"ט מהל' אה"ט ה"ח שכל ה' מגילות מטמאין את הידים כס"ת וכ"כ הגמ"ר פ"ק דמגילה שכולן שוין לברכה זו וכן עיקר{{הערה|בעמק ברכה {{ממ|ברכת התורה אות ג}} העיר שדעת הגר"א כמבואר כאן ובמעשה רב שקריאת המגילות היא תקנה גמורה ומברך עליהם מקרא מגילה ושהחיינו, כדין מצוה הבאה מזמן לזמן. והקשה על כך שהרי במסכת סופרים שציין רבינו מובא גם שעל כתובים צריך לברך 'אקבמ"ו לקרות בכתבי הקודש', ולא מצאנו בכתובים תקנה לקרותם באיזה זמן מן הזמנים, וע"כ שהברכות הללו הם כברכת התורה, ודעת המסכת סופרים שלכל דבר תקנו ברכה בפנ"ע ואם כן לא שייך לברך שהחיינו. [וכתב לדעת ר"ת בשבת {{ממ|כד}} שהיו מפטירים בשבת במנחה בכתובים, אתי שפיר, שאפשר שאז ברכו ברכה זה]. והוסיף לתמוה, שהמסכת סופרים שם מסיים שבמגילת אסתר אמרו שצריך להזכיר בה זמן, ומשמע שבשאר המגילות אינו צריך, והניח בצ"ע.}}:

'''בשבת.''' שהוא יום כינופיא דאף בי"ט הוו בשדות כמ"ש בסוף ר"ה נ"ה א':



{{שולי הגליון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}