עריכת הדף "ביאור הגר"א/אורח חיים/תפט"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''ס"א וסופר הימים כו'.''' עבה"ג וכן ס"ל רבנן דבי רב אשי שם:

'''כיצד כו'.''' לאפוקי מי"א שאינו סופר השבוע אלא בסוף השבוע וע' בטור וב"י ולאפוקי מי"א שבשבוע הב' א"צ למנות ימי השבוע שעברה לומר ח' ימים אלא שבוע אחד ויום א' לבד וע"ש ושם:

== ב ==

'''ס"ב אם טעו כו'.''' כמ"ש בברכות כ"ז ב' שאני צבור כו' משא"כ כאן שא"צ לצבור:

'''והמדקדקים כו'.''' כמ"ש בריש ברכות ובספ"ב דמגילה והא קי"ל דעד צה"כ כו' ולאפוקי מדעת התוס' במנחות ס"ו א' ד"ה זכר. דמ"ש כיון שהוא ספיקא דרבנן מ"מ אינו נכון שיכניס עצמו לספק דרבנן ומ"ש משום תמימות הא בזמן הבית לד"ה בלילה ואין להחמי' בזה"ז יותר. ר"ן:

== ג ==

'''ס"ג המתפלל כו'.''' היינו בה"ש שיוצא בדיעבד כיון שהוא ספיקא דרבנן כנ"ל וכמ"ש בס"ד וס"ל דברכה מעכב לענין זה שיחזור ויברך וכמ"ש בסי' ס' ס"ב לענין ק"ש וכמ"ש בירושלמי פ"א דברכות ועמש"ש. אבל הרד"א עצמו חזר בו וכ' אבל הרמב"ם כ' אם מנה ולא בירך יצא וכן עיקר ולפיכך כו' ואפשר דס"ל לש"ע כדעתו הראשונה דמרמב"ם אין ראיה דשם איירי שיוצא ידי ספירה וז"ש הרב בהג"ה אם היה דעתו כו' דוקא לענין הברכה אבל בסעיף ד' כת' דברי הרד"א בחזירתו ומק"ש אין ראיה כמ"ש הרשב"א דברכות לא על ק"ש נתקנו וכמש"ש. וע' ברשב"א סי' רל"ה שתמה מאד ע"ז וכ' שם שאחר כת' כן בשם רש"י וכ' הוא שלאו רש"י חתום עליו:

'''שלא לצאת.''' ר"ל אף למאן דאמר מצות א"צ כוונה כמ"ש תוס' בסוכה ל"ט א' ד"ה עובר ע"ש:

== ד ==

'''ס"ד מי ששואל כו'.''' למ"ד מצו' א"צ כוונה:

'''וכשהגיע.''' כמ"ש בפ"א דברכות שלא יאמר אדם כו' ובפ"א דשבת לא ישב כו' וזהו לדברי התוס' דברכות ד' ב' ד"ה וקורא כו' וטור בסי' רל"ה אבל לפ"ד ב"י וכמ"ש בש"ע שם חצי שעה קודם כמו במנחה ה"ה כאן:

'''ואפי' כו'.''' שם מפסיקין לק"ש ורמב"ם וראבי"ה ס"ל דספירה בזה"ז דאורייתא ואע"ג דאמימר ס"ל שהוא דרבנן רבנן דר"א ורבא דס"ל כאביי ע"כ ס"ל שהוא דאורייתא אבל התוס' ס"ל דל"פ עליה אלא אף שהיא דרבנן מ"מ כל דתקון רבנן כו':

'''מיהו כו'.''' כמ"ש הר"ן בשבת שם דאפי' לק"ש אם התחיל בהיתר א"צ להפסיק ממ"ש בפ' ע"פ רי"א אין מפסיקין לשבתות וע' תוס' שם ק' א' ד"ה אין כו' וכ"ש לפי' רשב"ם ד"ה ולא כו' ואע"ג דאמרי' שם אין הלכה כו' אלא פורס כו' משום דקידוש במקום סעודה ומקמיה סעודה אתקין אבל בשאר מילי דאורייתא לא וע' סי' רל"ה ס"ב והר"ן אזיל לטעמיה שכ' בע"פ שם על מ"ש שם ושוין שאין כו' ואם הביא כו' ושוין קאי משחשיכה אבל סיפא ואם הביא מיירי מבע"י וכ"כ במלחמות בשם הראב"ד וכ"כ בטוש"ע לעיל סי' תע"א ס"ב דוקא קודם שעה עשירית ועמש"ש:

== ה ==

'''ס"ה אם כו' ושתק כו'.''' ע' רא"ש פ"א דברכות סי"ד והקשה הראב"ד כו' ונראה כו' משא"כ בכה"ג ולפיכך אף לדעת התוס' שם שפסק הבעיא לחומרא כאן יצא ועס"ג:

== ו ==

'''ס"ו אם פתח כו'.''' שם בגמרא ופ' רב אלפס לקולא:

'''אדעתא.''' כפירש"י שם:

'''או איפכא.''' כפי' הרמב"ם וע' סי' ר"ט ס"א:

'''אינו חוזר כו'.''' ובטור כת' בשם ראבי"ה שיברך והוא מדברי המרדכי ספ"ב דמגילה וכת' דכיון דנשאר הבעיא בספ"ק דברכות ואזלינן לחומרא כמש"ש בפ"ג ספק אמר אמת ויציב כו' הכי נמי ספירת העומר דאורייתא חוזר ומברך וסופר וכת' ב"י וכבר כ' שרוב הפוסקים ס"ל ספירה בזה"ז דרבנן. לכן פ' דאינו חוזר ומברך ודברי ראבי"ה הן כשיטת ר' יונה שהביא הרא"ש בר"פ כיסוי הדם אבל הרא"ש חלק עליו וכן הטוי"ד סי' כ"ח וכן בכמה מקומות פסק הרמב"ם וש"ע דלא יברך ולכן דברי הטור וב"י כאן תמוהים רק בסי' ס"ז כ' הרמב"ם והטוש"ע שקורא ק"ש בברכותיה וכבר נשאל הרשב"א סי' ש"כ ע"ז ע"ש שנדחק בזה וכת' דק"ש שאני שכך היתה התקנה ולאפוקי מדברי ב"י שכת' שדעתו כדעת הר' יונה וליתא ואפשר שזהו טעם של ראבי"ה ג"כ לפי הנוסחא שלהם שכ' לומר בספירה שהיום ומשמע מדבריהם שהוא סיום הברכה וכן משמע בדבריו הנ"ל שכ' שפתח בד' וסיים בה' ולא כ' וסיים אדעתא דה' ע"ש ובכה"ג סי' ס"ז חילק בין ספק אם הוא חייב באותו המצוה דאז אינו מברך כמו בש"ע בסוכה משא"כ בספק אם עשה המצוה כבר או לא:

== ז ==

'''ס"ז שכח כו'.''' מנחות ע"ב א' נקצר ביום כשר והתנן כו' ופ' בה"ג כסתמא דמנחות ור"ת פ' כסתמא דמגילה הואיל ותני לה בהדי הלכתא פסיקתא וכמ"ש בב"ק ק"ג ובע"א ו' ועוד דקי"ל כר' ישמעאל דדחי שבת ור"ג וב"ד ס"ל כוותיה וכן ר' יוחנן וע"כ נקצר ביום פסול וע' תוס' שם ס"ו א' ד"ה זכר. ובמגילה שם כ' אף לסתמא דמנחות ספירה דוקא בלילה דשנה עליה הכתוב תמימות וכ' שם כמ"ש בש"ע כאן:

== ח ==

'''ס"ח אם שכח.''' במנחות שם כ' בשם בה"ג שלא יספור עוד ותמהו עליו ובמגילה כ' כמ"ש בש"ע משום דבעינן תמימות:

'''אבל אם.''' די"א דספירה בזה"ז דאורייתא כנ"ל ואמרי' בפ"ג דברכות ספק אמר אמת ויציב כו' ואע"ג דתוס' במנחות ורא"ש ס"ל שהוא דרבנן מ"מ כ' דאף בודאי לא ספר שסופר בשאר לילות דכל לילה מצוה בפ"ע. וכ"ז לדעת הפוסקים דבספק דאורייתא מברך ועמ"ש בס"ס תל"ה וע' סי' ס"ז ומש"ש וצ"ע:

== ט ==

'''ס"ט ליל שבת כו' ובמ"ש כו'.''' כמ"ש בפ"ח דברכות נ"ב א' ובפ' ע"פ ק"ה ב' שאני בין עיולי כו':

'''אחר קדיש תתקבל.''' דקדיש שלפניה אינו שלם:

'''וכשחל.''' דשביעי אינו חל במ"ש וי"ט שני אין מקדשין בבה"כ כמ"ש בסי' תפ"ז ס"ב וע"ש:

'''יש לספור.''' דאפוקי יומא עדיף מעיולי יומא וראיה ממ"ש רשב"ם בפ' ע"פ ק"ב ב' ד"ה רב. א"נ כו' ולא אמר משם עיולי יומא וכ"ש בי"ט שני דרבנן ושבת דאורייתא. ול"נ ראייה ממ"ש בברכות שם וסברי ב"ש כו' שאני אלמא דחינן טעמי דב"ש משום אפוקי יומא ואפ"ה בעיולי יומא הצריך להני טעמא ואע"ג דב"ש לא ס"ל הני טעמא דב"ה:

== י ==

'''ס"י אסור.''' כסתם מתני' דסוף ערלה ואע"ג דפליג עלה סתם מתני' דפ"א דקדושין הא אמרו שם מאן תנא כו' אלמא יחידאה ואינו סתם ור"ע ס"ל כר"א ובמנחות ס"ח ב' רבנן דר"א ורבינא ס"ל דאורייתא בח"ל וע' בי"ד סי' רצ"ג ס"ג וע' מש"ש בראיות ברורות שהעיקר דקיימא לן כר"א:

'''אף בזה"ז.''' מנחות שם:

'''בין כו'.''' מפורש בתורה:

'''עד.''' מנחות שם כרבינא:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}