עריכת הדף "ביאור הגר"א/אורח חיים/קלה"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''ס"א ואם כו' כי"ט כו'.''' כמ"ש בפ"ק דכתובות הוא ישן כו' מסייע כו' ובפ"ק דמ"ק חתן שנולד כו' ודוקא שני חתנים וכמש"ו דלדידהו דוקא וכמש"ש לו ולביתו כו':

'''ונראה כו'.''' כמ"ש בסי' תקנ"ט ס"ט ואינו מוכרח ועמ"א:

== ב ==

'''ס"ב אם בטלו כו'.''' כמ"ש בתפלה טעה ולא התפלל כו':

== ד ==

'''ס"ד המנהג כו'.''' שע"פ הדין ת"ח קודם כמ"ש במגילה כ"ח א' ואפי' הכהן ת"ח וישראל גדול ממנו הוא קודם כמש"ש אלא שמצוה להקדים הכהן ועתוס' שם ובגיטין נ"ט ב' דרב ור"ה קרי בכהני ע"ש וכ"ד כל הפוסקים רק ע"פ המנהג שנהגו מקדם כמ"ש הרמב"ם וש"פ רק הגאונים ס"ל דאינו רשאי דדוקא רב ור"ה דכייפי ליה כמש"ש ודוקא שכפופים מצד חכמתו אבל בלא"ה אינו רשאי כמ"ש בטור אפי' נשיא ישראל וראיה ממש"ש שאחריהם ת"ח הממונים פרנסים כו' ועוד דוקא שכל הכהנים כפופין לו בכל העולם כמש"ש אפי' ר' אמי כו' וההיא דמגילה כמ"ש תוס' שם דלר' פריד' היו כפופין הכהנים או כמ"ש בשם רש"י דבבהמ"ז מיירי:

'''והוא כו'.''' מיהו כו' עיין מ"ש סי' קל"ט ס"ב

== ה ==

'''ס"ה אינו כו'.''' אע"ג דאמרינן בברכות י"ד ב' רב משי כו' דוקא בתפילין כמ"ש תוס' שם ד"ה ומנח כו':

'''וקוראים כו'''' ואין כאן משום חילול כהונה כיון שאינו יכול לקרות וגם אין ממתינים לו מפני כבוד ציבור דהא אפי' במקום ת"ח גדול ממנו דוחין קדושתו כ"ש במקום טרחא דציבורא שהתירו לכ"ג לקרות בע"פ כ"ש כה"ג: וטוב כו'. משום פגמו כמ"ש שם בכהן אחר כהן כו' ובנשיאת כפים וע"ל סי' קכ"ח ס"ד. מהרי"ק אבל ב"י השיג עליו דהא רב ור"ה דקרו בכהני לא מצינו שהיו מצריכין הכהנים לצאת ועוד דאם יצאו לא הל"ל שאני כו' דמיכף בלא"ה כיון שיצאו מותר אלא ע"כ בפניהם היו קורין ולא היו חוששין לפגם דמינכר ה"נ דמינכר לכן כ' וטוב כו':

== ו ==

'''ס"ו אם נכנס כו'.''' דאם מפני כבוד ת"ח אינו קורא כ"ש משום ברכה שאינה צריכה שהתירו לקרות בע"פ לכ"ג ביה"כ כמ"ש בפ"ז דיומא ועובר משום לא תשא כמ"ש בפ"ה דברכות ל"ג א':

'''אבל כו'.''' כיון שאמרו בי"ה ל"ו:

'''ועומד כו' ואז כו'.''' שצריך לקרות כמ"ש בפ' בתרא דברכות נ"ה א' שלשה כו':

'''ולא יעלה כו'.''' רמב"ם וכפי' ראשון שברש"י שם וראיה ממ"ש בפ"ב דכתובות כ"ה ב' מוחזקני כו' שקרא אחריו לוי ועתוס' שם ושם ורמב"ם כ' אחריו לוי כלל והש"ע השמיט תיבת כלל שכ' בס"ט נהגו לקרות כו':

'''אבל ראשון כו'.''' כמ"ש הרמב"ם וש"ע אחריו וכמ"ש הרא"ש שם כדאריב"ל מימי לא ברכתי לפני כהן ולא בירך ישראל לפני:

'''וכשקוראין כו'.''' כמ"ש מוחזקני כו' ומשום היוצאין וחששא בעלמא הוא:

== ז ==

'''ס"ז אם כו'.''' כמ"ש בסעיף שקדם:

== י ==

'''ס"י נהגו כו'.''' ולא חיישי' לפגמו של שני שקוראין אחריו לוי ולא חיישינן כולי האי וכמ"ש בכתובות שם שקרא אחריו לוי: וי"א כו'. דחיישינן ליוצאים וס' ראשונה ס"ל דלא חיישינן לזה דא"כ גדול שקורא ראשון יחוש לזה שיעלו אותו כמ"ש שם:

== יא ==

'''סי"א יש מי כו'.''' כנ"ל בכהן אחר כהן לוי כו':

'''ש"ץ כו'''' עמ"א וט"ז:

== יב ==

'''סי"ב וכל שאין כו'.''' נלמד מהירושלמי הנ"ל שאין משום פגם כה"ג רשב"א וז"ל ומכאן אתה למד כל שאין כו':

== יד ==

'''סי"ד בני אדם כו'.''' בירושלמי פ"ז דיומא בכל אתר את אמר הולכין אחר תורה והכא תימא מוליכין תורה אצלו על ידי שהם בני אדם גדולים בתורה התורה נתעלה בהם וז"ש ואם הוא כו' ודוקא חשוב בתורה וכמש"ש והא תמן מוליכין אורייתא גבי ריש גלותא אר"י בר בון תמן ע"י שזרעו של דוד משוקע שם אינון עבדין (ולא) כמנהג אבותיהם וע' רמ"פ סי' ע"ח:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}