עריכת הדף "ביאור הגר"א/אורח חיים/סו"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''ס"א כגון אביו כו'.''' הרא"ש דבאביו נאמר איש אמו ואביו תיראו וברבו תנן מורא רבך כו' דלא כרש"י ורמב"ם שפי' אנס דזה אצ"ל כמ"ש בפ"ב דפסחים וש"מ שאין לך דבר שעומד בפני פ"נ כו' ואף לתפלה מפסיק כמ"ש בפ"ה וז"ש וכ"ש כו':

'''או מי כו'.''' רשב"א וכמ"ש בב"ק מ"א ב' עד שבא ר"ע כו' ועתוס' שם:

'''ואפי' כו'.''' ירושלמי שם עד כדון באמצע הפרשה אפילו באמצע הפסוק ר' ירמיה מרמז ר' יונה משתעי ר"ה בשם ר' יוסף ודברת בם מכאן שיש לך רשות לדבר בם ור' ירמיה יחידאה לגבייהו:

'''חוץ כו'.''' כ"מ בשם רמ"ך שכ"ה בירושלמי וז"ש בפ' ויפול יוסף כו' שיעקב היה מקבל עמ"ש אז:

'''אם לא כו'.''' כנ"ל וכמו בתפלה:

== ב ==

'''ס"ב אם שכח כו'.''' עתוס' י"ד ב' ד"ה ומנח כו' הנה דעת ר"י שבין תפילין ובין טלית יניח ויברך מדכ' והר"מ מקוצי כו' ודעת תוס' דבתפלין מנח ומברך וטלית לא יתעטף וכ"ד הרא"ש והטור ודעת הר"מ מקוצי דבין תפילין ובין טלית יתעטף ויניחם בלא ברכה אלא שבב"י נסתפק בדעת הרא"ש דאפשר שסובר כהר"מ מקוצי ג"כ שלא יברך על התפילין ובטלית ס"ל כדעת התוס' שלא יתעטף כלל וכ' דזהו דוקא בין גאולה לתפלה אבל קודם גאל ישראל ודאי שמותר להתעטף בציצית דהא אף במלאכה מותר חוץ מפ' ראשונה כמ"ש בסי' ס"ג ס"ז ופ' שלא יברך על שניהם כדעת הר"מ מקוצי וכפי שיטתו דהרא"ש והרשב"א ס"ל כוותיה וכמ"ש בסעיף ח' בש"ע אבל בד"מ דחה דבריו ופי' דהרא"ש ס"ל דמברך אתפילין וטלית יתעטף בלא ברכה אלא שפי' דמיירי קודם גאל ישראל אבל אחר גאל ישראל הסכים לפסק הב"י וכמ"ש בתוס' י"ג ב' ד"ה שואל כו' דבין גאולה כו' וכמ"ש בהג"ה שם וכ"פ בהג"ה כאן שכ' והכי נהוג כו' ומ"ש ויש אומרים כו' הוא דעת הר"מ מקוצי אבל דעת הש"ע להכריע דבאמצע הפרק לא יברך על שניהם ובין הפרקים יברך על שניהם דלא כמ"ש בב"י ולמד כן מדברי הרא"ש בתשובה כלל ד' ס"א וכמ"ש בטור סי' פ' ובהג"ה שם ומברך עליהם וכשיטתו דמפ' דברי הרא"ש דאין מברך על תפילין ואפ"ה ס"ל כאן דמברך וס"ל דה"ה בטלית וכ"כ בבדה"ב אבל לפי מ"ש בד"מ דהרא"ש ס"ל דמברך אתפילין אף באמצע הפרק ע"כ אין מחלק בין באמצע לבין הפרקים:

== ג ==

'''ס"ג לקדיש כו'.''' דלא גרע ממפני יראה וכבוד ועוד מדאיבעיא להו שם כ"א ב' אם להפסיק בתפלה מכלל דבק"ש ודאי מפסיק:

'''וכן למודים כו'.''' כמ"ש שם אם יכול כו' אלמא הוי כמו קדושה ואף שרש"י ותוס' פי' משום השתחוואה מ"מ כ' בד"ה עד מיהו לכתחילה כו' וז"ש וי"א דאמן כו':

'''אבל לא כו'.''' עתוס' שם ד"ה עד כו' אבל אין נראה כו' וז"ש בהג"ה וכן כו' מהאי טעמא ג"כ:

'''וי"א כו'.''' תוס' שם בירושלמי שם כו' ועמ"א ס"ק ו' ומ"ש אבל בתוספתא פ"ק כו'. טעה בפי' התוספתא דשם אקדושה דיוצר וכמש"ל סי' נ"ט סי"ג ומ"מ דברי ל"ח עיקר וגם מ"ש ונ"ל כו' אינו עיקר כמש"ל סי' נ"ו שברמב"ם וטור וכל הפוסקים איתא להדיא עד עלמיא:

== ד ==

'''ס"ד יש כו'.''' כמ"ש בסעיף הקודם:

'''ויש כו'.''' שלא אמרו להקדימו אלא משום כבוד הכהונה וזה שא"י אין זה הקלה בכבודו ואף שמצוה לקרות בתורה לא אמרו להפסיק אלא בתפילין וכמש"ל בסעיף ב' רשב"א סי' קפ"ה וכדעת תוס' הנ"ל:

== ה ==

'''ס"ה לאמת ויציב כו'.''' ל"ד אלא אמת בלבד כמ"ש בגמ' שנא' וה' אלהים אמת וכ"כ בתר"י להדיא וכמ"ש בס"י בהג"ה ובס"ו בש"ע וכפי' תר"י בגמ' שם חוזר ואומר אמת כו' וכ"כ בטור ואע"ג דבמתני' קא' בין ויאמר לאמת ויציב ל"ד כמ"ש בין שמע לוהיה אם שמוע:

'''אלא כו'.''' תר"י ורא"ש דלא כהרמב"ם שכ' דגם בין אלהיכם לאמת מותר כמו באמצע הפרק דלשון לא יפסיק מ' לגמרי ומזה נראה ראיה למ"ש בס"א דכ"ש בפסוק ראשון ולענין הלכה אין נראה כן דלא עדיף מאמצע הפרק דהא עיקר הטעם הוא מפני שהוא פסוק אחד ובכ"מ שמותר להפסיק באמצע הפרק אפילו באמצע הפסוק מותר כמש"ל ס"א:

== ו ==

'''ס"ו אם כו' או כו'.''' כן פי' תר"י כנ"ל:

== ז ==

'''ס"ז אינו כו'.''' ר"ל אע"ג דאף על ברכת עצמו יש לענות כמ"ש בסי' נ"א מ"מ כאן לא יענה אף אחר ברכת הש"ץ משום הפסק ע"פ הזוהר כמ"ש שם:

'''אבל אם כו'''' ר"ל כשיטתו וכמ"ש תוס' דאין לענות רק אחר בונה ירושלים כמש"ש:

== ח ==

'''ס"ח צריך כו'.''' ד' ב' ט' ב' ל"א ב':

== ט ==

'''ס"ט אין לענות כו'.''' תוס' י"ג ב' ד"ה שואל וכמ"ש ל"א א' אין אומר כו' וכמ"ש ברא"ש שם מפני שצריך כו' ודברי התוס' צ"ע דתלו תניא בדלא תניא בתפלה אמרינן שם בהדיא כ"א ב' ובין גאולה לתפלה משמעות קל וכבר תמה בת"ה ותמה עוד דבין גאולה לתפלה אין שם משמעות וע' מ"ש שם דלא משמע שם כן:

'''וכיצד כו'.''' תוס' שם:

== י ==

'''ס"י י"ח המצוה כו'.''' אבל ידי ק"ש יצא דברכות אינן מעכבות טור וכמש"ל סי' ס':

'''מי שהוא כו'.''' עמ"א וכמש"ל סי' ס' ס"ב:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}