עריכת הדף "ביאור הגר"א/אורח חיים/כז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''ס"א בזרוע.''' בכמה מקומות בש"ס:

'''שמאל.''' מנחות ל"ו ל"ז:

'''בבשר כו'.''' שם וכמ"ש תוס' שם ד"ה קיבורת כו':

'''שבין כו'.''' תוס' שם מפ"א דאהלות שזרוע הוא בין קובדו כו' ע"ש:

'''בראש.''' ר"ל בגובה העצם כו'. וז"ל סמ"ק ואמרו רבותינו שצריך להניח במקום גובה של זרוע כו' וכ' בהג"ה ומיהו אין כולו כשר להניח כ"א חצי הזרוע של צד הקובד"ו כדאיתא בשימושא רבא פלג זרוע. ור"ל על הגבוה שבחצי עצם הנ"ל דהא אמרינן קיבורת דוקא וכ"כ כל הפוסקים שבמקום גבוה דוקא: בד"ה. ודברי הגהת סמ"ק צ"ע מנ"ל לחלק דהא בגמ' אמרינן סתמא ידך זו קיבורת ולולי דבריו נ"ל דמ"ש בש"ר פלג זרוע קאי על כל הקיבורת שהוא פלג זרוע ול"ד פלג אלא ר"ל מקצתו וכשיעור מקום הנחת שני תפילין כמ"ש בריש פ' בתרא דעירובין וכן נראה לי עיקר דכל הקיבורת כשר להניח בו תפילין:

'''גידם כו'.''' ז"ל ד"מ בא"ז כ' גידם פטור אע"פ שנשאר לו זרוע אבל בתוס' מ' דחייב ור"ל דבתוס' ד"ה אין לו פי' דל"פ ע"ש וכ' מ"א דגי' א"ז כגי' הרא"ם בגמ' אין לו אלא זרוע כו' ופ' כת"ק ונ"ל דלד"ה גידם אינו מניח בשמאל אלא דלאחרים גידם מניח בימין וכמ"ש במכילתא פ' בא ר"י החורם אומר מצינו שהימין קרוי יד כו' ומה ת"ל על ידך להביא את הגידם שיהא יותן בימין ור"ל דנפקא ליה בשמאל מידכה כרב אשי אלא ידך דפ' קדש שהוא ימין לדידיה דריש לגידם אבל אחרים ס"ל כת"ק דידך הוא שמאל ודריש מידכה לגידם שנותן בימין דס"ל ידכה זו ימין כר' אבא וז"ש כתנאי כו' ור"ל דמילתיה דרב אשי ור' אבא כתנאי דלפרש"י ק' ל"ל כתנאי מברייתא זו הלא ת"ק דברייתא ראשונה ור' נתן כולם לא ילפי מידכה וז"ש ג"כ תניא אידך כגי' הרא"ם הנ"ל ות"ק דס"ל דפטור הוא ת"ק הנ"ל דיליף מידכה ליד שמאל ואחרים לשיטתייהו אבל גי' שלנו הוא יותר נכונה דמהיכא תיתי לפטור גידם מתפילין דהא כולה יד וקיבורת נקרא יד וכמ"ש ברפ"ה דערכין י"ט ב' אלא גידם דסוגיין הוא שנחתך גם הקיבורת וכמ"ש הב"ח ונראה דבזה הלכה כת"ק דפטור וכרב אשי ואע"ג דר"י החורם מפ' ות"ק ור"נ ילפי ממקום אחר מ"מ אין מוכרח דדרשי ידכה כאחרים דהא לתי' ראשון דיליף ר"י החורם מהיכא דנ"ל לר"נ ידכה מאי עביד ליה דהא הוא דריש מידך לגידם אבל גידם שנשאר זרוע לכ"ע חייב ובשמאל כנ"ל ונמצא שפסק התוס' עיקר לדינא לפי הגי' שלנו וכן פסק בא"ז כת"ק לפי הגי' של הרא"ם וכנ"ל ונראה דזה דחקו לתוס' לפרש דל"פ משום דמפרש גידם ביד שמאל וע"כ בנשאר זרוע אבל לפי מש"ל דעל יד ימין קאי פליגי כנ"ל ולדינא אין נ"מ:

== ב ==

'''ס"ב המנהג כו'.''' ל"ה ב' וצריך שיהא כלפי כו' ופי' בנ"י דאקשר של יד קאי שיהא מפנים לתפילין לצד הלב וכן פי' רב האי גאון ורא"ש בשם רב עמרם אלא שהם פי' גם ממ"ש צריך שיהא למעלה כו' ג"כ אתש"י ור"ל שלא ירחיק הקשר מן התפילין שאז יבוא למטה דהתפילין צריך להטות לצד הלב כמ"ש הרא"ש שם בשם רב עמרם ובע"ה בשם רב האי דלא כהרז"ה שפי' למעל' מצד חוץ:

'''יש ליזהר כו'.''' כנ"ל וזוהר ח"ג רל"ו ב':

== ג ==

'''ס"ג המנהג כו'.''' בזה יפה כתב המנהג כו' וכמ"ש בתה"ד דאין קפידא כ"כ אבל בסעיף שקדם דינא דגמ' הוא לפי' הגאונים:

== ד ==

'''ס"ד לא כו'.''' זבחים י"ט א' וערכין ג' ב' וכפי' הרא"ש משום חציצה דלא כפרש"י ותוס' בערכין שם ד"ה שלא כו' דלפירושם מאי פריך בזבחים שם דראש נמי כו' הא שם כתיב וראו כל עמי כו' כמ"ש במנחות ל"ה ב' וכמ"ש תוס' שם בסד"ה אלו וכ"כ בברכות ו' א' ד"ה אלו והטעם משום דכתיב על ידך בין עיניך שלא יהא חוצץ כמ"ש בבגדי כהונה וז"ש בין כו' וכמ"ש בזבחים כנ"ל:

'''ודוקא כו'.''' דלא נאמר לך לאות על ידך אלא על הקציצ' ממש"ש ל"ז ב' לך לאות ולא כו' במקום כו' ואלו רצועה עוברת על היד ונכרכת באצבע כ"נ להלכה אבל לא למעשה בין ש"י בין בש"ר כו' ועט"ז ומ"א:

== ה ==

'''ס"ה אדם כו'.''' שהרשב"א מתיר בתש"ר על הכובע ממ"ש במגילה כ"ד ב' ונתנה על כו' וע' רש"י שם ד"ה ה"ז דרך כו' מ' דוקא משום דרשא לך לאות משא"כ בשל ראש דכתיב וראו כל עמי כו' כנ"ל ואף שהרשב"א כ' רק להלכה וגם כל הפוסקים חולקין עליו מ"מ במקום דלא אפשר יש לסמוך ע"ז:

'''הכובע דק.''' אבל עבה ודאי אסור מדאמרינן בירושלמי' פ"ב דברכות ר' יוחנן בקייטא דלא הוה חזיק רישיה הוה לביש תרוויהון בסיתווא דהוה חזיק רישיה לא הוה לביש אלא דאדרעיה וע' רא"ש ה' תפילין ובזה ניחא מ"ש בע"ג מ"ד א' והא בעי אנוחי כו':

'''ויכסם כו'.''' ע"ל סי' ל' ס"ד יניח ידו כו' ועמ"א שם ס"ק ו':

'''והמניחם כו'.''' דהא כל הפוסקים חולקים ואף הרשב"א נסתפק כנ"ל:

== ו ==

'''ס"ו י"א כו'.''' כרב אשי שם:

'''וי"א כו'.''' כר"נ דדריש וקשרתם כו' וכן ס"ל לר"י החורם לתירוצא קמא דאחרים ס"ל דלא כרב אשי ואע"ג דת"ק ס"ל כרב אשי מ"מ בתניא אידך תרווייהו ס"ל דלא כרב אשי לפי' תוס' דל"פ אבל ס' ראשונה ס"ל דפליגי וקי"ל כת"ק וכרב אשי וכנ"ל ס"א וכ"כ במרדכי בשם ר"י דפליגי אלא שכ' דתרווייהו ס"ל כרב אשי אלא דאחרים ס"ל תרתי ש"מ וצ"ע א"כ מאי כתנאי וגם כ"ז לר"י החורם אבל ת"ק ודאי ל"ל דר"נ ולא ידכה וע"כ לדידיה ל"ל חילוק דכתיבה וודאי הולך אחר רוב כל המעשים ואף לר"נ ולר"י החורם לתי' ראשון אין מוכרח שיהא הולך אחר הכתיבה דידיה וערש"י ד"ה מה כו' ואף שיש לפרש דברי רש"י כמ"ש במרדכי דלא ס"ל הא דאיטר כו' אבל דחוק הוא דמנ"ל דר"נ לא ס"ל הא דאיטר אלא העיקר כמ"ש דרש"י מפרש דאין חילוק בכותב לחוד כנ"ל ודוחקו לרש"י ממ"ש אין צריך ואם איתא הרי פליג את"ק ודברי רש"י הן עיקר ובלא"ה כן עיקר כנ"ל ולכן ס' ראשונה עיקר:

== ז ==

'''ס"ז אע"פ כו'.''' עד שתי תפילין. כן מ"כ ומ' הא במכה גדולה פטור וכמ"ש ס"א. מ"א:

'''כי העצם כו'.''' לשון המחבר וכמ"ש בהגהת סמ"ק וטעה בהבנתו אבל בבד"ה חזר בו וכן מ' שם בעירובין שבקיבורת עצמו יש בו להניח שתי תפילין שאמר ה"ק מקום כו' תנא דבי כו' וכמש"ל בס"א ע"ש:

== ח ==

'''ס"ח אורך כו'.''' עתוס' שם ד"ה וכמה. אבל הערוך כו' וי"מ עד כו' ופשוט היינו כו' וכן פי' כל הגאונים ורי"ף וכ"ה לשון הרמב"ם כמ"ש בש"ע ומפ' מש"ש רבה קטר להו ר"ל על האצבע וצריך שיעור יותר: רב אחא כו' ר"ל שכורך ג"פ וקושר והל"ל להיפך אלא אגב רבה דנקט קטר קודם נקט ג"כ מר בריה כו' כדידן שלא היה קושר על אצבעו כלל. מרדכי. ויותר נראה דקטר דקאמר היינו על הזרוע והוא הקשר וההידוק וז"ש קטר תחלה וז"ש רבה קטר להו ופשט שאחר הקשר היה מותח ושדי להו שלא היה כורך על אצבע אמצעי רב אחא כו' ומ"ש הרמב"ם ויקשור משום דבלא"ה לא קיימי הכריכות ולכן אין אנו נוהגין לקשור שם כי אינן לעיכוב רק נקט שיתקיים וכתב המרדכי שתפשו עיקר כרב אחא וע"ש מ"ב א' דתפשו עיקר דברי מר בריה דרבינא וצ"ל דלחומרא משא"כ שם דהוי בל תוסיף:

'''ותמתח.''' כמ"ש פשוט רבה קטר ופשט כו':

'''אצבע אמצעי.''' כמ"ש תוס' שם דצרדה הוא אמצעי כמ"ש בתוספתא וכ"מ בספ"ק דיומא:

'''ונוהגים כו'.''' ליתא מדינא דגמ' ואפשר שבכלל דברי מר בריה דרבינא הוא:

'''ואין כו'.''' עט"ז ומ"א:

== ט ==

'''ס"ט מקום כו'.''' ממש"ש ב' מקום שעושה קרחה וראוי ליטמא כו' ומ"ש מקום שמוחו כו' ר"ל עד שם וכ"ש למטה שזהו יותר בין עיניך ואמרינן בר"פ בתרא דעירובין מקום יש כו' ועתוס' שם ד"ה מקום כו' וע' מרדכי וכן משמע בירושלמי פרק בתרא דעירובין הלכה א' והביאו בסה"ת ה' תפילין א"ר ירמיה בשם ר' שמואל שיערו לומר עד מקום גבוה של ראש מחזיק וכמה מחזיק שתים מעתה אפילו בחול א"ר חגי אין בעי מיתב יהיב ר"ל אף בחול א"צ ליתן במקום א' אלא פעמים במקים זה או במקום זה א"ר זריקא אסבראי רב המנונא עד מקום שמוחו של תינוק רופס מדקאמר עד מקום גבהו כו' עד מקום שמוחו כו' משמע מתחלת הראש עד שם וכן מדקאמר מחזיק והיינו מהתחלת השער וע' סה"ת שם:

== י ==

'''ס"י צריך כו'.''' כפרש"י שם:

'''צריך כו'.''' כמ"ש בין עיניך. רמב"ם:

'''וגם כו'.''' שם וכפי' ראשון שברש"י:

'''צריך כו'.''' כפי' השני שם וכפי' ראשון מ"ש ונוייהן לבר וכן משמע בעירובין צ"ז א' וכמ"ש תוס' שם ד"ה ונוייהן:

'''וה"ה כו'.''' דאתרווייהו קאי וכן לפי' השני וכמ"ש בסי"א:

== יא ==

'''ס"יא צריך כו'.''' כפי' השני וכ"מ במנחות שם וכמ"ש תוס' שם ד"ה ונוייהן ורש"י שם וכ' הרא"ש ומרדכי דאתרווייהו קאי כנ"ל:

'''בין כו'.''' מדאמר ונוייהן לשון רבים ולא אשכחן חילוק בין ש"ר לש"י: מרדכי:

'''וישלשל כו'.''' עתוס' ל"ה ב' ד"ה עביד כו':

'''ויגיעו כו' רוחב כו'.''' עתוס' שם סד"ה וכמה אבל הגאונים כתבו כדברי הרמב"ם וש"ע וכ' בהגמ"ר סוף ה"ק משם ר"י החסיד רמז לדבר רפאות תהי לשרך זו אורך ושקוי לעצמותיך וחשיבותו של עצם הוא כשעורה כמ"ש לענין טומאה ע"ש:

'''אם פיחת כו'.''' שמדברי תוס' הנ"ל משמע דפסול וכ"פ הרמב"ם אבל הרא"ש מכשיר וכן הטור ונראה דדוקא אשיעורא דשימושא רבא אבל אורך רצועה ש"י פסול בגמ' להדיא כמש"ש אר"פ גרדומי כו' מכלל כו' וכן בש"ר לפרש"י וכ"ה במרדכי ע"ש:

'''תפלין כו'.''' ברכות ז' נ"ז סוטה י"ז חולין פ"ט מנחות ל"ה וכפירש תוס' שם וכנ"ל ס"ד:

'''אבל תלמיד כו'.''' עמ"א שהן דרך כבוד דכתיב וראו כו':

== יד ==

'''ובשל יד כו'.''' ל"ז ב' לך כו' רב אשי כו' ועמ"א:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}