עריכת הדף "ביאור הגר"א/אורח חיים/ג"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''סעי' א ועכשיו כו'.''' עט"ז:

== ב ==

'''ב יהא צנוע.''' ברכות ח' ב' ושם ס"ב א' ב' ופ' בתרא דעירובין:

'''ולא יגלה.''' שם ס"ב א' ופ"א דתמיד:

'''ולא כו'.''' תמיד שם:

'''גם כו'.''' רש"י בברכות שם ד"ה ובית הכסא של כו' ודבריו צ"ע למה לא פי' כמ"ש בתמיד שם למימרא דלא כו':

'''ויסגור.''' שם ושם:

== ג ==

'''ג בצרור כו'.''' לפתוח שבת פ"א א' פ"ב א':

== ה ==

'''ס"ה במקום מגולה כו'.''' ירוש' שם ובלבד במקום שאין שם כותל:

'''יכוין כו'.''' כר"ע דרבה עביד כוותיה:

'''שיהיו.''' ירושלמי שם תני המטיל מים ה"ז הופך פניו לצד צפון המיסך את רגליו ה"ז הופך פניו לצד דרום ר' יוסי אומר מן הצופים ולפנים רע"א בכ"מ ובלבד שאין שם כותל תני המיסך את רגליו לא יתן פניו למזרח ואחוריו כלפי מערב אלא לצדדין ר"י אומר בשעת המקדש ר' יוסי אומר מן הצופים ולפנים כו' וכתב ב"י והפוסקים השמיטוהו משום דכיון דבגמרא דידן סתמא קתני משמע דבכ"ע שרי וז"ש שיהיו כו' או כו' ועמ"א אבל העיקר דשם מיירי בגליל וירושלמי אזיל לשיטתו דאין חושש אלא במיסך מאחוריו כמ"ש בברייתא שאחריה ואחוריו למערב ושם איירי ביהודה ור"י ור"ע פליגי ולא ס"ל כלל האי ברייתא וכן שם בתוספתא דמגילה שכ' למטה המיסך את רגליו פניו כלפי העם המטיל כו' ט"ס וצ"ל כלפי הקודש ור' יוסי קאי אשניהם דת"ק הוא ת"ק דגמרא שלנו דאין אוסר אלא כלפי הקדש אלא דבתוספתא לא חש אלא על אחוריו וכן בירושלמי אמר לא יתן כו' ואחוריו כלפי מערב אבל בגמרא שלנו חושש גם לפניו מפני המילה טפחיים:

'''ולהטיל וכו'.''' כן מדייק ב"י מן הירושלמי שם תני המיסך את רגליו לא יתן פניו למזרח כו' מדקאמר המיסך כו'. וליתא דהא ברייתא דלעיל שם משמע דגם במטיל אסור וגם מה שמדייק מדברי הרמב"ם רס"ז המטיל כו' כגי' בב"י וש"ע ישב ופניו כלפי הקדש או יסלק כו'. ואין ראיה מנ"ל דלמזרח המקדש מיירי וגם אין הגירסא נכונה כמש"ש והעיקר דלצד מערב אסור שהשכינה במערב ולפנות הוא דאסור לשני הצדדים משום שני גילוייו:

== ו ==

'''ו אם אשתו עמו.''' תוס' נלמד מעניינו ה"ל בנים זכרים כו':

== ז ==

'''ז המטיל מים כו'.''' גירסא הנכונה כמ"ש בב"י וש"ע ולא כמ"ש הכ"מ והג"ה אלא דבמקום ופניו צ"ל ואחוריו וכ"ה בתוספתא דמגילה פ' בתרא המיסך את רגליו פניו כלפי הקדש המטיל מים אחוריו כלפי הקדש א"ר יוסי בד"א מן הצופים ולפנים אבל מן הצופים ולחוץ א"צ אבל דברי הרמב"ם צ"ע דר"י לשיטתו וכמ"ש בירושלמי הנ"ל ר' יוסי אומר כו' אבל ר"ע אוסר בכ"מ וכן שם במיסך את רגליו ר' יוסי אומר מן הצופים ולפנים רע"א בכ"מ וכן בגמרא שם ר"י מתיר שהיה רי"א כו' תניא אידך כו' ור"י מתיר שהיה כו':

== ח ==

'''ח כשנפנה.''' כרב אשי ובאחורי הגדר ע"כ ס"ל כעולא מדמשני הברייתא שניה ולא ס"ל דהקילו בטהרות וברייתא ראשונה עדיין קשה וצ"ל ע"כ כעולא:

'''ובבקעה.''' כאיסי וכר"א דמפרש דבריו משא"כ ברישא. רי"ף ורא"ש ואתיא ברייתא ראשונה כשניהן:

== יא ==

'''יא לא יקנח.''' שבת פ"א ב':

'''ולא בעשבים.''' שם פ"ב א':

'''ולא בצרור.''' ברכות נ"ה א' שבת פ"א א' ועבה"ג:

'''וכן נהגו.''' כמ"ש שם בס"פ י"ח כיון דדשו בי' כו' ד"מ:

== יד ==

'''יד יזהר שלא יאחז כו'.''' דהלכה כר"א דאף חכמים הודו לו לבסוף ומדפריך שם אשמואל והתני' רא"א כו' ובברכות מ"ם א' אין מי רגלים כו' ובנדה ט"ז א' שלשה שנאתי כו' וע' תוס' דיומא ל' א' ד"ה מצוה:

'''אם לא כו'. אא"כ כו' אפי' כו'.''' ג' אוקימתות שם ולא פליגי מר אמר חדא כו' וכ"ה ברי"ף ורא"ש:

== טז ==

'''טז לא הותר לנשוי כו'.''' וכ"כ הרמב"ם וכמ"ש במתני' שם כל היד המרבה כו' ומשמע אף בנשוי:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}