עריכת הדף "ביאור הגר"א/אבן העזר/לז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''האב כו'.''' רפ"ב מ"א א' וערש"י שם ד"ה כשהיא נערה כו' וכמ"שש במתניתין ס"ד א':

{{עוגןמ|ב}} '''שלא לדעתה.''' ע' א' ועס"ז:

{{עוגןמ|ג}} '''וקידושיה כו'.''' שם ג' ב'. וכתובות מ"ו ב':

{{עוגןמ|ד}} '''אם נתאלמנה כו'.''' כתובו' מ"ג ב':

{{עוגןמ|ה}} '''עד שתבגר.''' כמ"ש בס"ב

{{עוגןמ|ו}} '''מיום שתלד.''' ירושלמי פ"ג אמתני' אם ילדה כו' הא בת יום א' מתקדשת בכסף והביאו הרא"ש ור"ל לאפוקי בביאה ב"י:

{{עוגןמ|ז}} '''י"א דאין כו'.''' נדה כ"ג א' ודלא כפרש"י שם ד"ה לחומרא דמ"מ נ"מ בשאר קרובו':

{{עוגןמ|ח}} '''בגרה כו'.''' מ' שם ע"ז א':

{{עוגןמ|ט}} '''וה"ה כו'.''' קידושין. ט' א' ע"ט א':

{{עוגןמ|י}} '''וכן אם כו'.''' מתניתין יבמות ק"ט א' וכתובות מ"ג ב' וקדושין י"ח ב':

{{עוגןמ|יא}} '''אבל כו'.''' כתובות שם וקדושין י"ח א' דתניא מוכר כו' וערש"י:

{{עוגןמ|יב}} '''וי"מ שאומר דדוקא כו'.''' כגירסת תוספת שם ד"ה ואי. ואית ספרים כו' ול"ג שם לא אידי ואידי כשמואל כו' אלא לאו כאן במכחשתו כו' ואידי ואידי כרב ומה שהקשה תוס' ול"נ דהא כו' י"ל דגמ' אמר כן לס"ד דפליגי רב ושמואל:

{{עוגןמ|יג}} '''אם כו'.''' ערש"י שם א' ד"ה בהא כו':

{{עוגןמ|יד}} '''או ע"י עצמה כו'.''' מ' אף בשטר וכדברי הרמב"ן והרשב"א שכ' מש"ש ט' א' וא"ר כו' בתך מקודשת כו' בין ע"י עצמה כו' כ' דמיירי בין בנערה בין בקטנה נערה משום שליחות וקטנה לאו משום שליחות אלא בא"ל צאי וקבלי כו' דדומה כאומר תני כו' אבל הר"ן חלק עליהם וכ' דצאי וקבלי לא מהני אלא בכסף ולא בשטר דלאו מתורת הנאה הוא כו' ע"ש אבל לטעם של תוס' ורא"ש די"ל יד לקבל לעצמה ניחא אלא דרמב"ן כ' משום תנם כו' כנ"ל דטעם של תוס' קשה לכאורה דהא הקדושין חוזרים לאביה ועי' רשב"א שם שתי':

{{עוגןמ|טו}} '''ואם גלוי וכו'.''' דה"ה עושה ע"ד אבי' וכמ"ש ביבמות קי"ד בקטן העושה כו' דהוי כמאכילו בידים וערש"י שם ד"ה בעושה כו':

{{עוגןמ|טז}} '''ואין חילוק כו'.''' כמ"ש בקדושין י"ט א' ואף שאמר לר"י ב"ר יהודה ה"ה אף לרבנן דבזה הס' ל"פ הרא"ש שם וש"פ:

{{עוגןמ|יז}} '''אבל י"ח כו'.''' דס"ל דדוקא לר"י ב"ר יהודא וע' במרדכי שם שהסכים לס' ראשונה והוכיח ממ"ש בפ"ב דאם נתרצה בודאי האב קידושיה קדושין כ"ש בכה"ג וכ"ד כל הפוסקים:

{{עוגןמ|יח}} '''וכדי כו'.''' דהוי כו' כנ"ל.

{{עוגןמ|יט}} '''דהרי י"א כו'.''' כמש"ש מ"א א' וכ' מהר"מ דלקבל קידושיה בעצמה ליכא איסורא:

{{עוגןמ|כ}} '''וכשמקדש כו'.''' כ"כ הרמב"ן והרשב"א וש"פ אע"ג דאמרי' ט' א' בתך מקודשת לי כו' בין ע"י עצמה לרבותא נקטה אבל באת ג"כ מקודשת כמש"ש י"ט ב' וז"ש ואם אמר כו'. וז"ל הרשב"א דמש"ש ט' א' בתך מקודשת לי ל"ד דכ"ש אם כותב הרי את כמש"ש י"ט ב' כו' אלא לרבותא נקטה ועוד משום רישא בין ע"י אביה דשם אם כ' הרי את אינה מקודשת וכן בסיפא הרי את מקודשת כו' בין כו' דוקא את אבל בתך בין ע"י עצמה בין ע"י אביה אינה מקודשת כמו בגט בכותב ע"י שליח צריך לכתוב הרי את מגורשת ונראה מדבריהם דבבתו קטנה או נערה ה"ה באמירת הקדושין אם אמר בתך אפילו בקבלת עצמה וכן בקידושי כסף דהא ראייתם ממש"ש י"ט ב' בקדושי כסף ה"א אבל הר"ן חלק עליהם וכ' כמו בסיפא בבגרה בין ע"י עצמה בין ע"י אביה צריך לכתוב הרי את ובאמיר' ע"י עצמה צ"ל הרי את ולאביה צ"ל בהך כמו בשליח הגרושין ה"נ בקטנה ונערה ע"י עצמה בשטר כותב בתך ובאמירה אומר הרי את וכן בקדושי כסף הכלל דהר"ן מחולק עם הרמב"ן ורשב"א כ"ז שלא בגרה ע"י עצמה דלדידהו בכ"ע מהני ולהר"ן בשטר צ"ל בתך ובאמירה וכן בכסף צ"ל את:

{{עוגןמ|כא}} '''ואם מקדשה בשטר.''' דלא כהר"ן שחלק על הרמב"ן ואמר דוקא בכסף י"ל לבתו קטנה צאי כו' וכמו שפירש הראב"ד דהוי כאומר תנם ע"ג סלע או לכלב משא"כ בשטר אבל תוספת שם והרא"ש שם כ' משום יד דבדעת אחרת מקנה יש לה יד וע' תוספת שם סד"ה אומר כו' ועוד הבי' הרא"ש ממ"ש בסוכה מ"ו ב' לא ליקני כו':

{{עוגןמ|כב}} '''כותב בשטר כו'.''' הר"ן חוכך בזה ופליג על הרמב"ן דס"ל דאף בשטר כותב את מקודשת וחילק עליו וכתב וכמו בנותן גט לשליח שכותב בגט על שם האשה וכשנותן מדבר עם השליח הכי נמי צריך לכתוב בתך ועיין שם שהאריך ופירש הרב בדיעבד כהרמב"ן שגם הר"ן אינו אלא מסתפק: 

 ''' כב) וכששולחים כו'.''' כנ"ל ואם גלוי כו' ולא גרע מאם נתרצה קודם קדושין דלכ"ע הוי קדושין:

{{עוגןמ|כג}} '''וי"א כו'.''' תוספת שם ד"ה אסור כו' ועכשיו כו'

{{עוגןמ|כד}} '''אי שוי כו'.''' ע' סימן מ' ס"ב בהג"ה אבל אם כו' וי"ח ועמ"שש:

{{עוגןמ|כה}} '''או נשאת.''' כ"ה דעת הרמב"ם ספ"ח מה' תרומות שפ' כעולא שם מ"ה ב' דר"ה כחומץ כו' אבל הריב"ש כ' שר"ת פ' כרב הונא דבזה הוא קדושי ודאי ואוכלת בתרומה דרבא מפרש טעמיה ש"מ כוותיה ס"ל וכ"כ הרשב"א:

{{עוגןמ|כו}} '''ואפילו כו'.''' כרבינא וכעולא דרבינא הוא בתראה וכן הסוגיא שם י"ח פ' כוותייהי דאמרי' כ"ש אין כו'. הרי"ף ורא"ש וש"פ:

{{עוגןמ|כז}} '''ואפילו שדכה.''' ערש"י מ"ד ב' ד"ה א"ד כו' ותוס' מ"ה ב' ד"ה בפירוש כו':

{{עוגןמ|כח}} '''ואפי' נתרצה כו'.''' הרי"ף והרמב"ם ומפ' מש"ש בפירוש אמר מר כו' משום דריצוי שלו אחר הקדושין אינן כלום והכריחם לזה ממש"ש מ"ו א"ל אביי כו' ואי כפירש"י ל"ל קדושין אחרים. ריב"ש:

{{עוגןמ|כט}} '''וי"א כו'.''' כפירש"י שם דלא חיישינן לשמא וכ"כ הרא"ש וש"פ:

{{עוגןמ|ל}} '''אפילו אם כו'.''' ממ"ש בפירוש כו' ורב ושמואל איירי בלא שידכו כמ"שש.

{{עוגןמ|לא}} '''ואפי' אם לא כו'.''' ממש"ש נתקדשה שלא לדעת כו' ואפי' כאן דאוכלת לר"ה הואיל ונעשו כו' וערש"י שם ד"ה הואיל כו' או שתיקתו הודאה כו' ואע"ג שבשעת קדושין ואח"כ עד שעת נשואין לא היתה שתיקתו הודאה ומסתמא שמע בין קידושין לנשואין כיון שהוא כאן וסתם זמן לבתולה י"ב חודש כ"כ ריב"ש:

{{עוגןמ|לב}} '''אפילו נתאכלו כו'.''' כמ"ש רפ"ג וראיה ממה דפריך שם מ"ו א' אם מאן ימאן כו' והתם האי ביאה ליתנהו בעולם שם:

{{עוגןמ|לג}} '''וי"א כו'.''' כמ"ש ביבמות ק"י א' דוק' דבעל אבל בלא"ה לא מהני הבעילות הראשונות אע"ג דנתרצה עכשיו. מרדכי שם:

{{עוגןמ|לד}} '''וי"א דאם כולי.''' מרדכי שם וטעמו ממ"שש עד שיבא אביה וימחה כו' ובריב"ש מסתפק בזה ע"ש:

{{עוגןמ|לה}} '''ואם לא כו'.''' מהרי"ק וכמו שמהני ריצוי האב ה"נ מהני ריצוי דידה לאחר שנתגדלה ויצאה לרשותה ולדברי הטו"שע אפי' נתאכלו המעות וע' במהרי"ק שהאריך בזה:

{{עוגןמ|לו}} '''וי"א דבעינן כו'.''' כ"כ הריב"ש וכמ"ש ביבמות שם דוקא שבעל וע"ש:

{{עוגןמ|לז}} '''קטנה כו'.''' ע"ל סי' ל"ה ס"ד:

{{עוגןמ|לח}} '''וי"א כו'.''' וכ"כ במרדכי ב' ר' אפרים וכ' כיון דהוי קדושין מן התורה צריכה נמי נשואין כן אבל ר"ת חלק עליו שם ע"ש:

{{עוגןמ|לט}} '''קטנה כו'.''' התוס' שם סד"ה בפירוש והביא ר"ת ראיה מהנ"ל כו':

{{עוגןמ|מ}} '''וי"א כו'.''' כ"כ הר"ן והרא"ש ב' תוס' והביאו ראיה ממה דפריך שם מ"ד ב' מתיב כו' מתיב כו' ולא אוקמוה כה"ג וע"ש ושם שתי':

{{עוגןמ|מא}} '''ומ"מ אין כו'.''' וכמו שתקנו נשואין לקטן ואמרינן בפ' הנשרפין שמצוה להשיאן סמוך לפרקן ועריב"ש:

{{עוגןמ|מב}} '''ואפילו בא כו'.''' כיון שדרך קדושין וכמו בקטן כנ"ל שם:

{{עוגןמ|מג}} '''צריכה גט מתרווייהו.''' עח"מ וב"ש:

{{עוגןמ|מד}} '''ויש מחמירין כו'.''' במרדכי שם דהא דרב ושמואל ועולא דפליגי דוקא שאביה כאן אבל במ"ה לכ"ע חיישינן שמא יתרצה וה"ל קדושין למפרע כ"כ ר"ת אבל כ' שכל הגאונים חולקים עליו:

{{עוגןמ|מה}} '''מעשה כו'.''' ופי' דאם כולי כמ"ש רפ"ב האב מקדש כו' וכמ"ש בש"ע ע"ז:

{{עוגןמ|מו}} '''ובלבד כו'.''' כמש"ש בהג"ה:

{{עוגןמ|מז}} '''אבל כו' דהרי כו'.''' כנ"ל סימן ל"ו ס"ג ועריב"ש סימן קצ"ג:

{{עוגןמ|מח}} '''אפילו כו' ושיהיה כו'.''' גמ' שם ואע"ג דאיתמר לרבא ה"ה לאביי דל"פ בזה.

{{עוגןמ|מט}} '''ודוקא כו'.''' במ"ש רש"י כ"א ב' ד"ה דשויתיה כו' וטעמא דמפלוני כיון דרמאי הוא כמ"ש ברפ"ב שארית ישראל כו' כמש"ש מ"ה ב' ועח"מ סימן קפ"ג ס"ב בהג"ה:

{{עוגןמ|נ}} '''מי הוי'.''' ע' תוס' י"ב א' ד"ה והלכתא כו' והביאו ראיה ממ"ש בתוספתא ב' אחין שקדשו ב' אחיות זה א"י איזה מהן קידש וזה א"י איזה מהן קידש שתיהן אסורות מן הספק אם היו עסוקין בגדולה לגדול ובקטנה לקטן אומר אני גדולה לא נתקדשה אלא לגדול וקטנה לא נתקדשה אלא לקטן וכן סמכינן אשדוכין כאן וראיה דסמכינן אאומדן דעת מקודשת בגזל דידה וע' בהג"מ שהאריך בראיות בשם ר' שמחה אבל הרשב"א ומ"מ והר"ן דחו הראיה מהתוספתא דל"ד לשם דשם בשעת קדושין ידעו משא"כ כאן דדברים שבלב אינן דברים ועהג"מ:

{{עוגןמ|נא}} '''אפי' היו עסוקים כו'.''' מרדכי ב' הש"ג דלא כראבי"ה ור"ן דמתירין בכה"ג דקי"ל כר' יוסי דאין צריך לפרש ובזה דחה הר"ן ראייה הנ"ל מהתוס' ג"כ דשם עסוקים כו':

{{עוגןמ|נב}} '''ואפילו חזר כו'.''' דקי"ל דלענין קדושין תכ"ד כו' כמ"ש בסוף נדרים ובפ"ח דב"ב:

{{עוגןמ|נג}} '''וכל כה"ג כו'.''' כמ"ש ביבמות ק"ה או השתא איפסלי מינך חלוץ כו' שם:

{{עוגןמ|נד}} '''עד שיאמר כו' ואפי' כו'.''' רמב"ם דלא גרע מאחר שנאמן כמ"ש בס"כא. מ"מ:

{{עוגןמ|נה}} '''וי"א כו'.''' רי"ו בשם תוספת:

{{עוגןמ|נו}} '''בפני האב.''' רש"י שם ד"ה אף נאמן כו':

{{עוגןמ|נז}} '''כיון שהאב כו'.''' אע"ג דנוגע הוא ועדותו אינו כלום כאן אינו אלא מברר דבריו של אביו וכמ"ש בירושלמי מתני' פליגא עליה המביא גט ממ"ה ואמר בפ"נ ובפ"נ לא ישא את אשתו ומשני תמן הוחזקה אשת איש ברם הכא לא הוחזקה אלא בפני שנים לכשיבאו שנים ויאמרו פלוני קידש כלומר אין זה אלא כשמברר דיבורו של אב כו'. ר"ן וז"ל בטוש"ע אבל אם אב כו' וזש"ש אירתותי מירתת משום דהאב נאמן להכחישו וכמ"ש רש"י שם ד"ה אף כו' וד"ה אירתותי כו':

{{עוגןמ|נח}} '''ואם יש ע"א כו'''' כמש"ש אין אדם חוטא כו':

{{עוגןמ|נט}} '''ודוקא כו'.''' עמ"ש בח"מ סי' פ"ב בדיני מגו.

{{עוגןמ|ס}} '''ול"נ כו'.''' כ"כ הב"י שהר"ן הנ"ל בסכ"ה חולק על הרשב"א כאן:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}