עריכת הדף "בבלי/ברכות/נח/א"

{{ניווט כללי עליון}}
אמר רבי ירמיה בן אלעזר נתקללה בבל 
נתקללו שכניה נתקללה שומרון נתברכו 
שכניה נתקללה בבל נתקללו שכניה דכתיב 
[[תנ"ך/ישעיה/יד#כג|ושמתיה למורש קפוד ואגמי מים]] נתקללה 
שומרון נתברכו שכניה דכתיב [[תנ"ך/מיכה/א#ו|ושמתי 
שומרון לעי השדה למטעי כרם וגו']] ואמר רב 
המנונא הרואה אוכלוסי ישראל אומר ברוך 
חכם הרזים אוכלוסי עובדי כוכבים אומר 
[[תנ"ך/ירמיה/נ#יב|בושה אמכם וגו']] ת"ר הרואה אוכלוסי 
ישראל אומר ברוך חכם הרזים שאין דעתם 
דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה בן 
זומא ראה אוכלוסא על גב מעלה בהר הבית אמר ברוך חכם הרזים וברוך שברא כל אלו לשמשני 
הוא היה אומר כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא פת לאכול חרש וזרע וקצר ועמר ודש וזרה 
וברר וטחן והרקיד ולש ואפה ואח"כ אכל ואני משכים ומוצא כל אלו מתוקנין לפני וכמה יגיעות יגע אדם 
הראשון עד שמצא בגד ללבוש גזז ולבן ונפץ<ref>בכי"מ '''ומבא''', ולית ליה פתרא ואולי צ"ל וצבע כמו שהוא בתוספתא {{ממ|דק"ס}}.</ref> וטוה וארג ואחר כך מצא בגד ללבוש ואני משכים ומוצא כל 
אלו מתוקנים לפני כל אומות שוקדות ובאות לפתח ביתי ואני משכים ומוצא כל אלו לפני הוא היה אומר 
אורח טוב מהו אומר כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי כמה בשר הביא לפני כמה יין הביא לפני 
כמה גלוסקאות הביא לפני וכל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי אבל<ref>בכי"מ ליתא, וכן ליתא בכ"י פ' ובע"י הראשון ובתוספתא ובאמת בירושלמי הוא מקדים בבא דאורח רע לאורח טוב {{ממ|דק"ס}}.</ref> אורח רע מהו אומר מה טורח 
טרח בעל הבית זה פת אחת אכלתי חתיכה אחת אכלתי כוס אחד שתיתי כל טורח שטרח בעל הבית זה 
לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו על אורח טוב מהו אומר [[תנ"ך/איוב/לו#כד|זכור כי תשגיא פעלו אשר שוררו אנשים]] 
על אורח רע כתיב [[תנ"ך/איוב/לז#כד|לכן יראוהו אנשים וגו']] [[תנ"ך/שמואל א/יז#יב|והאיש בימי שאול זקן בא באנשים]] אמר רבא ואיתימא רב זביד 
ואיתימא רב אושעיא זה ישי אבי דוד שיצא באוכלוסא ונכנס באוכלוסא ודרש באוכלוסא אמר עולא 
נקיטינן אין אוכלוסא בבבל<ref>בכי"מ נוסף '''שמועטין מששים רבוא הן''', ופירוש היה וכתבוהו בפנים ועי' מעיו"ט {{ממ|דק"ס}}.</ref> תנא אין אוכלוסא פחותה מששים רבוא ת"ר הרואה <ref>בכי"מ הסדר הרואה מלכי כו' הרואה חכמי כו', וכ"ה הסדר הנכון וכ"ה בע"י ובספר האגודה {{ממ|דק"ס}}.</ref>חכמי ישראל אומר ברוך 
שחלק מחכמתו ליראיו חכמי עובדי כוכבים אומר ברוך שנתן<ref>בכי"מ '''שחילק''', וכ"ה ברא"ש ד' ווינציא ועי' מעיו"ט וברבינו ירוחם נתיב י"ג ח"ב {{ממ|דק"ס}}.</ref> מחכמתו {{הערה|שם=לבו|לבריותיו. נ"ב '''לב"ו''' {{ממ|הגהות הגר"א}} וכ"ה בכל הדפוסים הישנים ובכל הפוסקים ונשתנה מן הצענזור {{ממ|דק"ס}}.}}לבריותיו הרואה מלכי ישראל 
אומר ברוך שחלק מכבודו ליראיו מלכי עובדי כוכבים אומר ברוך שנתן<ref>בכי"מ '''שחילק''', ראה לעיל בסמוך ועי' עוד בדק"ס.</ref> מכבודו {{הערה|שם=לבו}}לבריותיו א"ר יוחנן 
לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל<ref>בכי"מ לעולם '''ירוץ''' אדם לקראת '''פני מלכים''', והיא גי' ישרה ועי' בהכ"י לעיל ט' ב' וי"ט ב' {{ממ|דק"ס}}.</ref> ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפי' לקראת מלכי 
עובדי כוכבים שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עובדי כוכבים רב ששת סגי נהור הוה הוו קאזלי 
כולי עלמא לקבולי אפי מלכא וקם אזל בהדייהו רב ששת אשכחיה ההוא צדוקי אמר ליה חצבי לנהרא 
כגני לייא אמר ליה תא חזי דידענא טפי מינך חלף גונדא קמייתא כי קא אוושא אמר ליה ההוא 
צדוקי אתא מלכא אמר ליה רב ששת לא קאתי חלף גונדא תניינא כי קא אוושא אמר ליה ההוא 
צדוקי השתא קא אתי מלכא אמר ליה רב ששת לא קא אתי מלכא חליף תליתאי כי קא שתקא 
אמר ליה רב ששת ודאי השתא אתי מלכא אמר ליה ההוא צדוקי מנא לך הא אמר ליה דמלכותא 
דארעא כעין מלכותא דרקיעא<ref>בכ"י פ' שמעו קל אוושא אמרו ליה אתא מלכא אמר להו ר"ש לא שמעו קל אוושא אחריתי א"ל אתא מלכא אמר להו רב ששת לא '''שמעו קל אוושא אחריתי אמרו ליה אתא מלכא אמר להו רב ששת לא''' שמעו קל דממה '''דקה''' א"ל ר"ש השתא '''ודאי''' אתא מלכא א"ל מנא ידעת אמר להו '''מלכותא''' דארעא '''מעין''' מלכותא דרקיעא '''ומנלן דמלכותא דרקיעא עבדא הכי''' דכתיב כו'. והא דחלפו תלתא גונדי כי אוושי גי' ישרה היא כדמייתי קרא עליה לא ברוח ה' לא ברעש ה' לא באש ה' {{ממ|דק"ס}} אבל אינו מוכח דמ"מ נלמד מקרא דבשתיקה אתא מלכא, ולאו דוקא דחלפי ג' גונדי, וגם יתכן שנכפל בכי"פ מחמת הדומות.</ref> דכתיב [[תנ"ך/מלכים א/יט#יא|צא ועמדת בהר לפני ה' והנה ה' עובר ורוח גדולה וחזק מפרק 
הרים ומשבר סלעים לפני ה' לא ברוח ה' ואחר הרוח רעש לא ברעש ה']] [[תנ"ך/מלכים א/יט#יב|ואחר הרעש אש לא באש 
ה' ואחר האש קול דממה דקה]] כי אתא מלכא פתח רב ששת וקא מברך ליה אמר ליה ההוא 
צדוקי למאן דלא חזית ליה קא מברכת<ref>דקה כי אתא כו' מברכת בכי"מ ליתא, ואלמלא שדברי בטלין נגד הגי' המקובלת לנו הייתי אומר שלא היתה כתובה גם לפני הראשונים ולא מצאתי לשום ראשון עד הפוסק האחרון המ"א בסי' רכ"ד שיאמר שאף סומא מברך שלפי גי' הדפוס גמרא מפורשת היא ותו דהרואה מלכי תנן ואיך יברכה סומא. '''(הגה"ה מהגאון אב"ד דק"ק לבוב נ"י)'''. לכאורה דברי המ"א תמוהין דהרי האי צדוקי א"ל למאן דלא חזית ליה קמברכת א"כ מדלא השיב ר"ש ע"ז כלום משמע דחזר בו ר"ש שהרי בד"ת ענה כסיל וגו' אלא ודאי דחזר בו. אמנם נראה באמת י"ל כיון דהברכה הוא ברוך שנתן מכבודו {{ממ|לבריותיו}} [לבשר ודם] א"כ יכול לברך אף שלא ראה אך נראה לחלק דבאם המלך בא בראשונה עם חילו ברכבו ופרשיו שפיר יש לברך אף שלא ראה דעכ"פ על כבודו של מלך הוא מברך אמנם שם דכבר חלפו גונדא קמייתא עד בתרייתא וע"ז לא בירך א"כ שוב אח"כ כדחליף מלכא בקול דממה דקה באופן שלא השיג בשום חוש ביאת המלך א"כ אמאי מברך וזה א"ל מאי דלא קחזית קמברכת וא"כ דברי המ"א נכונים ומדוקדקים בדברי הש"ס. ע"כ הגה"ה {{ממ|דק"ס}}.</ref> ומאי הוי עליה דההוא צדוקי איכא דאמרי חברוהי כחלינהו 
לעיניה ואיכא דאמרי רב ששת נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות ר' שילא נגדיה לההוא גברא 
דבעל מצרית אזל אכל ביה קורצי בי מלכא אמר איכא חד גברא ביהודאי דקא דיין דינא בלא הרמנא 
דמלכא שדר עליה פריסתקא כי אתא אמרי ליה מה טעמא נגדתיה להאי אמר להו דבא על חמרתא<ref>בכי"מ '''חזא לההוא דבעל גויה ונגדיה''' אזל אכל בי' קורצי '''לבי קיסר''' אמר איכא גברא '''מיהודאי מאן דבעי עביד לא ספתא עליה אימתא דמלכותא שדר קיסר קרייה א"ל אמאי תעביד הכי א"ל דבעל חמרא'''. לא ספתא, ול"י פירושו {{ממ|דק"ס}}.</ref> 
אמרי ליה אית לך סהדי אמר להו אין אתא אליהו אדמי ליה כאיניש ואסהיד<ref>א"ל אית לך סהדי כו' כאינש ואסהיד בכי"מ ליתא, וכן ליתא בב"נ ובכ"י פ' ולפ"ז מאי דאמר וכי עביד רחמנא ניסא לשקרי אינו מיושב כ"כ ואולי הנס הוא דיצא ב[[ספר הערוך/דמס-ד|דמוס]] ועוד יהבו ליה קולפא {{ממ|דק"ס}}.</ref> אמרי ליה אי הכי בר 
קטלא הוא אמר להו אנן מיומא דגלינן מארעין לית לן רשותא למקטל אתון מאי דבעיתון עבידו ביה<ref>"אתון מאי דבעיתון עבידו ביה" בע"י הראשון ליתא וכן ליתא בילקוט יחזקאל כ"ג ובנוה"מ בהקדמת הנר הראשון ותמה אני אם אמר רב שילא כן דודאי לאו בר קטלא היה ועוד דכבר נגדיה ומסתמא אמר להו דאנן לית לן רשות למיקטל ומלקות שלנו במקום מיתה עומדת וכיון דנגדי ליה נפטר מעונשו וכיוצא בדברים אלו שהפך בזכותו להצילו ואם קודם דאכל קורצא היה מותר להורגו כדין מסור אבל כיון דכבר עשה אשר זמם שוב אין דינו כדין רודף כמ"ש הרמב"ם בפ"ח מהל' חובל ומזיק {{ממ|דק"ס}}. ויש להעיר על ד' הדק"ס דמה דאמר בר קטלא הוא י"ל דכוונתו בדיני המלכות וטענת רב שילא היה שדן כדיני המלכות רק דלקטלא אין לנו רשות, ומה שהוסיף אתון כו' לא היה מעלה ומוריד בהחלטת המלך.</ref> 
עד דמעייני ביה בדינא פתח ר' שילא ואמר [[תנ"ך/דברי הימים א/כט#יא|לך ה' הגדולה והגבורה וגו']] אמרי ליה מאי קאמרת 
אמר להו הכי קאמינא בריך רחמנא דיהיב מלכותא בארעא כעין מלכותא דרקיעא ויהב לכו שולטנא 
ורחמי דינא אמרו חביבא עליה יקרא דמלכותא<ref>בע"י אמרו '''ליה הואיל וחשבינן עלייכו''' יקרא דמלכותא, ובע"י הראשון "יקרא דמלכותא" ליתא וכן ליתא בילקוט ובמנורת המאור ובאמת הלשון מגומגם וצ"ל וחשוב עלייכו {{ממ|דק"ס}}.</ref> כולי האי יהבי ליה קולפא אמרו ליה דון<ref>בכי"מ יהבו ליה קולפא '''ואותבוה אפיתחיה דרומי ודאין''' דינא, [וכעין זה בב"נ וכ"י פ'] וכ"ה אפתחא דרומי בע"י ובמנוה"מ בד' קושטא משנת רע"ד ולפ"ז נכון גי' הכ"י קורצא בי קיסר אבל איני יודע מה ענין ר' שילא ברומי וכנר' היה בבל ביחד עם רב ושמואל כדאמר ביבמות ד' קכ"א א' ההוא גברא דטבע באגמא דסמקי אנסב רב שילא כו' וכן לעיל מ"ט ב' א"ר שילא א"ר וצ"ע {{ממ|דק"ס}}.</ref> דינא כי 
הוה נפיק אמר ליה ההוא גברא עביד רחמנא ניסא לשקרי הכי<ref>בכי"מ ליתא, ובאמת אין לו הבנה {{ממ|דק"ס}}.</ref> אמר ליה רשע לאו חמרי איקרו 
דכתיב [[תנ"ך/יחזקאל/כג#כ|אשר בשר חמורים בשרם]] חזייה דקאזיל למימרא להו דקרינהו חמרי אמר האי רודף הוא 
והתורה אמרה אם בא להרגך השכם להרגו מחייה בקולפא וקטליה אמר הואיל ואתעביד לי ניסא 
בהאי קרא דרשינא ליה לך ה' הגדולה זו מעשה בראשית וכן הוא אומר [[תנ"ך/איוב/ט#י|עושה גדולות עד אין חקר]] 
והגבורה זו יציאת מצרים שנאמר [[תנ"ך/שמות/יד#לא|וירא ישראל את היד הגדולה וגו']]<ref>בכי"מ שנא' '''או הנסה אלהים לבא לקחת''' וגו', וכ"ה בב"נ ובכ"י פ' וגי' זו נראית דפסוק זה על יצ"מ נאמר לקחת לו גוי וגו' ובמוראים גדולים כו' במצרים לעיניך אבל קרא דבדפוס קאמר על טביעת המצרים בים סוף ובשניהם הגי' '''וכן הוא אומר''' או הנסה כו' {{ממ|דק"ס}}.</ref><ref>בע"י הראשון הגי' לך ה' הגדולה זו יציאת מצרים וכה"א וירא ישראל את היד הגדולה והגבורה זו קריעת ים סוף שנא' ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה. וכ"ה באה"ת ובילקוט דה"י א' כ"ט ובמנוה"מ נר ג' כלל ד' ח"ד פ"ה. וגי' זו נראית דדריש לכולא קרא לתשועת ישראל ע"י נסים כמו שאירע לו וגם לכל לראש אפילו ריש גרגותא כו' כמו שמנוהו לשופט אבל איני יודע מהיכן משמע גבורה בפסוק ויבאו בני ישראל כו' {{ממ|דק"ס}}.</ref> והתפארת זו חמה ולבנה 
שעמדו לו ליהושע שנאמר [[תנ"ך/יהושע/י#יג|וידום השמש וירח עמד וגו']] והנצח זו מפלתה של רומי<ref>[בדפוסים היה נדפס של "בבל"] ונשתנה מן הצענזור ועי' צל"ח {{ממ|דק"ס}}.</ref> וכן הוא אומר [[תנ"ך/ישעיה/סג#ג|ויז 
נצחם על בגדי וגו']] וההוד זו מלחמת נחלי ארנון שנאמר [[תנ"ך/במדבר/כא#יד|על כן יאמר בספר מלחמות ה' את והב 
בסופה וגו']] כי כל בשמים ובארץ זו מלחמת סיסרא שנאמר [[תנ"ך/שופטים/ה#כ|מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם וגו']] 
לך ה' הממלכה<ref>זו מלחת סיסרא כו' לך ה' הממלכה בכי"מ ליתא וכן ליתא במנוה"מ שם ונר' שחסר בשניהם בט"ס {{ממ|דק"ס}}.</ref> זו מלחמת עמלק וכן הוא אומר [[תנ"ך/שמות/יז#טז|כי יד על כס יה]] והמתנשא זו מלחמת גוג ומגוג וכן הוא 
אומר [[תנ"ך/יחזקאל/לח#ג|הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותובל לכל לראש]] אמר רב חנן בר רבא אמר ר' יוחנן אפילו 
ריש גרגיתא<ref>בכי"מ אר"י '''גדגידתא''', וט"ס ובב"ב צ"א הגי' בהכ"י כמו בדפוס אבל באה"ת גריס כאן והתם גדגותא וכן במנוה"מ בהקדמת הנר הראשון ד' קושטא' {{ממ|דק"ס}}.</ref> מן שמיא מנו ליה במתניתא תנא משמיה דרבי עקיבא לך ה' הגדולה זו קריעת ים 
סוף והגבורה זו מכת בכורות והתפארת זו מתן תורה והנצח זו ירושלים וההוד זו בית המקדש<ref>בכי"מ נוסף '''שיבנה במהרה בימינו''', וכ"ה באה"ת ובמנוה"מ שם. ובב"נ ובכ"י פ' זה '''בנין''' בית המקדש '''יהי רצון''' שיבנה כו' וכ"ה בע"י וגי' הכ"י לשון נוח הוא וכ"ה לשון המשנה בשלהי תענית וביום שמחת לבו זה בהמ"ק שיבנה במב"י וכ"ה בב"מ כ"ח ב' משחרב בהמ"ק שיבנה במב"י ובסוכה נ"ב א' משיח בן דוד שעתיד להתגלות במב"י {{ממ|דק"ס}}.</ref>: 
{{שומר דף בבלי|תנו}}

{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: ברכות]]