עריכת הדף "בבלי/ברכות/נז/ב"

{{ניווט כללי עליון}}
אמר רבי יוחנן השכים ונפל פסוק לתוך 
פיו הרי זה נבואה קטנה תנו רבנן שלשה 
מלכים הם הרואה דוד בחלום יצפה 
לחסידות שלמה יצפה לחכמה אחאב ידאג 
מן הפורענות ג' נביאים הם הרואה ספר 
מלכים יצפה לגדולה<ref>בכי"מ "ספר מלכים יצפה לגדולה" ליתא, והיא הגי' האמיתית דלגי' הדפוס איכא ארבעה ועי' צל"ח והנה באדר"נ פ' מ' לא קחשיב יחזקאל ואפשר דשם מיירי בספרים הרואה ספר מלכים ספר ישעיה וכן פירשו בחופת אליהו רבא שער השלשה אבל כאן יותר טוב לפרש דבגברי איירי דומיא דשלשה מלכים הן מלומר דומיא דכתובים קתני ובספרים איירי {{ממ|דק"ס}}.</ref> יחזקאל יצפה 
לחכמה ישעיה{{הערה|(ישעי' יצפה לנחמה). תיבות אלו מוקפות {{ממ|הגהות הגר"א}}.}} יצפה לנחמה<ref>בכי"מ הרואה יחזקאל '''בחלום''' יצפה '''לחסידות''' ישעיה יצפה '''לחכמה''', ודקאמר יחזקאל לחסידות הוא ע"פ דאמר הנה נפשי לא מטומאה כו' וכדדרשו ע"ז בחולין ל"ז ב' וישעיה לחכמה ע"פ שאמרו בחגיגה י"ג א' כל מה שראה יחזקאל ראה ישעיה כו'. אך גבי ישעיה גי' הדפוס עדיף דרוב נבואותיו הם בנחמת ישראל וכמו שאמרו בב"ב י"ד ב' ישעיה כוליה נחמתא וכ"ה בילקוט ישעיה ו' משם התד"א מפני מה נשתנה ישעיה מכל הנביאים שנתנבא כל הטובות והנחמות בישראל {{ממ|דק"ס}}.</ref> ירמיה ידאג 
מן הפורענות שלשה כתובים גדולים הם 
הרואה ספר תהלים יצפה לחסידות משלי 
יצפה לחכמה איוב ידאג מן הפורענות 
שלשה כתובים קטנים הם הרואה שיר 
השירים בחלום<ref>בד' שונצינו ווינציא ר"פ ליתא והוסיפוהו בדפוס יושטיניאן אבל היה להם להוסיפו גם גבי הרואה ספר מלכים הרואה ספר תהלים {{ממ|דק"ס}}.</ref> יצפה לחסידות קהלת 
יצפה לחכמה קינות ידאג מן הפורענות הרואה מגלת אסתר נס נעשה 
לו שלשה חכמים הם הרואה רבי בחלום יצפה לחכמה<ref>בכי"מ רבי '''עקיבא''' בחלום יצפה '''לחסידות''', וכ"ה בב"נ ובס' המפתח (ופירשו שם) ובפה"ח שער ד' פ"ב. ויש שגורסים ר' עקיבא ידאג מן הפורענות ויש שגורסים ר"ע יצפה לחכמה עי' באדר"נ שם ובתו' ר"י ובשט"מ אך בכולם הגי' ר' עקיבא וכן נראה דבדרא חדא קחשיב {{ממ|דק"ס}}.</ref> ראב"ע יצפה 
לעשירות רבי ישמעאל בן אלישע ידאג מן הפורענות שלשה תלמידי 
חכמים הם הרואה בן עזאי בחלום יצפה לחסידות בן זומא יצפה לחכמה 
אחר ידאג מן הפורענות כל מיני חיות יפות לחלום חוץ מן הפיל והקוף 
והקפוד<ref>בכי"מ '''והקיפוף''', וכ"ה בב"נ ובכ"י פ' וכתב בתוס' ר"י ורש"י גרס וקיפוף ופירש חיה שדומה לקוף וכן פי' רש"י גבי קיפוף שבחיות בבכורות ח' א' וכ"ה גי' התוס' בנדה כ"ג א' וחולין ס"ג ' וכן דרך הגמ' לנקטינהו כחדא כגון לקמן נ"ח ב' ראה את הפיל ואת הקוף ואת הקיפוף אומר ברוך משנה הבריות ואולי דמפני זה הם רעים לחלום אבל אי מסרג רומז שהוא מושל עליו {{ממ|דק"ס}}.</ref> והאמר מר הרואה פיל בחלום פלא נעשה לו<ref>בכי"מ פיל בחלום '''פלאות נעשו לו פילין פלאי פלאות נעשו''' לו, וכ"ה לעיל נ"ו ב' {{ממ|דק"ס}}.</ref> לא קשיא הא 
דמסרג הא דלא מסרג כל מיני מתכת יפין לחלום חוץ ממר פסל וקרדום 
והני מילי דחזנהו בקתייהו כל מיני פירות יפין לחלום חוץ מפגי תמרה 
כל מיני ירקות יפין לחלום חוץ מראשי לפתות והאמר רב לא איעתרי 
עד דחזאי ראשי לפתות כי חזא בכנייהו חזא<ref>בכי"מ '''איני''' והא"ר '''אשי אנא כל זמן דלא חזינא ליפתא לא איעתרי התם דחזי בבנייהו''' (צ"ל '''בכנייהו'''), וכ"ה בב"נ ובכ"י פ' ושם איני והאמר רב אשי אנא חזאי ואיעתרי רב אשי בכנייהו חזא וכ"ה בפה"ח שער ב' פ"א וכן היה גי' היוחסין בערך רב אשי והסה"ד כתב שלא מצאו רק אצל רב {{ממ|דק"ס}}.</ref> כל מיני צבעונין יפין לחלום 
חוץ מן התכלת כל מיני עופות יפין לחלום חוץ מן קריא וקפופא 
וקורפראי<ref>בכי"מ '''כל מיני שרצים יפין לחלום חוץ מקופדאי''' כל מיני עופות יפין לחלום חוץ '''מקדיא''' וקפופא: כל מיני צבעונין כו' מן התכלת. כל מיני שרצים כו', וברור הוא שכן היה הגי' לפני רש"י (אך לא סדרו) שפי' קורפדאי טלפא ובחומש בפ' שמיני פי' טלפא על תנשמת שבשרצים וכן אמרו בחולין ס"ג א' באות שבשרצים קורפדאי וגם שם פי' רש"י טלפא. וכ"נ קצת שהיה כן לפני בעלי התו' שלא העתיקו שם בחולין תיבת קורפדאי וכן בערוך ערך קדיא לא העתיק מלת קורפדאי. 
{{ש}}קדיא, בד' וכ"ה בתרגום פ' שמיני ובפ' ראה בדפוסים המדויקים ובערוך ערך קדיא וכ"ה בהכ"י בנדה כ"ג א'. 
{{ש}}קופדאי, ולפני רש"י היה הגירסא קורפדאי וכן הוא ברש"י ד' ווינציא ר"פ וכ"ה בחולין ס"ג א' וגם בהכ"י י"ל כן כי מחמת קוטן האותיות אות ו' ואות ר' כמעט ששוין הם. ואפשר לומר שאינו ט"ס וכמו דאמרינן בשבת נ"ד ב' ולא פרה בעור הקופד (כגי' הערוך בערך קפד) שפי' שם שרץ אבל אם כן הוא לא היה אומר חוץ מקופדאי רק חוץ מן הקופד {{ממ|דק"ס}}.</ref>:<ref>בכי"מ נוסף '''ת"ר מת בבית שלום בבית אכל ושתה בבית סימן יפה לו וכל בני הבית''' (וצ"ל נטל כלים מן הבית סימן רע לבית) '''ותרגומה מסנא וסנדלא א"ר פפא כל דשקיל שיכבא בחלום כו' וכל דיהיב שיכבא בחלום מעלי בר מעפרא וחרדלא''', וכ"ה בב"נ ובכ"י פ' כאן ובאמת כאן שייך יותר מלקמן אבל בהכ"י כפול הוא גם לקמן בט"ס {{ממ|דק"ס}}.</ref> [הגו"ף הגו"ף מעי"ן משיבי"ן ומרחיבי"ן סימן]: ג' נכנסין לגוף 
ואין הגוף נהנה מהן גודגדניות וכפניות ופגי תמרה שלשה אין נכנסין 
לגוף והגוף נהנה מהן אלו הן רחיצה וסיכה ותשמיש שלשה מעין העולם 
הבא אלו הן שבת שמש ותשמיש תשמיש דמאי אילימא תשמיש המטה 
הא מכחש כחיש אלא תשמיש נקבים שלשה משיבין דעתו של אדם אלו הן קול 
ומראה וריח שלשה מרחיבין דעתו של אדם אלו הן דירה 
נאה ואשה נאה וכלים נאים: [חמש"ה ושש"ה ועשר"ה סימן]: חמשה 
אחד מששים אלו הן אש דבש ושבת ושינה וחלום אש אחד מששים 
לגיהנם דבש אחד מששים למן שבת אחד מששים לעולם הבא שינה 
אחד מששים למיתה חלום אחד מששים לנבואה ששה דברים סימן יפה 
לחולה אלו הן עטוש זיעה שלשול קרי ושינה וחלום עטוש דכתיב 
[[תנ"ך/איוב/מא#י|עטישותיו תהל אור]] זיעה דכתיב [[תנ"ך/בראשית/ג#יט|בזעת אפיך תאכל לחם]] שלשול 
דכתיב [[תנ"ך/ישעיה/נא#יד|מהר צועה להפתח ולא ימות לשחת]] קרי דכתיב [[תנ"ך/ישעיה/נג#י|יראה זרע 
יאריך ימים]] שינה דכתיב [[תנ"ך/איוב/ג#יג|ישנתי אז ינוח לי]] חלום דכתיב [[תנ"ך/ישעיה/לח#טז|ותחלימני 
והחייני]] ששה דברים מרפאין את החולה מחליו ורפואתו רפואה אלו 
הן כרוב ותרדין וסיסין יבשין<ref>בכי"מ '''ומי סיסין יבש''', וכ"ה בב"נ וברש"י ובס' האגודה וכ"ה לעיל מ"ד ב' {{ממ|דק"ס}}.</ref> וקיבה והרת ויותרת הכבד וי"א אף דגים קטנים ולא עוד אלא שדגים 
קטנים מפרין ומברין<ref>בכי"מ '''ומרבין''', וכ"ה בכ"י פ' ובערוך ערך פר וכ"ה בע"ז כ"ט א'. ובב"נ מפרין '''ומרבין''' ומברין וכ"ה לעיל מ' א' וכ"ה בד' שונצינו ונשמט בד' ווינציא בטעות {{ממ|דק"ס}}.</ref> כל גופו של אדם עשרה דברים מחזירין את החולה לחליו וחליו קשה אלו הן האוכל 
בשר שור בשר שמן בשר צלי בשר צפרים וביצה צלויה ותגלחת ושחלים והחלב והגבינה והמרחץ 
וי"א אף אגוזים<ref>בכי"מ "והמרחץ וי"א אף אגוזים" ליתא, והא ד"והמרחץ" ליתא ט"ס דא"כ חסר לה מעשרה. ובב"נ הגי' בשר שור שמן כו' '''וכבד''' וחלב. וכ"ה בס' האגודה וכן צ"ל שם. והגי' כבד כ"ה גם בפ' ד"א שבס' ראשית חכמה שער ג' אך שם ליתא ביצה צלויה. ובכ"י פ' ביצה צלויה ושחלים ותגלחת וכבד וחלב וגבינה ומרחץ. וצ"ל כמו בב"נ בשר שור שמן דאל"כ הוה ליה אחד עשר {{ממ|דק"ס}}. וטעה בהעתקתו דגם בב"נ הגי' בשר שור בשר שמן.</ref> וי"א אף קשואים תנא דבי ר' ישמעאל למה נקרא שמן קשואים מפני שהן קשים 
לגוף כחרבות איני והכתיב [[תנ"ך/בראשית/כה#כג|ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך]] אל תקרי גוים אלא גיים<ref>בכי"מ אל תקרי '''שני''' גוים אלא '''שני גאים''', וכ"ה אלא גאים באה"ת ובילקוט פ' תולדות וכן העתיק במסורת התלמוד וכן בהכ"י בע"ז י"א והיא גי' ישרה מאד אבל גיים אין לו משמעות של כלום ועוד הא כתיב וקרי הוא וגיים הוא הכתיב וכבר העיר ע"ז הגרי"ב. וכ"ה לשון הגמרא בחולין צ"ב א' אלו שרי גאים. ובב"נ הגי' וא"ר יהודה אמר רב א"ת שני גוים אלא שני גיים אלו כו' וכ"ה נכון וכ"ה בע"ז שם וכ"ה בכ"י פ' ושם וא"ר יהודה לחוד {{ממ|דק"ס}}.</ref> וא"ר יהודה 
אמר רב אלו אנטונינוס ורבי שלא פסק משלחנם לא צנון ולא חזרת ולא קשואין לא בימות החמה 
ולא בימות הגשמים לא קשיא הא ברברבי הא בזוטרי ת"ר מת בבית שלום בבית אכל ושתה בבית 
סימן יפה לבית נטל כלים מן הבית סימן רע לבית תרגמא רב פפא במסאנא וסנדלא כל דשקיל 
שכבא מעלי בר ממסאנא וסנדלא כל דיהיב שכבא מעלי בר מעפרא וחרדלא: מקום שנעקרה ממנו 
עבודת גלולים: תנו רבנן הרואה מרקוליס אומר ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו<ref>בכי"מ "מרקוליס אומר כו' רצונו" ליתא, וכן ליתא בד' שונצינו ווינציא ר"פ והוגה בד' יושטיניאן וממנו בד' בסילאה מהרי"ף והרא"ש. ואיני יודע למה חזרו והשמיטוהו בד' קראקא {{ממ|דק"ס}}.</ref> מקום שנעקרה 
ממנו עבודת כוכבים אומר ברוך שעקר עכו"ם מארצנו וכשם שנעקרה ממקום זה כן תעקר מכל מקומות 
ישראל והשב לב עובדיהם לעבדך ובח"ל אין צריך לומר והשב לב עובדיהם לעבדך<ref>בכי"מ "והשב לב עובדיהם לעבדך" ליתא, וצ"ל כמו בע"י ובכ"י פ' אין צ"ל '''כן''' וכן הוא בתוספתא פ"ו {{ממ|דק"ס}}.</ref> מפני שרובה עובדי 
כוכבים<ref>[א"ה בדפו"י "כותים"] בכי"מ שרובן '''גוים''', וכ"ה בדפוסים הישנים ונשתנה בד' בסילאה מן הצענזור וכן לעיל בד' נ"ב ב' ונ"ג א' ולא הוצרכתי להעתיק זה כי ידוע הוא אפי' לתנוקות אבל ראיתי בס' מראה אש לעיל נ"ג שהוצרך להביא ראיה לזה {{ממ|דק"ס}}.</ref> רשב"א אומר אף בחוץ לארץ צריך לומר כן<ref>בכי"מ צריך לומר '''והשב לב עובדיהם לעובדך אע"פ שמיעוטן ישראל''' שנאמר, והוא לשון כפול ומיותר ולשון דחוק דה"ל לומר שרובן גוים {{ממ|דק"ס}}.</ref> מפני שעתידים להתגייר שנאמר [[תנ"ך/צפניה/ג#ט|אז אהפוך אל עמים 
שפה ברורה]] דרש רב המנונא הרואה בבל הרשעה צריך לברך חמש ברכות ראה בבל אומר ברוך 
שהחריב בבל הרשעה ראה ביתו של נבוכדנצר<ref>בכי"מ ראה ביתו של '''אותו רשע''', וכ"ה בבה"ג וכן הלשון בשבת קמ"ט ב' ובפסחים צ"ד ב' ובכמה דוכתי אבל לענין נוסח הברכה בודאי נוסח הדפוס עדיף ובב"נ חסר שם בט"ס {{ממ|דק"ס}} צ"ע בכוונתו דאינו חסר שם רק דהגי' ברוך '''שנתן ארך אפים לעוברי רצונו'''.</ref> אומר ברוך שהחריב ביתו של נבוכדנצר הרשע ראה 
גוב של אריות או כבשן האש אומר ברוך שעשה נסים {{הערה|שעשה נסים לאבותינו. צ"ל '''לצדיקים''' {{ממ|הגהות הגר"א}}. וכ"ה בכי"מ וב"נ ובכ"י פ' ובבה"ג וברי"ף וברא"ש ובפסקי רי"ד ובכל הראשונים והיא הגי' האמיתית ואיך נוכל לומר עליהם אבותינו ולא ידעינן אי מראובן אי משמעון קאתינן. וידידי הרב הגאון מו"ה ליב ליעטש נ"י דיין בפרעסבורג בעה"מ ס' אניה דיונה וס' שערי אמת הוסיף דלכ"ע לא הוו להו לדניאל חנניה מישאל ועזריה בנים כדאמר בסנהדרין צ"ג ב' אבל מצאתי בירושלמי שלהי פ' במה אשה שדרשו וחבל לא איתא בהם שהיו סריסים ונתרפאו {{ממ|דק"ס}}.}}לאבותינו במקום הזה ראה מרקוליס אומר 
ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו ראה מקום שנוטלין ממנו עפר אומר ברוך אומר ועושה גוזר ומקיים 
רבא כי הוה חזי חמרי דשקלי עפרא טריף להו ידא על גבייהו ואמר רהוטו צדיקי למעבד רעותא דמרייכו 
מר בריה דרבינא כי הוה מטי לבבל הוה שקיל עפרא בסודריה ושדי לברא לקיים מה שנא' [[תנ"ך/ישעיה/יד#כג|וטאטאתיה 
במטאטא השמד]] אמר רב אשי אנא הא דרב<ref>בכי"מ אנא '''מרב''' המנונא כו', וט"ס {{ממ|דק"ס}}.</ref> המנונא לא שמיע לי אלא מדעתאי בריכתינהו לכולהו 
{{שומר דף בבלי|אמר}}

{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: ברכות]]