עריכת הדף "בבלי/ברכות/מג/ב"

{{ניווט כללי עליון}}
אמר רב גידל אמר רב האי סמלק מברכין 
עלויה בורא עצי בשמים אמר רב חננאל 
אמר רב הני חלפי דימא מברכין עלייהו 
בורא עצי בשמים אמר מר זוטרא מאי קראה 
[[תנ"ך/יהושע/ב#ו|והיא העלתם הגגה ותטמנם בפשתי העץ]] 
(רב משרשיא אמר) האי נרקום דגנוניתא 
מברכין עלויה בורא עצי בשמים דדברא בורא עשבי בשמים אמר רב ששת 
הני סיגלי מברכין עלייהו בורא עשבי בשמים אמר מר זוטרא האי מאן 
דמורח באתרוגא או בחבושא אומר ברוך שנתן ריח טוב בפירות אמר רב 
יהודה האי מאן דנפיק ביומי ניסן<ref>בכ"י פ' ביומי ניסן '''וביומי תשרי''', וט"ס דביומי תשרי אין האילנות מלבלבין ובא הטעות מלעיל ד' ל"ה ב' {{ממ|דק"ס}}.</ref> וחזי אילני דקא מלבלבי אומר ברוך שלא 
חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני 
אדם<ref>בכי"מ נוסף '''ריח בחורים יפה ככבשן סימן''', וסימן הוא למימרות דרב זוטרא בר טוביה אמר רב וחסר סימן על המימרא דאבוקה כשנים ואולי צ"ל יפה כאור הכבשן ועי' לקמן נ"ג א' {{ממ|דק"ס}}.</ref> אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב מנין שמברכין על הריח שנאמר [[תנ"ך/תהלים/קנ#ו|כל 
הנשמה תהלל יה]] איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה 
ממנו הוי אומר זה הריח<ref>בע"י הראשון הגי' שנא' כל הנשמה תהלל יה הללויה '''אמר אביי תיכף לריח טוב ברכה שנא' כל הנשמה וגו'''' איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף הוי אומר זה הריח אמר אביי אף אנן נמי תנינא תיכף לת"ח ברכה כו' כמו שהוא בהע"י לפנינו. והנה הרואה נוסחת אגדת התלמוד לעיל מ"ב א' יראה כי מקומם שמה ושתי נוסחאות יש באחת הנוסחא אף אנו נאמר תיכף לריח טוב ובאחת תיכף לת"ח ותיבות "אנן נמי תנינא" הם ט"ס וצ"ל אף '''אנו נאמר''' והבעל ע"י הוא שסדרו כאן אבל הנני מעתיק בזה דברי הכותב הנדפס בדפוס ראשון וז"ל. אף אנן נמי תנינא תיכף לת"ח ברכה מלשון אף אנן נמי תנינא יתחייב לתת שום יחס בין ענין זה לברכת הריח ואפשר לומר שכמו שהריח הוא דבר דק לביי וכמעט אינו נרגש תועלתו עד שיכנס הרוחניות למקום הכחות הפנימות כן המתחבר עם ת"ח או איש שלם כיעקב ויוסף אינו מרגיש בראשונה התועלת הגדול שיגיע לו מחברתו עד אחר התמדתו עמו וזה פי' בגלל לשון גלגל וסבוב שאינו בא מיד רק בסבות גלגולים דקים בלתי נרגשים ראשונה. ע"כ, רואין מזה שהיו אצלו בכ"י אשר לפניו מחוברים שתי המאמרים יחד. ונר' ג"כ שהיה מקומם בספרו פה אצל ברכות הריח {{ממ|דק"ס}} ועמש"כ בזה בחומת אש לעיל מ"ב ע"א.</ref> ואמר רב זוטרא<ref>באה"ת וא"ר '''חסדא''' וכ"ה גם בע"י ובכ"י פ' וצ"ל דהוו גרסו בכל המימרות ר' חסדא ב"ט דכל המימרות הובאו כאן משום דחד אמרינהו וכן הגי' במנוה"מ שם גבי מנין שמברכין על הריח {{ממ|דק"ס}}.</ref> בר טוביה אמר רב עתידים 
בחורי ישראל<ref>בכי"מ נוסף '''שלא טעמו טעם חטא''' וכ"ה בב"נ ובכ"י פ' ובע"י. ובאה"ת שלא '''יטעמו''' טעם חטא '''אלא''' שיתנו ריח כו'. שלא יטעמו כו', ואין זה לשון גמ' {{ממ|דק"ס}}.</ref> שיתנו ריח טוב כלבנון שנאמר [[תנ"ך/הושע/יד#ז|ילכו יונקותיו ויהי כזית 
הודו וריח לו כלבנון]]: ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב מאי דכתיב 
[[תנ"ך/קהלת/ג#יא|את הכל עשה יפה בעתו]] מלמד שכל אחד ואחד יפה לו הקב"ה אומנתו בפניו 
אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי תלה ליה קורא לדבר אחר ואיהו דידיה 
עביד ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב אבוקה כשנים וירח כשלשה איבעיא 
להו אבוקה כשנים בהדי דידיה או דילמא אבוקה כשנים לבר מדידיה<ref>בכי"מ '''כשנים או''' דלמא '''הוא ואבוקה כשנים''', וגי' ישרה היא {{ממ|דק"ס}}.</ref> ת"ש 
וירח כשלשה אי אמרת בשלמא בהדי דידיה שפיר אלא אי אמרת לבר 
מדידיה ארבעה למה לי והאמר מר לאחד נראה ומזיק לשנים נראה 
ואינו מזיק לשלשה אינו נראה כל עיקר אלא לאו שמע מינה אבוקה 
כשנים בהדי דידיה שמע מינה: ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב<ref>בכי"מ "אמר רב" ליתא, וט"ס ובכל המקומות שציינם הגרי"ב כתוב כלפנינו בדפוס {{ממ|דק"ס}}.</ref> 
ואמרי לה אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא ואמרי לה 
אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי<ref>בכי"מ "משום רשב"י" ליתא, ובכל המקומות הוא כבדפוס {{ממ|דק"ס}}.</ref> נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך 
כבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים מנלן מתמר שנאמר [[תנ"ך/בראשית/לח#כה|היא מוצאת 
וגו']]: ת"ר הביאו לפניו שמן והדס ב"ש אומרים מברך על השמן ואח"כ מברך 
על ההדס וב"ה אומרים מברך על ההדס ואח"כ מברך על השמן אמר ר"ג<ref>בכי"מ אמר '''רשב"ג''' וכ"ה ברא"ה. ועי' תוס' שבת מ' א' {{ממ|דק"ס}}.</ref> 
אני אכריע שמן זכינו לריחו וזכינו לסיכתו הדס לריחו זכינו לסיכתו לא זכינו 
א"ר יוחנן הלכה כדברי המכריע רב פפא איקלע לבי רב הונא בריה 
דרב איקא<ref>בכי"מ לבי רב '''חנה''' בריה דרב, ונר' שהוא ט"ס. ובב"נ ובכ"י פ' הגי' לבי רב חנינא בריה דרב איקא וכ"ה ברא"ש ובאו"ז הל' סעודה סי' ק"פ. ובבה"ג הגי' ר' '''חיננא''' בריה כו' והוא הנכון {{ממ|דק"ס}}.</ref> אייתו לקמייהו שמן והדס שקל רב פפא בריך אהדס ברישא 
והדר בריך אשמן<ref>בכי"מ "והדר בריך אשמן" ליתא וכן ליתא ברא"ש, ובאמת הוא מיותר כיון דאמר בריך אהדס ברישא. וכן ליתא בבה"ג ופסקי רי"ד אבל מהם אין ראיה דאינהו גרסי מברך על השמן ופוטר את ההדס ולפ"ז מ"ש בפסקי רי"ד בריך אהדס ברישא תיבת ברישא ט"ס הוא ואפשר דאיירי שלא היה ברכותיהן שוות כגון שמן ערב והדס שאין אחד פוטר את חברו. ובב"נ הגי' בריך אהדס והדר אשמן. וזו היא המעולה שבגירסאות. ובכ"י פ' ליתא והדר "בריך" {{ממ|דק"ס}}.</ref> אמר ליה לא סבר לה מר הלכה כדברי המכריע אמר ליה 
הכי אמר רבא {{הערה|הלכה כב"ה (ולא היא וכו' דעבד). תיבות אלו מוקפות. ונ"ב האלפסי לא גרס ליה {{ממ|הגהות הב"ח}}.}}הלכה כב"ה ולא היא{{הערה|(ולא היא לאשתמוטי נפשיה הוא דעבד). נמחק ונ"ב הרי"ף ל"ג {{ממ|הגהות הגר"א}}.}} לאשתמוטי נפשיה הוא דעבד ת"ר 
הביאו לפניהם שמן ויין ב"ש אומרים אוחז השמן בימינו ואת היין בשמאלו 
מברך על השמן וחוזר ומברך על היין ב"ה אומרים אוחז את היין בימינו 
ואת השמן בשמאלו מברך על היין וחוזר ומברך על השמן וטחו בראש 
השמש ואם שמש ת"ח הוא טחו בכותל מפני שגנאי<ref>בתוספתא הגיר' לפי '''שאין שבח''' ונכון. הגהת רבנו אברהם בן הגר"א. ונ"ל לפי שהך ברייתא במבושם בראשו נמי קמיירי גבי השמש ת"ח, שבזה אין איסור, דאי על פניו קאמר הא לא אמרן אלא בבגדו אבל בגופו זיעא מעברא לי', ואי בשערו תקשי ללישנא דאמר ר"פ שערו כגופו, אלא אין שבח קאמר שאף היכא שמותר אינו נאה {{ממ|חומת אש}}.</ref> לתלמיד חכם לצאת 
לשוק כשהוא מבושם ת"ר ששה דברים גנאי לו לתלמיד חכם אל יצא כשהוא 
מבושם לשוק ואל יצא יחידי בלילה ואל יצא במנעלים המטולאים ואל 
יספר עם אשה בשוק ואל יסב בחבורה של עמי הארץ ואל יכנס באחרונה 
לבית המדרש ויש אומרים אף לא יפסיע פסיעה גסה ואל יהלך בקומה זקופה 
אל יצא כשהוא מבושם לשוק א"ר אבא בריה דר' חייא בר אבא אמר רבי 
יוחנן במקום שחשודים על משכב זכור אמר רב ששת לא אמרן אלא בבגדו אבל בגופו זיעה מעברא ליה 
אמר רב פפא ושערו כבגדו דמי ואמרי לה כגופו דמי ואל יצא יחידי בלילה משום חשדא ולא אמרן 
אלא דלא קביע ליה עידנא אבל קביע ליה עידנא מידע ידיע דלעידניה קא אזיל ואל יצא במנעלים המטולאים 
מסייע ליה לרבי חייא בר אבא דאמר ר' חייא בר אבא גנאי הוא לתלמיד חכם שיצא במנעלים המטולאים 
איני והא ר' חייא בר אבא נפיק אמר מר זוטרא בריה דרב נחמן בטלאי על גבי טלאי ולא אמרן אלא בפנתא 
אבל בגילדא לית לן בה ובפנתא{{הערה|(ובפנתא ל"א אלא באורחא אבל בביתא ל"ל בה). תיבות אלו מוקפות {{ממ|הגהות הגר"א}}.}} לא אמרן אלא באורחא אבל בביתא לית לן בה ולא אמרן אלא בימות 
החמה אבל בימות הגשמים לית לן בה<ref>ובפנתא כו' עד בימות הגשמים לל"ב ליתא בכי"מ, וכ"ה גי' הרמב"ם שציינו הגרי"ב וכ"ה ברא"ש ד' ווינציא אבל המעיו"ט הגיה אותו ע"פ הרי"ף ואיני יודע למה {{ממ|דק"ס}}.</ref> ואל יספר עם אשה בשוק אמר רב חסדא ואפילו היא אשתו תניא 
נמי הכא אפילו היא אשתו ואפילו היא בתו ואפילו היא אחותו לפי שאין הכל בקיאין בקרובותיו ואל 
יסב בחבורה של עמי הארץ מאי טעמא דילמא אתי לאמשוכי בתרייהו ואל יכנס אחרונה לבית המדרש 
משום דקרו ליה פושע וי"א אף לא יפסיע פסיעה גסה דאמר מר פסיעה גסה נוטלת אחד מת"ק ממאור 
עיניו של אדם מאי תקנתיה להדריה בקדושא דבי שמשי<ref>בכי"מ '''הדרא ליה''' בקדושא דבי שמשי '''ודאבדלה'''. ודהבדלה, ומצאתי בחי' הר"ן לשבת ד' קי"ג ב' ומהדר ליה בקידושא כו' אבל רב עמרם ורי"ץ בן גיאת ז"ל כתבו דאיכא אינשי דשפו עינייהו בחמרא דקדושא ואבדלתא עכ"ל משמע שהיה כן בגירסתם אבל בס' ר"ע והל' הרי"ץ גיאת המצויים בידינו לא מצאתי תיבת הבדלה. 
{{ש}}ובב"נ ובכ"י פ' מאי תקנתיה הדרא ליה בקדושי כו' (והמחבר פי' בו דהדרא ליה מעצמו אבל הלשון מאי תקנתיה לא ניחא לפ"ז). ובע"י הראשון ליתא "מאי תקנתיה" והגי' '''ומהדר ליה קידושא''' דבי כו' וכ"ה בס' המוסר ובפ' ד"א שם {{ממ|דק"ס}}.</ref> ואל יהלך בקומה זקופה דאמר מר{{הערה|(דאמר מר המהלך בקומה זקופה אפי' ד"א כאלו דוחק רגלי שכינה). תיבות אלו מוקפות ונ"ב הרי"ף והרא"ש ל"ג לה {{ממ|הגהות הגר"א}}.}} המהלך 
בקומה זקופה אפילו ארבע אמות כאילו דוחק רגלי שכינה דכתיב [[תנ"ך/ישעיה/ו#ג|מלא כל הארץ כבודו]]: 
{{שומר דף בבלי|מתניתין}}

{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: ברכות]]