עריכת הדף "באר הגולה/חושן משפט/שצ"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


{{עוגן1|א}}) לשון הטור וכ"כ הרמב"ם שם בפרק א' ד"י ברייתא בריש ב"ק סוף ד' ב':

{{עוגן1|ב}}) שם דף ג' ע"א:

{{עוגן1|ג}}) לשון הרמב"ם ספ"ק מה' נזקי ממון בעיא ולא אפשיטא שם (דף יט ע"א) וכ' ה"ה ויש מי שסובר שנפשטא וכו' דהא כי הדר וכי יאחזנה בזנבו וילך אפילו אכשכוש יתר קאי (וכן כתב הטור בשם אביו הרא"ש והביאו הרמ"ה בהג"ה) ואין כן דעת הר"ב ז"ל אלא שהמשיב היה סבור שעל כשכוש כדרכו הוא שואל:

{{עוגן1|ד}}) בעיא דרב עינא שם ולא איפשיטא:

{{עוגן1|ה}}) כתב ה"ה פסק כדרכו ז"ל בכל תיקו דממונא מלבד קצת מקומות שיש טעם למה לא כתב כן:

{{עוגן1|ו}}) כ"כ ה"ה שם בשם הרמב"ן שכל תיקו שנסתפק לנו בגמרא מחמת הדין בעצמו לא מחמת הכחשה כיון בדינו לקולא לנתבע בין תפס בעדים בין שלא בעדים מוציאין מידו זהו דעתו:

{{עוגן1|ז}}) דס"ל דאיפשט' אבעיא ומבואר במ"ש לעיל:

{{עוגן1|ח}}) שם פ"ב דין ב' ושם בגמרא דף ג' ע"ב וכי קאמר רב פפא אתולדה דרגל וכו' לרב פפא פשיטא ליה וכו':

{{עוגן1|ט}}) מבואר שם משנה דף י"ז ע"א ושם בגמ' דף י"ט ע"א:

{{עוגן1|י}}) שם ד"ד וכתב ה"ה מבואר שם בפ"ב (שם) בבעיא דרבי ירמיה ומהכרח ברייתות:

{{עוגן1|כ}}) ל' הטור ס"ב:

{{עוגן1|ל}}) ברייתא שם דף י"ז ע"ב וכתנא קמא:

{{עוגן1|מ}}) ברייתא שם וכת"ק

פי' מעלה עפר וצרורות בחוטמו יכרסמנה חזיר מיער תרגומו ינוברינה:

{{עוגן1|נ}}) ל' הרמב"ם שם משנה שם ע"א:

{{עוגן1|ס}}) למעט רה"ר וכן הוא בברייתא שם דף י"ט ע"א:

{{עוגן1|ע}}) דהשני מקרי ח"נ צרורות:

{{עוגן1|פ}}) כן כתב הרא"ש שם בפסקיו מבעיא דרב אשי כח כחו:

{{עוגן1|צ}}) בעיא שם ונפשטא בדף י"ח ע"א לסומכוס וכו':

{{עוגן1|ק}}) שם ד"ד ושם ד' י"ט ע"א רב אשי כרבנן מוקי לה ובעי לה הכי וכו' ועלתה בתיקו ופסק בה כדרכו בכל תיקו דממונא כמ"ש בס"ב:

{{עוגן1|ר}}) שם ד"ו כתב ה"ה שלמדן מבעיא דלעיל וסובר הרב ז"ל דאי אמר יש שינוי משמע קולא וחומרא קולא דאפי' ברשות הניזק רביע ותו לא חומרא דאפי' בר"ה משלם רביע הנזק דהויא לה כתולדה דקרן דכי אמרינן צרורות תולדה דרגל ופטורין בר"ה דוקא כדרכן אבל ע"י שינוי אי אמרינן יש שינוי לצרורות אפי' בר"ה חייב ואינו משלם אלא רביע הנזק וכו' ואי אמרי' אין שינוי בר"ה פטורין לגמרי ואפילו כשלא כדרכן כגון מחמת ביעוט וברשות הניזק ס"ב ועלתה שאלה זו בתיקו:

{{עוגן1|ש}}) לעיל ס"ב:

{{עוגן1|ת}}) טור ס"ב פלוגתא דר"י ור"א דף י"ח ע"ב ומוקי בגמ' דר"א דאמר חצי נזק כרבנן:

{{עוגן1|א2}}) אוקימתא דגמרא שם:

{{עוגן1|ב2}}) שם מימרא דרב יוסף אמרי בי רב כו' וכדמוקילה ריש דף י"ט דסברי כרבנן:

{{עוגן1|ג2}}) אוקימתא דגמרא שם

פירוש דהושיט ראשו כדי לאכלו:

{{עוגן1|ד2}}) ל' הרמב"ם ד"י משנה שם דף י"ז ע"א:

{{עוגן1|ה2}}) המחבר ב"י השמיט לחילוקי דינים כאלו שכתב הרמב"ם בדין לעיל כי הושג באלו הדינין מהראב"ד ז"ל וגם ה"ה לא מצא לו עזר בזה וכתב זה כתב על הסוגיא האמורה על משנה זה (שם דף י"ט ע"ב) ואינו יודע למה לפי גירסת ספרינו וכבר הושג מזה ע"כ אבל בבבא דלעיל שהעתיק המחבר לא הושג שם ונלע"ד שזו היא מ"ש שם אלא מתני' בדאדיה אדויי ופירש בה הרמב"ם שנסתבך בחוט ונתגלגל ונשבר במקום אחר ושזהו צרורות וחייב בחצי נזק ולא הושג אלא במ"ש בד"א שקשרו אדם וכו' מה שלא ביאר המחבר לנו פרטי הדינים לפי שיטת הגמרא שלפנינו וכשיטת התוס' והרא"ש וכמו שכתבם הטור הביאם הרב רמ"א נלע"ד שסמך בדעתו שדינים אלו אינם שכיחים וכמ"ש בב"י שהרי"ף השמיט מימרא דרב הונא נפי שאינו מצוי כל כך ע"כ ואפשר שכן היה בספריו אבל בספרי הרי"ף שלפנינו איתא להא דרב הונא:

{{עוגן1|ו2}}) ממשנה שם וכמ"ש שם בגמ' אלא מתני' דאדיי אדיי:

{{עוגן1|ז2}}) וכן הוא שם בפסקיו וטור וביאר שם דכתיב כי יכרה איש בור ולא שור בור:

{{עוגן1|ח2}}) כ"כ שם בפסקיו וכן פי' התוס' שם:

{{עוגן1|ט2}}) כן כתוב ברא"ש שם:

{{עוגן1|י2}}) כצ"ל וכן הוא בפסקיו ממון הבעלים וכ"צ להגיה בכל הטורים:

{{עוגן1|כ2}}) כ"כ התוס' והרא"ש שם:

{{עוגן1|ל2}}) וכתב הטור בשם הרמ"ה ונפקא מיניה לפטור בו את הכלים:

{{עוגן1|מ2}}) כן כתב הרא"ש שם בפסקיו:

{{עוגן1|נ2}}) מימרא דרב הונא שם:

{{עוגן1|ס2}}) וכתבו התוספת ואפי' לא נתכוין לזכות בו וכ"כ הרא"ש שם מידי דהוי אהיפך את הגלל (שם דף ל' ע"א) דאפי' לא נתכוין לזכות בו ואפשר שזה הוא כוונת הרב רמ"א שכתב בכל ענין:

{{עוגן1|ע2}}) ל' הטור ס"ד מברייתא שם ריש דף יח:

{{עוגן1|פ2}}) אוקימתא דגמ' שם:

{{עוגן1|צ2}}) כן פי' התוס' והרא"ש שם וכ"כ ה"ה שם בשם חידושי הרשב"א:

{{עוגן1|ק2}}) מסוגיא דגמרא ופי' התוספת והרא"ש שם:

{{עוגן1|ר2}}) אוקימתא דרב ביבי בר אביי שם והרמב"ם שם דין י"ד כ' לדין זה המחטט וכו' בל' אחר וכתב ה"ה שכך היא שיטת הרשב"א ז"ל:

{{עוגן1|ש2}}) ל' הרמב"ם שם דף ט"ו משנה שם דף כ"א ע"ב:

{{עוגן1|ת2}}) מבואר בגמ' שם:

{{עוגן1|א3}}) כ"כ התוס' שם והרא"ש מברייתא ואוקימת' דגמ' שם עוד כתבו התוס' שם שאם היה לא מקורבות ולא מרוחקות מחברי בין בנפילה בין בקפיצה ולענ"ד י"ל דבהכי מיירי הרמב"ם והרי"ף שלא חילקו בזה בין שהיו סמוכין לכותל או רחוקים או שהיה להם גירסא אחרת כמ"ש ה"ה:

{{עוגן1|ב3}}) אוקימתא דגמ' שם:

{{עוגן1|ג3}}) מבואר במ"ש בסמוך:

{{עוגן1|ד3}}) שם דף ט"ז וכתב ה"ה הוא כפי גי' ההלכות מברייתא שם וכדמתרגמא ר"פ שם ריש דף כ"ב

פירוש שנועץ צפרניו בכותל ואין דרכן בכך ומשונ' הם:

{{עוגן1|ה3}}) שם בבריי' סוף דף כ"א:

{{עוגן1|ו3}}) טור ס"ו כ"כ התוספת שם בד"ה אדם ותרנגול וכן כתב הרא"ש שם וש"פ


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:באר הגולה: חושן משפט]]