עריכת הדף "באר הגולה/חושן משפט/רמו"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


{{עוגן1|א}}) ל' הרמב"ם ריש פ"ו מהלכות זכיי' ומתנה ברייתא בפ"ט דב"ב דף קמ"ו ע"ב משמיה דר"ש בן מנסי' והרי"ף והרא"ש גורסי' א"ר נחמן הלכ' כר"ש בן מנסיא והכי איתא בהדיא שם בפ"ח דף קל"ב ע"א וכ"כ ה"ה שנפסק הלכה פ' מי שמת:

{{עוגן1|ב}}) כ' ה"ה מפורש בברייתא כל נכסיו ואל יקשה עליו מ"ש רב נחמן (שם ד' ק"נ ע"ב) ה' עד שיכתבו כל נכסיהם וכו' ואינו מונה דין זה עמהם מפני שכבר מונה שכיב מרע ואותה משנה מוקמינן לה כר"ש בן מנסיא (שם דף קמ"ו ע"ב) אלמא דינן שוה:

{{עוגן1|ג}}) טור ס"ג בשם הרמב"ן דאפי' בא בנו מתנתו קיימת דכיון דשביק נפשייהו ויהיב לאחריני לברי' נמי שביק:

{{עוגן1|ד}}) כ"כ בב"י שכן דעת הרמ"ה אפי' ששמע שמת בנו וכו':

{{עוגן1|ה}}) טור שם בשם הרמ"ה וכתב הב"י שנראה שגם הרמב"ן מודה בהא ולא אתא לאיפלוגי אלא בששמע שמת בנו:

{{עוגן1|ו}}) שם דין ב' ופשוט שם בגמרא דף קל"א ע"ב אמימרא דר"י אמר שמואל שם:

{{עוגן1|ז}}) בעיא שם ריש דף קל"ב ולא איפשט' וכתב ה"ה בשם הרב אבן מגש ז"ל הלכך לקולא עבדינן ולא עשאן אלא אפוטרופסא:

{{עוגן1|ח}}) מימרא דרב חנילאי בר אידי משמיה דשמואל דף קל"א:

{{עוגן1|ט}}) טור ס"ז בשם ה"ר יונה וכתב הב"י ודברי טעם הם:

{{עוגן1|י}}) ל' הרמב"ם שם ושם בגמ' דף ק"נ ע"ב מימרא דרבא א"ר נחמן ה' שיכתבו על נכסיהם וכו':

{{עוגן1|כ}}) טור שם בשם הר"ר יונה וכ"כ הנ"י וכ"כ הרא"ש וה"ה בשם אבן מיגאש:

{{עוגן1|ל}}) ב"י שם בשם הרשב"א:

{{עוגן1|מ}}) כ"כ הרשב"א בשם תשובה להראב"ד ולזה הסכים הרשי"א וכתב שאין קנין לאפוטרופסים והלכתא בלא טעמא ולא מוסיפין עלה וכ"כ ה"ה שם ד"ג בשם י"א וע' בסעיף ז' שכתב פלוגתא בזה:

{{עוגן1|נ}}) נ"כ הטור בא"ה בסי' ק"ז בשם תשובת הרא"ש:

{{עוגן1|ס}}) הרשב"א בתשובה וכתב הבית יוסף ופשוט הוא מחס"ג:

{{עוגן1|ע}}) ל' הרמב"ם שם דין ג' וכתב הרב המגיד חילוק זה מבואר בהלכות מהכרח השמועות לפי שטת הגאונים ז"ל ושאלו מה טעם לחילוק זה ואמרו הא מלתא כהלכתא בלא טעמא היא כדאיתא במי שמת (דף קמ"ד ע"א) ולית בה אלא מאי דאמרי דרבנן:

{{עוגן1|פ}}) טור ס"ו בשם ה"ר יונה בשם י"א:

{{עוגן1|צ}}) שם בשם ה"ר יונה:

{{עוגן1|ק}}) גם זה שם בשם הר"ר יונה וביאר שם דחיישינן שמא לא גמר לעשותו אפוטרופוס אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה:

{{עוגן1|ר}}) ל' רמב"ם שם ד"ח ושם בפ"ח דב"ב דף קל"א ע"ב פשיטא בנו ואחר אחר במתנה כו':

{{עוגן1|ש}}) טור סי"ט כ"כ הרא"ש שם בפסקיו:

{{עוגן1|ת}}) שם ושם וביאר אע"פ שהקדים לבנו תחלה משום דלא הוי מצי למכתב כל נכסי לבני ולפלוני דאז הוה משמע החצי לבני וחצי לפלוני:

{{עוגן1|א2}}) שם ושם:

{{עוגן1|ב2}}) מדלא כללינהו יחד

ובח"מ סי' צ"ט ס"ו ע"ש:

{{עוגן1|ג2}}) רמב"ם שם בפ"ח דין י"ג וכתב הרב המגיד זהו פשוט כ"ז שאין המתנה בטעות שתהא בטלה מעיקרא וראיה מנותן בפי' ע"מ להחזיר (שהמקבל אוכל הפירות כל זמן המתנה רמב"ם שם) ובודאי דלא עדיף סתמו מפירושו:

{{עוגן1|ד2}}) כ' מהרמ"י והוא שאינו מכניסו כדרך שמכניסין את האורחין:

{{עוגן1|ה2}}) וכתב שם עוד ☜דאפילו היה רגיל חמיו ליתן לחתניו שלפניו מזונות על שלחנו ב' שנים ויותר ממשנה הפוסק מעות לחתנו וכו' יכול לומר לאחיך הייתי רוצה ליתן ולך אי אפשי ליתן ואפי' אם אח השני עדיף מהראשון וה"נ דכוותיה:

{{עוגן1|ו2}}) הביא ראיה ממשנה מי שהלך למדינת הים והלך אחד ופרנס את אשתו הניח מעותיו על קרן צבי ונתברר בא"ה סי' ע' וכתב המרדכי בשם מוהר"ם דל"ש אביה ל"ש אחר:

{{עוגן1|ז2}}) וביאר שם כיון דמתחלה במחילה באו לידו תו לא מצי לחזור בו:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:באר הגולה: חושן משפט]]