עריכת הדף "באר הגולה/חושן משפט/קנח"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


({{עוגן|א|א}}) לשון הטור ממשנה ריש ב"ב דכדמפרש לה רבא שם דף ד' ע"א:

({{עוגן|ב|ב}}) הרמב"ם בפ"ב מה' שכנים דין י"ז וכ' ה"ה ואפשר לומר שדעת רבינו שכל מי שמוכר לאחר דעתו שהקונה יסלק כל נזק הבא מחמתו וכו' ודומה למה שאמרו מתבאר בפרק כ"א מהל' מכיר' שהמוכר חצי שדה לוקח מקבל עליו מקום הגדר וחריץ וכו' {{ממ|ממשנה שם דף ק"ז ע"ב וכפי פירושו שם}}

({{עוגן|ג|ג}}) שם פ"ב דף ט"ז וכ' ה"ה שאין היזק ראיה בגינה ולפיכך די בי' טפחים כדי שיתפס כגנב ולשמיר' בעלמא ומ"ש אסור לאדם שיעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקמת' אינו אלא מדת חסידות ושהקשו לו חכמי לוניא מהסוגיא שם {{ממ|דף ב' ע"ב}} והשיב להם בחייו

({{עוגן|ד|ד}}) ה"ה שם בשם הרמב"ם וכ"כ בהשגות

({{עוגן|ה|ה}}) שם במשנה ריש ב"ב

({{עוגן|ו|ו}}) כפי' ר' יוחנן חזית האמור במשנ' שם בגמרא דף ד' ע"ב

({{עוגן|ז|ז}}) שם במשנ':

({{עוגן|ח|ח}}) טור ס"ו בשם פי' רש"י

({{עוגן|ט|ט}}) שם בשם ה"ר יונה

({{עוגן|י|י}}) שם פ"ג דין ג' וכתב ה"ה ל' המשנ' {{ממ|שם}} המקיף את חבירו מג' רוחותיו וגדר וכו' וראיתי למפרשים ז"ל שפירשו בשדות ובמקום שלא נהגו לגדור וכו' והמחבר כתב הדין בחורבה ודבריו נראין

({{עוגן|כ|כ}}) מסקנא דגמ' שם ובהלכות:

({{עוגן|ל|ל}}) ואין דעת הב"י כן דכל היכא דגלי דעתיה אפי' לא גדר האח' אלא ב' מגלגלין עליו

({{עוגן|מ|מ}}) כתב ה"ה שם שאין מחייבין אותו בחצי ההוצאה אלא מפני שזוכה בחצי הכותל וכו' ועכשיו אפי' בפריעת חצי ההוצאה אינו זוכה בחצי הכותל

({{עוגן|נ|נ}}) גם זה שם במשנ' וגמרא ומוסכם בהלכות

({{עוגן|ס|ס}}) טור ס"י בשם הרמב"ן כך למד מדברי הירושלמי

({{עוגן|ע|ע}}) שם סעיף י"א בשם הרמ"ה

({{עוגן|פ|פ}}) שם סי"ג כ"כ הרא"ש שם וכ"כ ה"ה בפ"ג מהלכו' שכני' בדין ג' ממה שהקשו במקום שלא נהגו לגדור כשגדרו מד' רוחותיו למה מחייבין אותו ומה הועילו חכמים בתקנתן נמצא הא' מקדים ובונה ומחייב בגדרים ותירצו שאם עמד ניקף ומיחה לא ישלם לו וכו'

({{עוגן|צ|צ}}) כפירש"י בב"ק ד"כ ע"ב:

({{עוגן|ק|ק}}) שם סי"ז בשם הרמ"ה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:באר הגולה: חושן משפט]]