עריכת הדף "באר הגולה/חושן משפט/מו"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


{{עוגן1|א}}) ל' הטור כדא"ר נחמן כי אתו לקמן אמרינן קיימו שטרייכו וכו' כתובות דף י"ט ע"א:

{{עוגן1|ב}}) לשון הרמב"ם בפי"ד מה' מלוה וכתב ה"ה מחלוקת תנאים והאמוראים בהרבה מקומות ומהם פרק גט פשוט (דף קנ"ד ע"א) ושכדברי רבינו פירשו רוב המפרשים ושכן דעת הרמב"ן והרשב"א וההלכות והרב המגיד:

{{עוגן1|ג}}) טור בשם בעה"מ:

{{עוגן1|ד}}) שם בשם בה"ת:

{{עוגן1|ה}}) שם וכ"כ הרמב"ם ריש פ"ז מהל' עדות ומפורש בכתובות דף כ"א ע"א וע"ב ומימרא דרב נחמן ב"ב דף מ' ע"א:

{{עוגן1|ו}}) כתב ה"ה בדין הודאות והלוואות ומבואר במ"ש לעיל סי' ג':

{{עוגן1|ז}}) שם בכתובות:

{{עוגן1|ח}}) רמב"ם שם:

{{עוגן1|ט}}) מבואר במ"ש לעיל סימן ה' ס"ב ☜ דאם בא הלוה עם המלוה כדי לקיים השטר מקיימין:

{{עוגן1|י}}) ובהגהת מרדכי דקידושין כתב ☜דאם העדים אומרים חתמנו שטר זה או שאין העדים קיימים ובעל דבר אומר פסול הוא צריך קיום אף מדאוריי' סמ"ע:

{{עוגן1|כ}}) מימרא דרבא הלכתא וכו' ב"ק דף קי"ב ע"א:

{{עוגן1|ל}}) טור וכ"כ התוס' והר"ן אהא דאסיקנא דעד ודיין אין מצטרפין כתובות דף כ"א ע"א:

{{עוגן1|מ}}) לשון הרמב"ם שם:

{{עוגן1|נ}}) מהא דאמרינן שם דף כ"א ע"ב ש"מ דיינים המכירים וכו' שם בכתובות אע"ג דדחי התם רב אשי לא שבקינן מאי דפשיטא ליה לגמ' משום דחויא דרב אשי:

{{עוגן1|ס}}) הוא פשוט מדין כשמכירי' חתימתן כ"ש כשחתמו בפניהם:

{{עוגן1|ע}}) המשנה זה אומר כ' ידי וכו' וכחכמים שם דעל מנה שבשטר הם מעידים דף כ' ע"ב:

{{עוגן1|פ}}) בכמה דוכתי במשנה וגמרא ואחד מהם מימרא דרב יהודה אמר רב ב' החתומי' ומת וכו' (שם דף כ"א ע"א) וה"ה ☜אם לא מת והוא בפנינו ואורח' דמלתא נקט וכמ"ש הכ"מ שם:

{{עוגן1|צ}}) ממשנה או שהיה כ' ידם יוצא ממקום אחר שם דף י"ח ע"ב:

{{עוגן1|ק}}) אמרו נהרדעי כו' שם דף כ"א ע"א:

{{עוגן1|ר}}) כמימרא דרב שימי בר אשי שם:

{{עוגן1|ש}}) כן הוא ברמב"ם שם:

{{עוגן1|ת}}) שפירשו דחיישינן שמא זייף מתוכן:

{{עוגן1|א2}}) שפי' דחיישינן שמא זייף הכל אם השטר מקויים מקיימין ממנו וכ"כ בכ"מ שם אבל ראיתי בתו' שם דף כ"א ע"א בד"ה עד ודיין מצטרפין דאפי' בשטר מקוים חיישינן שמא זייף וכמ"ש לעיל בסעיף ו' ונלע"ד שזהו פי' הרב רמ"א בדברי הרמב"ם לכן לא כתב בתחלת הגה וי"א:

{{עוגן1|ב2}}) רמב"ם שם מברייתא סוף דף י"ט וכמימרא דרב אסי שם דף כ' ע"א וכגי' הגמ' שלפנינו וגירס' הרי"ף וכמ"ש הכ"מ שם וכ"כ הטור בשם הרמ"ה בסכ"ד:

{{עוגן1|ג2}}) שם בשם אביו הרא"ש ומפרש דאורחא דמלתא נקט שלא היו רגילים לקיים שום שטר אלא אם קראו עליו ערער:

{{עוגן1|ד2}}) גם זה שם ברמב"ם מדפרכינן בגמרא מההוא שטרא וכו' מדאתא רב ענן וכו' שם דף כ"א ע"א וכמ"ש הכ"מ שם:

{{עוגן1|ה2}}) גם זה שם פ"ז וכ"כ הטור ממימרא דרב יהודא אמר רב שם דף י"ט ע"ב:

{{עוגן1|ו2}}) כ' הכ"מ שם ופשוט הוא שהרי יש כאן ב' מעידי' על ב' החתימות:

{{עוגן1|ז2}}) לשון הרמב"ם שם ריש פ"ח מברייתא כותב אדם עדותו וכו' ומימרא דרב הונא ור' יוחנן וכו' שם דף כ' ע"א ומהירושלמי שם רב הונא כרבי וכו' הרא"ש בפ' הנזכר שכן דעת הירושלמי:

{{עוגן1|ח2}}) גם זה שם וכ"כ מהרי"ק בסוף שורש ע"ד משמי' דר' יהודאי

פירוש העדים החתומים בעדות זו שבשטר נחשבים כחרש שאינו שומע ואינו מדבר דפסול לעדות לכ"ע כמ"ש בסי' כ"ח בדין אלם ובסי' ל"ה בדין שאינו שומע:

{{עוגן1|ט2}}) טור וכ"כ התוס' שם ריש ע"ב בסוף הדבור מתוך הירושלמי וכ"כ מהרי"ק בסוף שורש ע"ד:

{{עוגן1|י2}}) פי' באופן שמבאר והולך בסוף הסעיף ובכ"מ שם ריש פ"ח כתב אין ספק שמ"ש רבינו הרי הן כחרשים כו' דהיינו דוקא כל זמן שאין שם עדים אחרים שאם יש שם עד א' מעיד על ב' החתימות ודאי דמהני כדמשמע בירושלמי. ובזה נסתלק קו' הראב"ד עכ"ל ולפ"ז אין כאן פלוגתא והכל מודים כשיש שם עוד עד א' שמעיד על כתיבת יד שניהם דמהני

פי' שאין מחייבין שבועה ע"פ כתבו

פי' שאם אינם זוכרים העדות כלל צריך שיעיד עד א' עמהם כמ"ש

וביארו שם ☜והוא שנכתב מדעת שניהם:

{{עוגן1|כ2}}) רמב"ם שם בפ"ז וכ"כ הטור ממסקנת הגמ' אליבא דרבנן שם ריש דף כ"א:

{{עוגן1|ל2}}) שם מעובדא לקמי' דרב אשי ב"ב דף צ"ז ע"א:

{{עוגן1|מ2}}) שם ממימרא דרב יהודה אמר רב שם בכתובו':

{{עוגן1|נ2}}) מימרא דאביי שם:

{{עוגן1|ס2}}) כתב הכ"מ פי' רבינו בפני עדים והדין עמו דאל"כ היאך יכירו שזאת חתימת ידו שיקיימו השטר ממנה:

{{עוגן1|ע2}}) וכ' הסמ"ע ומשמע מכ"ש אמגילת' דהיינו ארישא דמגילתא דליכא למיחש שמא אינש דלא מעלי יכתוב עליו ש"ח שכל מה שהוא כותב אחר חתימתו לא מהני כיון שהוא כתב אחר (כמימרא דאביי ב"ב ד' קס"ז ע"א):

{{עוגן1|פ2}}) ל' הטור סעי' י"ז וכדאמר רבא שם בכתובות וכדמסיק שם ריש ע"ב וכבר פרכה רבא:

{{עוגן1|צ2}}) כפי' הטור וכך הם דברי הרא"ש אפילו לרבנן דלעולם הדיין על כתב ידו הוא מעיד ולא על מנה שבשטר:

{{עוגן1|ק2}}) שם סי"ט בשם ה"ר יונה וסיים שם הרי הן כשני עדי' המקיימי' את השטר:

{{עוגן1|ר2}}) הריב"ש וכ"כ הר"ן בפ"ב דכתובות בשם הרא"ה מסט"ו:

{{עוגן1|ש2}}) דהוי כאלו הדיין העיד ג"כ על חתימתן שם ושם:

{{עוגן1|ת2}}) הר"ן שם מס"ז:

{{עוגן1|א3}}) ציינתיו לעיל סימן ל"ה:

{{עוגן1|ב3}}) הר"ן שם מחס"ט:

{{עוגן1|ג3}}) שם בשם הרשב"א וכ"כ הטור וכמ"ש הב"י הגי' הנכונה:

{{עוגן1|ד3}}) מרדכי ספ"ב דכתובות בשם הר"ש וכ"כ הר"ן בפ' ב' דף כ' והריטב"א והנ"י בפ' י"נ והריב"ש בסי' שפ"ב מסט"ו:

{{עוגן1|ה3}}) שם במרדכי ממשנה נאמן אדם לומר זה כתב ידו של אבא והר"ש דחה דהתם באינו קרוב לא לזה ולא לזה וכ"כ הרשב"א בתשו' להלכה ולא למעשה מדאמרי' דיינים חותמים אע"פ שלא קראוהו ואם איתא ליחוש שמא עידי הקיום קרובים למלוה או ללוה והפוסלים דחו ראיה זו ומבואר בסעיף שאחריו מסי"ז:

{{עוגן1|ו3}}) תני רבי חייא וכו' כתובות דף ק"ט ע"א:

{{עוגן1|ז3}}) הר"ן שם וכ"כ הריב"ש בתשובה סי' שפ"ב מסי"ח:

{{עוגן1|ח3}}) מרדכי שם והרשב"א ובתשו' להרמב"ן סימן קי"ב האריך בזה:

{{עוגן1|ט3}}) הר"ן בספ"ב דכתובות מס"י

(משום דעיקר המלוה תלוי בעדים וגם לא יקבלו עליהם הזמה סמ"ע:

{{עוגן1|י3}}) הר"ן שם מס"ג:

{{עוגן1|כ3}}) בשם הרא"ה מסי"ח:

{{עוגן1|ל3}}) ג"ז הר"ן שם מסי"ב:

{{עוגן1|מ3}}) לשון הרמב"ם בפ"ז מה' עדות מימרא דרב הונא אמר רב וכו' כתובות דף כ"א ע"ב:

{{עוגן1|נ3}}) וכתב הכ"מ ואע"ג דלקבלת עדות בעינן ג' וכו' אפילו הכי בדרבנן אפילו בשעה שמעידין נעשים דיינים ☜וכתב הרשב"א בסימן תתקס"ט להכשיר עד החתום בשטר להיות דיין בקיום עד השני שחתם עמו מסי"ט:

{{עוגן1|ס3}}) ג"ז שם ספ"ו וכ"כ הרי"ף בפ"ב דכתובות מהא דאמרינן שם דף פ"ה ע"א דליתא לרב פפי וכ"כ התוספת בשם ר"ת אהא דרב פפי שם דף כ"א ע"ב:

{{עוגן1|ע3}}) שם בתוספת בשם י"מ דבשאר שטרות ליתא אבל באשרתא שהוא מעשה ב"ד לכולי עלמא חיישינן וכ"כ הרא"ש והטור בסכ"א:

{{עוגן1|פ3}}) תשובת הרמב"ן סימן צ"א לפי שקבלת עדות צריך ב"ד מסכ"א:

{{עוגן1|צ3}}) טור סכ"א וכ"כ הרא"ש מהא דאמרי' שם דיינים שאין מכירין וכו' שם בכתובות וכתב הב"י מ"מ נ"ל שצריכין להמצא שלשתן יחד ולכתוב במותב ג' הוינא כד אתי הנפק שטרא דנא לקדמנא וכו':

{{עוגן1|ק3}}) ל' הרמב"ם שם ממימרא דרבי אבא א"ר הונא אמר רב כו' שם דף כ"א ע"ב:

{{עוגן1|ר3}}) מסקנת הגמרא שם כ"ב ע"א:

{{עוגן1|ש3}}) כפי' ר"ת והרי"ף וכ"כ התו' שם בשם ר"ח דכיון דמודי לקמאי דגזלן הוה ערער דידהו ערער ובטל ויעד המושב דהואיל ואמת הוא שנפסל היו בחזקת פסלות עד שנודע לנו כשרות דאי לא תימא הכי הוי אמרינן תרי ותרי נינהו ואוקמה גברא אחזקתיה כמ"ש התוספת שם בשם ר"ח:

{{עוגן1|ת3}}) פשוט שם בגמרא:

{{עוגן1|א4}}) הרא"ש בתשוב' כלל ס':

{{עוגן1|ב4}}) ג"ז ל' הרמב"ם שם ממימרא דרבי אבהו דמן עכו שם:

{{עוגן1|ג4}}) שם בגמ':

{{עוגן1|ד4}}) מסקנת הגמרא שם:

{{עוגן1|ה4}}) כ"כ התוספות שם והרא"ש שם בפסקיו והר"ן והריטב"א בשם הרא"ה מסכ"ג:

{{עוגן1|ו4}}) ריב"ש בשם הרמ"ה מסכ"ד ☜ובסימן תי"ג כתב דהשתא כבר מפורסם לכל דאין ב"ד פחות מג' וכל דכתב בי דינא תו לא צריך ג"ז שם בב"י:

{{עוגן1|ז4}}) שם מסכ"ה ראיתי לרבותי וכו'

(בקיום הב"ד היו רגילים לכתוב קדמנא נפק שטר זה סמ"ע):

{{עוגן1|ח4}}) ל' הרמב"ם שם בפכ"ז ממימרא דרב לא שנו וכו' ב"ב דף קס"ג ע"א

וכ' ה"ה שיכתבו בקיום שהשטר הוא אחורי הקיום וכו':

{{עוגן1|ט4}}) כר' יוחנן שם ע"ב דאמר שטר הבא הוא ועדיו בשטה תחת כשר:

{{עוגן1|י4}}) ממסקנת הגמרא ממימרא דרב שם ע"א:

{{עוגן1|כ4}}) כ' ה"ה הוא פי' לטיוטא הנזכר שם הגמ' יפה כיון דא"ל שממלא כל החלק דיו שא"כ יש לחוש שמא שטר אחר היה שם דקיימוהו והוא כתב ע"ג שטר זה ומלא זה בדיו:

{{עוגן1|ל4}}) דאין דרכן של ב"ד לחתום לקיים שיש כאן טיוטא מה שא"כ עדות דמסורה לכל אפילו לע"ה חיישינן בהו (כמ"ש בסימן מ"ה סעיף ד') גמרא ורש"י שם:

{{עוגן1|מ4}}) כ"נ מן ההלכות שאין הטיוט מועיל לדעת ר' יוחנן שלא הביא סוגיא זו וכ"כ הרשב"א וה"ה:

{{עוגן1|נ4}}) גם זה שם ברמב"ם וטור ממימרא דרב שם וכדמפ' לה שם ע"ב:

{{עוגן1|ס4}}) כן משמע מדברי הרי"ף והרא"ש שם:

{{עוגן1|ע4}}) ל' הטור סעיף ל' וכ"כ הרמב"ם בפי"ד מה"ע וכמ"ש הכ"מ שם מברייתא ב"ב דף קנ"ט ע"א והביאה הרי"ף והרא"ש שם בפרק ז"ב:

{{עוגן1|פ4}}) אוקימתא דגמרא שם כשהוחזק כתב ידו בב"ד וכפי' התוספת שם:

{{עוגן1|צ4}}) שם בברייתא:

{{עוגן1|ק4}}) וה"ה ☜עדות קנין בעל פה עד שלא נעשה חתנו אינו חות' משנעשה חתנו ב"י סי' ל"ג מס"ז סמ"ע:

{{עוגן1|ר4}}) מימרא דרב יוסף בר מניומי שם וכמו שכתב הרמב"ם שם שהחשוד בעבירה חשוד לזיף וכ"כ הטור משא"כ פיסול הקרובים הוא משום גזירת מלך כמ"ש לעיל סי' ל"ג:

{{עוגן1|ש4}}) ב"י לדעת הרי"ף בפרק ד' אחין מסל"ב:

{{עוגן1|ת4}}) טור שם וכ"כ הרא"ש ריש פ"ז גיטין:

{{עוגן1|א5}}) ברייתא כתובות סוף דף י"ט:

{{עוגן1|ב5}}) הר"ן שם בשם הרשב"א:

{{עוגן1|ג5}}) שם בברייתא

פירש ונ"מ שאם תפש המלוה מדידיה אפילו בעדים לא מפקינן טור סל"ג בשם רש"י כ"כ אהא דמסקינן שם ריש דף כ' אלא א"ר נחמן אוקי תרי להדי תרי ואוקי ממונא בחזקת מריה ושכן הסכים הרא"ש:

{{עוגן1|ד5}}) מבואר במ"ש לעיל ז'

ובהג"א כתב דבעידי השובר אוקי ממוניה בחזקת מריה והשובר כשר סמ"ע בשם ד"מ:

{{עוגן1|ה5}}) משנה שם דף י"ח ע"ב:

{{עוגן1|ו5}}) כ"כ התוספת שם והר"ן:

{{עוגן1|ז5}}) אוקימתא דרמי בר חמא שם:

{{עוגן1|ח5}}) דאלו מחמת עבירה אינם נאמנים כדלקמן:

{{עוגן1|ט5}}) כמר בר רב אשי שם דף י"ט ע"ב ומפורש לקמן סימן ר"ה:

{{עוגן1|י5}}) כדפשט רב נחמן לרבא שם:

{{עוגן1|כ5}}) כרב הונא בריה דרב יהושע

פי' לא שמעתי אם היה תנאי ☜אבל אם אומר ודאי לא היה בו תנאי חד מינייהו משקר וה"ל ע"א בהכחשה ואינו כלום שם בבד"ה בשם הריטב"א:

{{עוגן1|ל5}}) שם כאוקימתא דרמי בר חמא מטעם דאין אדם משים עצמו רשע:

{{עוגן1|מ5}}) מימרא דרב יהודה א"ר שם דף י"ט ע"א וכדמפרש לה רב אשי שם

פירש"י לא לוה כלום אלא כתבו ומסרו למלוה והאמינו שאם יצטרך ללות ילוה ומסיק התם משמיה דרב כהנא דאסור לאדם שישהא שטר אמנה בתוך ביתו משום שנאמר אל תשכן באהליך עולה:

{{עוגן1|נ5}}) טור סל"ד:

{{עוגן1|ס5}}) שם בשם אביו הרא"ש וכן משמע בתשו' הרא"ש כלל נ"ה:

{{עוגן1|ע5}}) מ"כ בשם הריטב"א דכיון שמעידין שלא ידעו בדבר עד אחר שחתמו הרי הם כמעידים על השטר שהוא פרוע מסל"ו:

{{עוגן1|פ5}}) טור סל"ד בשם רבינו נסים:

{{עוגן1|צ5}}) וה"ה ☜לסתור משמעות השטר כמ"ש הרא"ש כלל צ"א סימן ד' סמ"ע בשם ד"מ:

{{עוגן1|ק5}}) הרשב"א בתשוב' כיון דקיי"ל אין העדי' חותמים אא"כ נעשה בגדול {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/קנה/א|ב"ב דף קנ"ה ע"א]]}} צריכין הם לבדוק וכל שלא בדקו משוו נפשייהו רשיעי ואין אדם משים עצמו רשע מסל"ט


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:באר הגולה: חושן משפט]]