עריכת הדף "באר הגולה/חושן משפט/כח"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


{{עוגן1|א}}) ברייתא ב"ק דף נ"ו ע"א וכדמוקי לה שם בגמרא:

{{עוגן1|ב}}) שם משום דשוב אינם יכולין להעיד דכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד אבל חוץ לב"ד יכול לחזור ולהעיד:

{{עוגן1|ג}}) שם בברייתא ☜וכ' הד"מ בשם מהרי"ו סי' מ"ב שאם יאמר העד דאינו רשאי להגיד שקבל עליו שלא לגלות הדבר אז יתיר לו אותו בע"ד שא"ל שלא לגלות סמ"ע

מברייתא שבועות ד' ל"א ע"א:

{{עוגן1|ד}}) הרשב"א בתשו' והרא"ש כלל ו' סי' כ"ו והמרדכי בפ' שבועות העדות מס"ד הוכ' הב"ח ומיהו נראה:

{{עוגן1|ה}}) ☜כשנותנים חרם על מי שיש בידו זכיות וראיות כתובים בשטר מכך וכך שיביאם לב"ד דהתם ודאי החרס חל אף על הקרובים ועל בעלי דבר בעצמם שאין מאכילין לאדם דבר האסור לו וכו':

{{עוגן1|ו}}) מהא דאכריז רבא ואי תימא רב הונא וכו' ב"ק ד' קי"ג ע"ב:

{{עוגן1|ז}}) טור בשם אביו הרא"ש שם בפסקיו:

{{עוגן1|ח}}) שם וכ"כ הרא"ש שם בפסקיו

וכ' הב"ח ☜נהגו ברוב הקהלות שלא להעיד כי אם ישאלו תחילה לב"ד וע"פ יעשו:

{{עוגן1|ט}}) מימרא דרבה בר רב הונא וכו' שבועות דף ל' ע"ב

(פי' שולחין ג' אנשים דהוי ב"ד וב"ד מוסר לב"ד וע' בסעי' כג):

{{עוגן1|י}}) שם בגמרא:

{{עוגן1|כ}}) ל' הרמב"ם ספ"ג מה' עדות פשוט בגמ' ב"ק דף מ"ו ע"א ומעובדא דמרי בר איסק וכו' ב"מ דף לט ע"ב כתובות דף כ"ז ע"ב:

{{עוגן1|ל}}) וכ"כ התוס' שם בכתובות:

{{עוגן1|מ}}) ברייתות שבועות דף ל' ע"א וממימר' דעולא שם ע"ב:

{{עוגן1|נ}}) טור בשם אביו הרא"ש וכן כ' הר"ן שם מדמושבין את הת"ח לכתחלה וכ"כ הרשב"א מהירושלמי שם וכ"כ הגהת מיי' בפכ"א מה"ס מס"ו:

{{עוגן1|ס}}) מעובדא דרב יימר לקמיה דאמימר שם ע"ב:

{{עוגן1|ע}}) מימרא דרב הונא שם:

{{עוגן1|פ}}) ר' ירוחם נ"ב ח"ב מפ"ב דשבועות דלעיל מס"ח:

{{עוגן1|צ}}) משנה מכות דף ו ע"ב:

{{עוגן1|ק}}) מעובדא דהנהו לעוזאי לקמיה דרבא וכו' שם:

{{עוגן1|ר}}) משנה סנה' ד' כ"ט ע"א:

{{עוגן1|ש}}) כדמפרש רב אשי וכו' שם:

{{עוגן1|ת}}) שם במשנה:

{{עוגן1|א2}}) שם במשנה:

{{עוגן1|ב2}}) שם במשנה:

{{עוגן1|ג2}}) טור בשם ירוש':

{{עוגן1|ד2}}) טור בשם רש"י אבריית' דאם לא יגיד וכו' גיטין ד' ע"א ושכן איתא בספרי וביבמות ד' ל"א ע"ב:

{{עוגן1|ה2}}) שם בתוס' ששמע ר"י מר"ת וכתב הסמ"ע שראה נוהגים ממורי הוראה שלא רצו לטרוח הת"ח ושלחו לו לכתוב בכתב ידו ולשלחו לב"ד ושכן נ"ל מאחר דלר"ת וסייעתו אפי' בלא ת"ח מותר לעשות כן:

{{עוגן1|ו2}}) הרמב"ם בפ"ג מהל' עדות וכ' הכ"מ ומדברי רבינו נלמד תירוץ יפה למה שהקשו התוס' שם ביבמות מהא דאמרי' ולכתוב ליה שטרא אחרינא ב"ק ד' צ"ח ע"ב וכ' שצ"ע מהא דאמרי' קיום שטרות דרבנן וכו' כתובות דף כ"א ע"א דמשמע דמדאו' כמו שנחקר' עדותן בב"ד דמי:

{{עוגן1|ז2}}) טור וכ"כ הרא"ש בפ"ב דכתובות אהא דא"ר חסדא ש"מ האי סהדותא עד ס' שנין וכו' שם דף כ' ע"א:

{{עוגן1|ח2}}) ברייתא שם:

{{עוגן1|ט2}}) כרבי יוחנן שם:

{{עוגן1|י2}}) כפרש"י שם וכ"כ התוס' שם:

{{עוגן1|כ2}}) מימרא דרבה שם ש"מ מדרבי יוחנן וכו':

{{עוגן1|ל2}}) מסקנת הגמ' שם:

{{עוגן1|מ2}}) שם ע"ב:

{{עוגן1|נ2}}) מעובדא דבר חמוה דר' ירמי' לקמי' דרבי אבין ב"ק דף קי"ב ע"א וכר' יוחנן שם ע"ב:

{{עוגן1|ס2}}) טור וכמ"ש המרדכי בשם ריב"א מדאמרינן דהזמה שלא בפני עדים לא הוי הזמ' כתובות דף כ' ע"א וכן כ' הרא"ש בפסקיו בתשו' סוף כלל מ"א וכן כ' הריב"ש ושכן הוא בירושל' ושכ"כ הרשב"א והרמ"א

וכיוצא בזה כ' מהרש"ל בתשו' בסי' ל"ג:

{{עוגן1|ע2}}) מימרא דרב אסי א"ר שבתאי וכו' שם ע"ב וכדמפרש לה ר' יוסי בר חנינא שם וכדעת הי"מ שהביא הטור והרא"ש דהא ושלחו ליה ולא בא לא קאי אחולה וכ"כ הנ"י בשם התוס' וכ"כ הרשב"א בתשו' דבחולה או שאינו מצוי בעיר מקבלין אע"ג דלא שלחו ליה וכמ"ש הרמ"א בהגה ושלא כדעת הרא"ש לשיטת התוס' והביאו הטור וכ"כ בספר בדק הבית:

{{עוגן1|פ2}}) בשם ריב"ש וסיים שם כי מזל דידי' גרס שחלה הנתבע וכ' בשם הראב"ד ☜דאפי' יאמר התובע להב"ד קחו הממון בידכם שלא יאכלוהו קטנים אין שומעין לו וכמ"ש מוהרש"ל כיון דעדיין לא נתבאר דחייבין לו משא"כ לקמן סימן ע"ב סעיף י':

פירוש שמבקש שיקבלו העדות בחייו כדי שיזכיר לעדים:

{{עוגן1|צ2}}) רבינו ירוחם נתיב ב' ח"א:

{{עוגן1|ק2}}) וכ' הרשב"א בשם הגאוני' ושכן הסכים ר"ת ובשם העיטור שה"ה לעדים שזה ☜במקום רחוק וזה במקום רחוק וצריך לצרף עדותן והביאו הב"י בסעיף כ"ב:

{{עוגן1|ר2}}) הר"ן פ' אלמנה ניזונית גבי מוכרת שלא בב"ד צריכה שבועה מס"ט:

{{עוגן1|ש2}}) מעובדא דבר תמוה דר' ירמיה וכו' ב"ק דף קי"ג ע"א:

{{עוגן1|ת2}}) תשובת רשב"א סי' ס"ו ושאר פוסקי' סי"ג:

{{עוגן1|א3}}) נ"י פ' הגוזל בתרא בשם בעל העיטור תשו' לרי"ף שם:

{{עוגן1|ב3}}) בתשו' להרמב"ן סי' קי"ד מסט"ו:

{{עוגן1|ג3}}) ר"י נ"ב ח"ח וסיים שם דתקנה לצבור כמו יחידים שקבלו עליהם בקנין קרוב או פסול מסט"ו:

{{עוגן1|ד3}}) הרשב"א בתשו' מסי"ד:

{{עוגן1|ה3}}) רבי' ירוחם שם:

{{עוגן1|ו3}}) שם נ"ב ח"ב מהא דפ' זה בורר (דף כ"ג ע"ב) מסי"ז:

{{עוגן1|ז3}}) משום דהוא כתחלת דין:

{{עוגן1|ח3}}) הרשב"א בתשו' מסכ"ד:

{{עוגן1|ט3}}) וכ' הסמ"ע דלא דמי למ"ש הרמ"א לעיל סי' ה' ס"ח די"א דאם דנו בלילה דיניהם דין דהתם ה"ל דיעבד ממש משא"כ הכא דרוצים לדון על העדות לכתחלה והב"ח כתב ששניהם דינם שוה דאף בעדות אם קבלו בלילה דנין ע"פ אותה עדות כרשב"ם עכ"ל וכדבריו מצאתי בדברי הרמב"ן הביאו הרא"ש בב"ב דף ר"ז סימן ע"ד דלדעת הירושלמי ומכשיר בדין ה"ה בעדות ואף שאין אני כדאי להכריע נלע"ד שאם כבר הלכו להם העדים למ"ה דנין ע"פ וכן כראה מלשון התוס' שם ריש דף קי"ד ור"ה דף ל"ו ע"ב בד"ה שאם רצו (☜ולי נראה דהתם מיירי תחילת דין והי"א שמביא הרמ"א דאם עברו ודנו בלילה צריך לפרש אם התחילו בלילה אבל גמרו ביום וכאן איירי שקבלו כל העדות בלילה ודו"ק):

{{עוגן1|י3}}) דלא גרע מנאמן עלי אביך וכמו שכ' לעיל סי' ו' מסכ"ד:

{{עוגן1|כ3}}) תשובת הריב"ש בסי' רל"ה מסכ"ו:

{{עוגן1|ל3}}) שם בסי' רס"ז:

{{עוגן1|מ3}}) כת"ק דרבי יוסי בר יהודה דעמידה מן הצד (פי' שא"א לה בלא סמיכה) לא שמה עמידה זבחים דף דף ט"ז ע"א ומהא דרמי אהדדי כתיב ואשב בהר וכו' מגילה דף כ"א ע"א.

☜ (ובא"ה בהלכות חליצה נראה דסמיכה כעמידה דכ' יעמידו היבם אצל כותל או עמוך לישען עליו וכ' עוד דבכל דיני חליצה יהיו הדיינים יושבים והיבם והיבמה עומדים דכעין דין דמי ונ"ל דהתם לאו סמיכה ממש קאמר ודוק דכ' לישען וטעמא דכותל או עמוד כי היכי דמצי למדחפי' לכרעי' אבל לא ישען כל כך שאם נוטלים העמוד יהיה נופל וכ"כ הרמ"א שם בסדר חליצה דף מ"ה):


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:באר הגולה: חושן משפט]]