עריכת הדף "אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש על זהר שמות/קמד/ב"

<noinclude>
{{ניווט כללי עליון}}
</noinclude>
{{-}}
<small>(זהר דף כ"ג ע"ב)</small>
{{מרכז|{{גופן|3|פרנקטעמים|'''ומעלמא דלעילא. אמר רבי שמעון תא חזי ארבע אינון קדמאי רזא דמהימנותא ואינון אבהן דכלהו עלמין ורזא דרתיכא עלאה קדישא ואינון 'אש 'רוח 'מים 'ועפר אלין אינון רזא עלאה ואלין אינון אבהן דכלהו עלמין אבהן דכלא ומאינון נפקין 'זהב ו'כסף ו'נחשת ו'ברזל וחחות אלין מתכאן אחרנין דדמיין לון כגוונא דאלין. תא חזי 'אש 'רוח 'מים 'ועפר אלין אינון קדמאי ושרשין דלעילא ותתא ותתאין ועלאין עלייהו קיימין ואלין אינון ארבע לארבע סטרי עלמא וקיימין בארבע אלין צפון ודרום מזרח ומערב אלין אינון ארבע סטרין דעלמא וקיימין בארבע אלין אש לסטר צפון רוח לסטר מזרח מים לסטר דרום עפר לסטר מערב. וארבע אלין בארבע אלין קטירין וכלהו חד ואלין עבדי ארבע מתכאן דאינון זהב וכסף ונחשת וברזל הא אינון תריסר וכלהו חד. ת"ח אש הוא שמאלא לסטר צפון'''}}}}
<small>'''([[אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש על זהר שמות/קמד/ב|דף קמ"ד ע"ב]])'''</small>
{{עוגן1|}} דאופנים וחד איהו '''מעלמא דלעילא''' כלומר מבריאה דעלמא דפרודא בגין דאיהו גופא דקאים ביצירה דעלמא דפרודא כנ"ל. וכיון דר' חזקיה פירש ליה להאי אדם ברזא דלתתא כלומר בעלמא דפרודא ואנחנו רואים בכמה אתרין ודוכתין דאדם דבריאה איהו לבוש ליצי' דעלמא דחבורא וכן אדם דיצירה דעלמא דפרודא איהו אוף הכי כד סליק מלביש לעשיה דעלמא דחבורא לכן בא רבי שמעון לדבר באדם דא דכולל אלין דרגין דקאמרן רק שמדבר כד איהו סליק להלביש לתרין דרגין משולש ומרובע. וזהו אומרו '''תא חזי ארבע אינון קדמאי רזא דמהימנותא''' רמז לדרגא דשיר משולש שהם רזא דארבע אתוון יהו"ק רזא דגליפו דחותמא '''ואינון אבהן דכלהו עלמין''' רמז דאינון אבהן עלאין מסטרא דנרות דמלבישין לאת י' של יהו"ק דאצי' ממש בגין דאית אוף הכי אבהן מסטרא דקני המנורה כנודע. אבל אלין אבהן דכלהו עלמין הם אבהן עלאין דאינון רזא דגדולה גבורה ת"ת כמו שנרמז בזהר פ' קרח דף קע"ט ב'. ועליהון איתמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לב#יג|שמות לב, יג]]}}: זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך. 'בך דייקא כלומר באינון דעמך דשראן בך בגין דאינון אבהן דלעילא כמו שנרמז בזהר פרשת ויקרא דף י"ז ב' דאומר כנ"ל. ומה דאומר באינון דעמך דשראן בך האי איהו רמז למה דאמרן דאינון מלבישין ליה שכן חסד גבורה תפארת רזא דגליפו דחותמא לאו אינון כי אם לבושין לאת ו' כנ"ל. וכמו שנרמז בתקו' דף י"ג א' דאומר על לבושין לספירן דאצי' ממש דאינון חג"ת נהי"ם ע"ש. ואלין אינון '''רזא דרתיכא עלאה קדישא''' רתיכא עלאה דווקא דרגא דשיר משולש כנודע. '''ואינון אש רוח מים ועפר אלין אינון רזא עלאה''' כלומר יסודין עלאין '''ואלין אינון אבהן דכלהו עלמין אבהן דכלא''' דרגא דשיר משולש שכן אינון רזא דגליפו דחותמא כנ"ל '''ומאינון נפקין זהב וכסף ונחושת וברזל''' שהם לקבל ד' מלאכין 'רגמן ואינון ארבע יסודות תתאין דקאמרן דלזמנין אתרמיזו 'באש 'רוח 'מים 'ועפר כנ"ל ולזמנין אתרמיזו בארבע מתכאן אלין דאינון 'זהב 'וכסף 'ונחושת 'וברזל כמו שנרמז בזהר פ' תרומה דף קמ"ז א' ב' דאומר כנ"ל שכן לזמנין עלאין אקרון בשמהן דתתאין ולזמנין תתאין אקרון בשמהן דעלאין כידוע. '''ותחות אלין אית מתכאן אחרנין דדמיין לון כגוונא דאלין''' ואינון רזא דארבע אופנים דאינון הדריא"ל יהדריא"ל אהדור"יה אסימו"ן כמו שנרמז בזהר פרשת פקודי דף רמ"ט ב' דאומר כנ"ל ועליהון איתמר {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/א#יט|יחזקאל א, יט]]}}: ובלכת החיות ילכו האופנים. דאלין קיימין לקבל אלין כמו שנפרש לקמן. ואומר '''ת"ח 'אש 'רוח 'מים 'ועפר''' דאינון ארבע יסודין עלאין דרגא דשיר משולש כדקאמרן '''אינון קדמאי ושרשין דלעילא ותתא ועלאין ותתאין עלייהו קיימין ואלין אינון ארבע לארבע סטרי עלמא''' וצריך שתדע דסדר של המרכבה היא בריבוע לארבע סטרי עלמא ולכל סטר וסטר אית תלת סדרין ואינון תשעה סדרין בגין דכל סדרא מאינון תלת אית לה תלת סדרין וכל סדרא וסדרא מאלין תלת סדרין איהו תרין וחד דקאים תחותייהו דאתחבר עמהון כגוונא דא:
<center> 
{| class="wikitable"
| {{גופן|2|סתם1|י}} {{רווח קשיח|4}} {{גופן|2|סתם1|ה}}<br>{{מרכז|{{גופן|2|סתם1|ו}}}}
|-
| {{גופן|2|סתם1|י}} {{רווח קשיח|4}} {{גופן|2|סתם1|ה}}<br>{{מרכז|{{גופן|2|סתם1|ו}}}}
|-
| {{גופן|2|סתם1|י}} {{רווח קשיח|4}} {{גופן|2|סתם1|ה}}<br>{{מרכז|{{גופן|2|סתם1|ו}}}}
|}
</center>כמו שנרמז בזהר פ' פקודי דף רכ"ח א' ע"ש. וכגוונא דא אית בכל סטר וסטר מסטרא דלגו בגין דמסטרא דלבר קיימן כ"ז אתוון דמלבישין לתלת סטרין תשעה תשעה לכל סטר דאינון לקבל תלת חיון 'אריה 'שור 'נשר דאינון בסוד לבושין ל'אדם דקאים לגו בסוד נשמתא כמו שנפרש לקמן. ואע"ג דכפי הנראה דאלין תשעה סדרין דאינון לכל סטר הם לקבל תלת דרגין כפול משולש מרובע וכתר עליון שיר פשוט איהו שלימו דילהון דמשלים לכל סטר וסטר עם כל דא כבר אמרנו דארבע דרגין אלין אינון סוד טעמים נקודות תגין אותיות כמו שפירש האר"י זלה"ה דאמר דלית מציאות ציור קומת אדם בעולם שלא יהיו בו כללות ארבע בחינות אלו שהם סוד ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן וכל חד וחד כלול מארבע בחינות אלין דאינון טנת"א וכיון דלזמנין מדבר הרשב"י בארח כלל ולזמנין בארח פרט לכן בעי למהוי השגחה פרטית במה מדבר והכי תמצא דמלכות שהיא עשירית לעשר ספירן של הכללות ואית לה כל אלין בחינות דקאמרן והיינו כשם דבארח כלל תלת סדרין דאינון לארבע סטרין וכל חד כלול מתלת דאשתכחו תשעה סדרין לכל סטר הכי מלכות שהיא רזא דה"א בתראה דשמא קדישא והיא רזא דמשכנא כל אלין דרגין עלאין אתרשימו בה והיינו כגוונא דכתר עליון דאיהו י' שלימו לתשע אתוון דאינון בכל סטרא וסטרא מאלין ד' סטרין דקאמרן דאינון בתלת דרגין כפול משולש מרובע בארח כלל כנ"ל הכי מלכות דאצי' היא רזא דאת י' שלימו דארבע סטרין דאינון תחותה ובכל סטרא וסטרא אינון אוף הכי תשעה וכלהו קיימין ברזא דה"א כמו שנרמז בז"ח בראשית סתרי אותיות דף ג' א' דאומר כנ"ל ועל דא כל תקוני' דעילא ותתא במשכנא הוו ועל רזא דא איתמר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מ#כו|ישעיה מ, כו]]}}: שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה. כלומר דכלא אתרשים במשכנא כמו שנרמז בזהר פרשת פקודי דף רל"א ב' ע"ש. וכבר פירשנו דמה דאומר קרא {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מ#כו|שם]]}}: שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה. והכוונה הוא דמן מלכות שהוא רזא דאת ה' בתראה דאתקריאת פתח עינים מתמן יכולים למנדע מה דאיהו לעילא מינה כמו שנרמז בזהר בראשית דף א' ב' ע"ש. בגין דבאת ה' בתראה דשמא קדישא שהיא רמז למלכות דאצילות אתרמיזו הכי תלת דרגין בארבע סטרין דעלמא ולכל סטר וסטר תשעה והיא שלימו דלהון כנ"ל כגוונא דאתרמיז בעלמא דחבורא תלת דרגין ואינון לארבע סטרין ולכל סטר וסטר אינון תשעה וכתר עליון שלימו דלהון כנ"ל. וזהו שאומר '''וקיימין בארבע אלין צפון ודרום ומזרח ומערב אלין אינון ארבע סטרין דעלמא''' והאי איהו רמז לדרגא דשיר כפול ומ"ש '''וקיימין בארבע אלין''' וכו' ר"ל דבארבע אלין קיימין ארבע אחרנין דתליין מנהון ואינון 'אש 'רוח 'מים 'ועפר דרגא דשיר משולש '''אש לסטר צפון רוח לסטר מזרח מים לסטר דרום עפר לסטר מערב וארבע אלין''' ר"ל ארבע יסודות עלאין אלין '''בארבע''' סטרין עלאין '''אלין''' דקאמרן הם '''קטירין וכלהו חד''' ואלין ארבע יסודות עלאין '''עבדי ארבע מתכאן דאינון זהב וכסף ונחשת וברזל''' דאינון לקבל רגמ"ן דאקרון ארבע יסודין תתאין רזא דכרסייא תתאה דאיהי דינא ועל דא בקדמיתא שארי לממני 'בזהב ולבתר 'כסף אבל כורסייא עלאה שארי לממני מימינא בקדמיתא ולבתר מן שמאלא דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/חגי/ב#ח|חגי ב, ח]]}}: לי הכסף ולי הזהב. כסף בקדמיתא ולבתר זהב כמו שנרמז בזהר פ' ויקהל דף קצ"ז ב' דאומר כנ"ל. נמצא דאית כאן תלת דרגין כפול משולש מרובע וכל דרגא ודרגא אזלין בסוד ארבע ארבע והם סוד תלת הויי"ן הוי"ה חדא איהו רזא דחותמא ממש ותניינא איהי גליפו דחותמא ותליתאה רשימו דחותמא '''הא אינון תריסר וכלהו חד''' מטעם שהם רמז לעלמא דחבורא כנ"ל. ואומר '''ת"ח אש הוא שמאלא לסטר צפון''' ר"ל דקאים לסטר צפון משום שאינו די לומר שמאלא ולא יותר מטעם דאית שמאלא ואית שמאלא בסטרא דקדושא ולאו אינון שוין משום דאית שמאלא מסטרא דמזרח וכן אית שמאלא מסטרא דדרום וכן מסטרא דצפון כמו שמובן בזהר חדש בראשית דף ד' ב' ודף ה' א' ב' בסתרי אותיות עיין שם בפירוש המאמר. ולכן כיון דכל סטר וסטר מאלין ארבע כלול מתלת ימין ושמאל ואמצע לכן יוכל לאתמזגא חד בחד וכל חד וחד אוזיף לחבריה מדיליה כדקא חזי ליה כמו שיפרש אחר כך רק שמתחיל מאש ואומר אש הוא שמאלא והיינו לסטר צפון
{{שולי הגליון}}
<noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}
</noinclude>