עריכת הדף "אשל אברהם (אשכנזי)/סוד טעמים ונקודות/קעא/ב"

<noinclude>
{{ניווט כללי עליון}}
</noinclude>
{{-}}
<small>'''([[אשל אברהם (אשכנזי)/סוד טעמים ונקודות/קעא/ב|דף קע"א ע"ב]])'''</small>
איהו רזא דעשר אמירן ואת י' תתאה איהו רזא דעשר דברות ואת ו' דאמצעיתא איהו רזא דשית יומי בראשית וכלא איהו כ"ו כחושבן יהו"ק דכליל טעמי ונקודי ואתוון. ואומר על את ו' של האל"ף דאיהו רקיע דבכתרא עלאה דאיהו מרכבה לההוא דאתקרי עיקר האמונה עלת על כל עלאין טמיר וגניז וכו' וכלא איהו כדי להודיע דאע"ג דמסטרא דחלם אמרנו דאיהי כתר על רישא דאת ו' וכן כתר על רישא דחכמה ובינה דאינון י"ה כמו שנרמז בתקוני' דף ה' ב' ע"ש. עכ"ד מסטרא דנקודין מלכות דאצילות אתקריאת ברתא דקב"ה רמז דאיהי הדום רגליו אבל מסטרא דטעמי אתקריאת אשת חיל עטרת בעלה כמ"ש בתקוני' חדשים דף י' ב' דאומר כנ"ל. ואם רוצה אתה לדעת שכן הוא תראה בנקודין תשע דקאמרן דנקודה עלאה מכלהו תשע איהו קמץ וקמץ אתקריאת היא מסטרא דכתר כנ"ל ונקודת קמץ בציורו כזה: {{גופן|3|פרנקטעמים|''' ָ '''}} איהו מורה איך איהי הדום רגליו שכן י' איהו תחות ו'. והענין הוא דהאי כתר דאתרמיז בנקודת קמץ איהו כתר מדרגא דשיר משולש דתמן כהנא דאיתמר ביה {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/ה#יב|ויקרא ה, יב]]}} וקמץ הכהן. ולכן אע"ג דאיהי כללא דכל נקודין כנ"ל עכ"ד מסטרא דנקודין אתקריאת היא שמושא תחות בעלה כמו שנרמז בר"מ פ' תרומה דף קנ"ח א' דאומר כנ"ל. אבל מסטרא דטעמי איהי עטרה על רישיה ועל דא מסטרא דנקודין אע"ג דאיהי מסטרא דחלם עטרה על רישא דאת ו' מדרגא דשיר משולש עכ"ד איהי שימושא תחות את ו' עלאה מדרגא דשיר כפול ומסטרא דשיר כפול איהי אתקריאת חלם עטרה על כלא ואפי' על חכמה ובינה ברזא דסגולתא כנ"ל והאי איהו רזא 'דרביע דסליק לעילא לעילא והאי רביע לזמנין הרשב"י זלה"ה קורא לה חלם כמו שנרמז בתקוני' חדשים דף כ"ב א' דאומר לקבל רביע דסליק איהו חלם וכו' ודא איהו 'שופר 'הולך 'רביע דסליקת ברזא דסולם ברזא דטעמי כמו שנרמז בתקוני' חדשים דף כ"ז ב' דאומר ובטעמי סולם איהו ודא איהו שופר הולך רביע וכו'. ואע"ג דבטעמין לא יש זה הסדר של שופר הולך רביע עכ"ד כיון שיש בסדר המקראות לכן נקט אותו הרשב"י זלה"ה וכגוונא דא נקט אוף הכי כמה טעמין אחרנין שהם בסדר המקראות אע"ג שאינם בסדר הזרקא וכמו שנפרש לקמן. והאי רביע דקאמרן איהו רמז על נקודת מלכות מסטרא דטעמי דאיהי רביעה על אתוון כאימא על בנין דאע"ג דאיהי נקודה חדא עכ"ד איהי אתפשטת לנגונא ודא הוא רזא דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/צב#א|תהלים צב, א]]}} מזמור שיר ליום השבת כמ"ש בתקוני' חדשים דף י"ו ב' דאומר כנ"ל. והכוונה הוא דמלכות דאצי' שהיא נקודת י' כד סליקת לעילא אתקריאת שיר בסוד {{ממ|[[תנ"ך/שמות/טו#א|שמות טו, א]]}} אז ישיר. וכד נחתא לתתא אתקריאת שירה כמו שנרמז בתקוני' דף כ' ב' דאומר כנ"ל ואומר דסליקת עד אין סוף והאי איהו רזא דקרא {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קכא#א|תהלים קכא, א]]}} שיר למעלות - ל' מעלות אינון תלתין דרגין דבהון סליקת מלכות לגבי בעלה כמו שנרמז בתקוני' דף כ"ג ב' דאומר כנ"ל. ותלתין מעלות אלין בארח כלל אינון רמז לתלת דרגין דאינון שיר מרובע ושיר משולש ושיר כפול דכל דרגא ודרגא היא ברזא דעשר ספירן כידוע. וכד איהי סליקת לעילא איהי בהאי רזא דפשוט כפול משולש מרובע כמו שנרמז בתקוני' דף כ"ג ב' דאומר כנ"ל	ואומר כד סלקא האי שיר סלקא בשית תיבין דאינון שמע ישראל וגו'. והאי איהו רמז דסליקת לעילא עם עשר ספירן דבריאה דאתרמיזו בשם יהו"ה גליפו דחותמא שכן יחודא קדמאה איהו רזא דשמא דיהו"ק וכד נחתא האי שיר נחתא בשית דאינון בשכ"מלו והאי איהו רמז לשמא דאלקים וכד נחתת לתתא נחתת בשמא דאלקים והאי איהו רזא דסולם דאתתקף בתרין עלמין כמ"ש בזהר פ' ויצא דף קמ"ט א' דאומר כנ"ל. וסלם דא איהי נשמת חיים כורסייא לשם יהו"ק כמו שנרמז בר"מ פ' נשא דף קכ"ג ב' דאומר כנ"ל וכרסייא דא איהי כורסייא עלאה בשית דרגין דאינון שש מעלות לכסא וד' חיון לכורסיי' קדישא ובההוא זמנא דלהוי מלכא יתיב על כרסייא איתמר על דא שופר הולך רביע כלומר מרובע דרגא בשית דרגין וד' חיון כמו שנרמז בתקוני' דף נ' ב' ע"ש. ואומר דבההוא זמנא איתמר {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כז#ד|בראשית כז, ד]]}} ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי וכו'. והאי איהו רמז ועשה לי מטעמים שיתקנו למלכות ויעלו אותה לעילא בסוד שופר הולך רביע מסטרא דטעמים דמסטרא דטעמים איהי כתר עטרה על כלא משא"כ מסטרא דנקודין דאיהו שמושא תחות בעלה כנ"ל ובההוא זמנא דיתקיים דא שופר הולך רביע נטיל קב"ה רומחא דאיהי רמ"ח תיבין דאית בק"ש ושית תיבין דיחודא וידקר את שניהם סמא"ל ונח"ש דאינון דכר ונוק' כמו שנרמז בתקוני' דף מ"ב ב' דאומר כנ"ל ואומר ורביע איהי דומיא דרומח ורוצה לרמוז על הניגון של הרביע דבעי לארכא ליה כגוונא דרומח בגין דבההוא זמנא דסליקת לגבי בעלה אתקריאת זקף גדול ואתקריאת {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/מח#ג|תהלים מח, ג]]}} קרית מלך רב. אבל כד נחתת לתתא אתקריאת זקף קטון כמו שנרמז בתקוני' דף נ"ה א' ביוסיטא דאומר כנ"ל ואומר רביע לימינא ארך אפים. וכבר אמרנו דאת '''א'''' דבין תרין ווי"ן אלין '''ואו''' אקרי ארך אפים ואיהו סבא דסבין עתיק דעתיקין כמו שנרמז בתקוני' דף קכ"ב ב' דאומר כנ"ל. נמצא דשופר הולך רביע איהו כגוונא דשופר הולך סגולתא דאיהי סליקת בכל יומא ויומא עד מחשבתא עלאה דלית לה סוף כנ"ל וכד איהי סליקת אחידן בה כל ספירה וסלקין אוף אינון עמה כמו שנרמז בר"מ פ' פנחס דף רנ"ו ב' דאומר כנ"ל וספירן אלין דסלקין עמה אינון מדרגא דשיר משולש כמה דאמרינן דהאי שיר כד סלקא סלקא בשית תיבין דיחודא שמע ישראל וגו' דקרא דא איהו רמז לדרגא דשיר משולש רזא דיהו"ק אלקינ"ו יהו"ק דאינון רזא דתלת חיון ותלת חיון אלין אינון כללא	דתריסר שבטין עלאין כמו שנרמז בזהר ובר"מ פ' פנחס דף רמ"ז ב' ע"ש. וכיון דכד מלכות דאצי' סליקת לעילא סליק אוף הכי צדיק בהדה כמו שנרמז בזהר פ' פקודי דף רנ"ח ב' דאומר {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ב#כב|בראשית ב, כב]]}} ויבן יהו"ק אלקים את הצלע ויביאה במה בהאי צדיק דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/אסתר/ב#יג|אסתר ב, יג]]}} ובזה הנערה באה אל המלך. בגין דיסודא דא אתתקן לתרין סטרין וכו' לכן נקרא אז צדיק {{גופן|3|פרנקטעמים|פָּזֵ֡ר גָּדוֺ֡ל}} כמו שנרמז בתקוני' דף נ"ה ב' דאומר על ברית דאיהו צדיק עליה איתמר שופר הולך פזר גדול והיינו מה דהוה קטון אתעביד גדול כמו שנרמז בתקוני' חדשים דף כ"ג ב' דאומר כנ"ל. ודווקא כד סליק לעילא לגבי ו' עלאה ואתחבר בהדיה אז איהו נעשה פזר גדול	כלומר פזרן גדול ע"ד {{ממ|[[תנ"ך/משלי/יא#כד|משלי יא, כד]]}} יש מפזר ונוסף עוד. ואז איהו יורה זרע כחץ לגבי כלה ואיתמר בה {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/כ#כ|ש"א כ, כ]]}} לשלח לי למטרה. דאיהי סיהרא קדישא דאתקריאת הכי 'מטרה על שם מטר דיורד מן החץ דאיהו היסוד לבת עין דאיהי בית קבול לזרע כמו שנרמז בתקוני' דף כ"ה ב' דאומר כנ"ל ואומר תלת טפין דנחתין מן י' דאיהו חכמה כנודע לאן אתמשכו לגבי צדיק דאיהו קשת ומה דהוה קטן אתעביד גדול ורזא דמלה שופר הולך פזר גדול דזריק חץ בדיוקנא דא וכו'. ורזא דמלה {{ממ|[[תנ"ך/משלי/יח#י|משלי יח, י]]}} מגדל עוז שם יהו"ק בו ירוץ צדיק ונשגב. כלומר מלכות דאצי' דאתקריאת מגדל עוז בו ירוץ צדיק דאיהו היסוד ונשגב ההוא מגדל לקבליה כמו שנרמז בזהר פ' שלח לך דף קס"ד ב' דאומר כנ"ל. והמשל שמביא בתקוני' דף הנ"ל האי איהו רמז דכד צדיק איהו בלחודוי לא קא עביד מידי בגין דההוא חיויא לא קא חשיב ליה שכן ההוא חיויא איהי סמא"ל עד דאתא רעיא מהימנא ונטיל חץ איהו רמז דעמודא דאמצעיתא דאיהו ו' עלאה נטיל ליה לצדיק דאיהו חץ ואז זריק חצים לגבי חיויא דאיהו סמא"ל ועריק מקמיה ואז בהאי חץ איהו זרע יורה כחץ לגבי כלה בגין דאתעביד אז פזר גדול כנ"ל וסימניך {{ממ|[[תנ"ך/אסתר/ה#ב|אסתר ה, ב]]}} ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב. ותנינן שית אמין אושיט לקבלה ושית אמין אינון כשיעורא דשית נקודין מהאי משחתא דבוצינא דאיהו פזר רברבא כמו שנרמז בתקוני' חדשים דף י"ז א' דאומר כנ"ל והאי איהו רמז דלזמנין אתרמיז היסוד באות י' ולזמנין באת ו' אלא כד איהו זעיר אתרמיז באת י' אבל כד האי פזר איהו רברבא איהו ברזא דאת ו' ועל דא תנינן שית אמין אושיט לקבלא כנ"ל. ומה דאומר שם בדף הנ"ל דכד משחתא סלקא ואתרברבא כדין איהו סליק וכו' והאי איהו רמז לצדיק דאיהו סליק בהדה כד איהי סליקת ברזא דקרא {{ממ|[[תנ"ך/אסתר/ב#יג|אסתר ב, יג]]}} ובזה הנערה באה אל המלך כנ"ל. ואומר מהאי 'פזר מלייא מבועין ויהיב למסכני והאי איהו שרביטא דאתתקן במשחתא דא ר"ל דאתתקן במשחתא דלעילא ואתתקן כדקא יאות ר"ל דאתתקן לגבי סיהרא קדישא דאתקריאת {{גופן|4|פרנקטעמים|'''יָרֵ֪חַ בֶן יוֹמ֪וֹ'''}} על שם דאיהי נקודה בת עין נקודה חדא בתוך חיילין דילה וכד סליקת לעילא סליקת בסוד נקודה חדא נקודה לגבי נקורה עלאה לאתכללא דא בדא כמו שנרמז בז"ח שיר השירים דף י"ז ב' ע"ש. וכמו שנרמז בתקוני' סוף דף כ"ה ב' דאומר מאי מטרה דא {{גופן|3|פרנקטעמים|יָרֵ֪חַ בֶן יוֹמ֪וֹ}}
<noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}
</noinclude>