עריכת הדף "ארץ חמדה/שבת/י/ב"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
<br>'''אסור'''  ליתן שלום לחברו בבית המרחץ וכו', דע כי לא תמצא נסמך אל שם הוי"ה ב"ה רק השמות שמורים עליו לבדו בעצם לא השמות שמשותף בו מצד בריאותיו, ומה שמצאנו רחום וחנון ה' חבר לשם המציאות הוא כמ"ש מהרי"א פ' בראשית פסוק הראשון, ומזה הוכיחו דשלום הוא שם גמור, יען שנסמך לשם הוי"ה, לא כן נאמן שנסמך לשם זה הוא כשאר התארים. ועז"א התם שם גופיה לא מקרי הכי, ר"ל רק הכינוי, וע"כ מתרגם אלהא מהימנא על פעולתו. ומשתתף בזה הפעולה עם ב"י ג"כ, לא כן שלום דשם גופיה אקרי שלום היינו שם ההוי"ה ומסולק קושית התוס', וזה ודאי ידע שכל השמות המורים על פעולתו כמו רחום וחנון אינם בכלל השמות אחר שמשתתף בהם עם בריותיו. ורובם רק שוללים או על פעולתו לא בעצמו, רק על נאמן חשב שיהיה שם כי האמת לא ימצא רק בו כמו שביאר העיקרים בגדר אמת ומיושב קושיית מהרש"א, ומה ששלום הוא מעצם השם כי קשר כלל המציאות, הוא רק ע"י מלך שהשלום שלו, היינו שהוא באחדותו הוא החוט החורז כל אבני הנמצאות הנפרדים, וע"י אחדותו ישובו להיות איש אחד אם בהשקפה על כלל הבריאה כמו שביאר המורה {{ממ|פ' ע"ב ממאמר הזה}} ואם בכל פרט ופרט שכולם מורכבים והכח הקושר אותם י הוא האחד המיוחד אשר הוא נשמת כלל הבריאה, וזה מעצמותו ית' שהוא מתנאי אלהינו, שלא יהיה אתר פנוי מיניה והוא יחיה את כולם וימלא את כולם והענין ארוך ואכ"מ:

שם '''אמר ליה הקב"ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה'''  ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם. מתנה טובה, קדושת השבת מלבד ענינה הגלוי שהיא מצוה הראשית שבתורה ומורה על חידוש העולם וכמה טעמים הנשגבים הנאמרים בה. והנה בה נמצא הנהגה הנסיית אשר בה ישדד ה' הטבע הכולל ובה שבת מימי המעשה שהשבית הטבע הנהוגה וברא בה מנוחה שהוא הנהגה נסיית למעלה מן הטבע כמו שבארתי במק"א באורך, וזה המתנה טובה שיש לו בבית גנזיו בעולם העליון למעלה מן המערכת והזמן, והנהגה זו תלויה לפי מעשה בני ישראל לפי עבודתם או מרים, ועז"א ואני מבקש ליתנה לישראל שבם יהיה הדבר תלוי, ועז"א לשבת, כנסת ישראל יהיה בת זוגך:

שם '''כל מאן דאתי'''  ואמר לי מלתא חדתא משמיה דרב וכו' ע"פ מ"ש רב הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו דשמא אינו רוצה בה. דהוה שונא מתנות, וזה שהשיב לו איך אתה אומר כל מאן דאתי וא"ל וכו' יהיבנא ליה ניהליה הלא רב אמר צריך להודיעו שמא אינו רוצה לקבלו וכן לא ארצה לקבל מתנה. ועי"ז לא אומר לך דברי רב כדי שלא אקבל המתנה, וכיון שראה שאעפ"כ יהבה ליה ניהליה. וזה ודאי שלא נתן לו בעבור מתנה. אחר שגלה דעתו שאינו חפץ לקבל מתנות. ולא בעבור ההלכה שאסור לקבל עליה שכר, השיב שע"ז אמר רב מילתא אלבישייהו יקירא. ואתה נותן לו לא בשביל ההלכה עצמה רק משום שאצלך יש חביבות אחר בה. מצד שהוא משמיה דרב:

שם '''ואמר'''  רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים שבשביל משקל ב' סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו, נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים, ונתגלגל הדבר עיין תוס', וי"ל שסובר כמ"ד שהיה גלות מצרים בשביל חטא מכירת יוסף עיין מהרי"א בפסוק ועבדום וענו אותם, וצ"ע בנדרים אמר רב בשביל שעשה אנגריא בת"ח, ובפשוט נהי שבלא זה היו מוכרחים וכיון שזה היה הגלגול והסבה לזה, ועז"א נתגלגל הדבר:

שם '''בעיר שישיבתה קרובה''' , מבואר שהחטא נדון אם לפי הכמות אם לפי האיכות. ותרוייהו איתנהו בה. מתוך שישיבתה קרובה לא הגיעו למדרגת ההשחתה כ"כ, כי חוטא הולך ומוסיף במדרגת חטאיו. וזה באיכות, ב' שגם עדן אין מספר חטאיהם רב כ"כ וע"ז כפל קרובה לנוס שמה. והיא מצער, הלא מצער היא ותחי נפשי והבן:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>