עריכת הדף "אלשיך/תהילים/קלא"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''שיר המעלות לדוד ה' כו' ''' אחרי אומרו למעלה יחל ישראל אל ה' כו' ליגאל בא ללמדנו דעת שלא יהיה התוחלת רק בתשובה והכנעה רבה ושכל אחד יכיר חטאו ולא יקל באשמיו לשים תואנות להקטין ערכם לכן בא להודיענו את אשר קרה לו למען נלמוד ממנו שעם שהיה לו מקום לומר כי לא ממנו נמשך לו חטאו עם כל זה קבל תוכחת והפליג בתשובה ועינויים כאשר יאמר ובזה גומר ואומר יחל ישראל לומר כי בעשות ישראל כמוהו על ידי כך יחל ישראל כו' מה שאין כן שלא בתשובה ראויה והחל ואמר ה' לא גבה לבי כו' והוא כי הנה אמרו רז"ל לא היה דוד ראוי לאותו מעשה אלא שאם חטא יחיד אומרים לו כלך אצל דוד ושם ביארנו במקומו שלא יעלה על לב חלילה יעשה הוא ית' שיחטא ראובן בשביל תועלת שמעון אך הוא כי דרכו ית' שרגלי חסידיו ישמור מן החטא שאפילו בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם צדיקים עצמן לא שכן וגם ביארנו שם כי לא ישמור מן החטא אם לא כשאין לצדיק עון אחד שיגרור לו אחר כיוצא בו או הכנה רעה גוררת עון כענין עבירה גוררת עבירה כי אז אין הקב"ה שומרו שלא יחטא כי ראוי הוא העון אליו ואמר שדוד לא היה לו עבירה שתגרור לו את זאת באופן שלא היה ראוי לאותו מעשה ואם כן היה ראוי ישמור אותו הוא יתברך מן החטא כי רגלי חסידיו ישמור אך לא כן עשה רק הניחו אל טבע בחירתו ולא שמרו למה שאם יחטא יחיד כו' והנה היה מקום לומר הן אמת שלא היתה בידו עבירה שתגרור לו אחרת אך אולי היתה הכנה רעה אולי סרסורי דעבירה שהם ליבא ועינא לא שמר כראוי והם סרסרו לו יראה את בת שבע ויחמדנה בלבו ויקחנה או כאשר היה מטייל על הגג כמאמר הכתוב ויתהלך על גג בית המלך וירא אשה כו' ואולי היה הטיול ההוא דרך גאוה כמלכים גדולים שמטיילים כמתקלסים על זולתם דרך גדולה וגאוה וגסות הרוח אומר בלבו מי יערוך אלי ומתוך זה מצא היצר הרע מקום להבעיר את האש לבלתי שית לב ליראת ה' לחטוא במראה עיניו על כן בא ויאמר הנה אין צריך לומר דברי עונות שלא היו בי לגרום החטא ההוא כי אפילו הכנות רעות לגרום עון לא היו בי כי הלא שלש הנה הכנות הרעות האפשריות שהביאוני לידי כך או שגבה לבי שהוא הסרסור האחד או רמו עיני שהוא השני וגרמו לי להביט וראות ברע או אולי כשהייתי מתהלך ומטייל על הגג היו בדרך גדולות ונפלאות מערכי אומר בלבי אתקלסה במלכים כלם ואטיילה ברוחב לב וגסות הרוח וזה העיר את עיני לראות שוא ולבי לחמוד אך הנה ה' לא גבה לבי כלומר ה' יודע תעלומות יודע כי לא גבה לבי ולא רמו עיני שעל ידי כן נשאתים להביט על דרך אותו כהן שאמר אבא גבה עינים הוה נתן עיניו בגרושה באופן שליבא ועינא סרסורי דעבירה לא סרסרו להחטיאני בבת שבע וגם כאשר הייתי מתהלך ומטייל על הגג כמאמר הכתוב ויתהלך על גג בית המלך וירא אשה רוחצת מעל הגג כו' לא הלכתי אז בגדולות מהרהר בגדולות כדרך מלכים כאשר הם מטיילים ובנפלאות ממני לומר שעל כן מצא השטן מקום לאחוז בי ולהחטיאני

== ב ==

ועל כל זה לא הקלתי בחטאי לומר לא עון לי כי אם מן השמים הסבו כמאמרם ז"ל לא היה דוד ראוי לאותו מעשה אלא שאם יחטא יחיד אומרים לו כלך אצל דוד או מהאמור בספר הזוהר מאמר הסבא פרשת משפטים על שיצדק בדברו ית' שאמר שלא אעמוד בנסיון כי אם נכנעתי ושמתי לבי אל דברי נתן הנביא והתודיתי ואמרתי חטאתי שאל"כ אז אבדתי בעניי וזהו אם לא שויתי כו' לומר אם לא הייתי שם על לב והייתי דומם מלומר חטאתי הנה נפשי היתה כגמול עלי אמו שכמו שהילד שגמלתו אמו שהילד הרגיל לינק שדיה תולה נפשו אליה שתניקהו ואינו מניקתו ועיניו כלות כך נפשי היונקת מהשכינה שהיא אמו היתה כגמול שתולה עיניו אליה ואין כל כך היתה מונעת יניקת השפע ורוח הקדש ממנה ובמה תקנתי במה שעשיתי תהיה כגמול עלי נפשי והוא שכל כך הורגלתי בתעניות שהיתה נפשי תאבה לשתוכל להתקיים בי כמאמר הלל באמרו שהיה הולך לגמול חסד לנפשו העניה ואמר דוד שהיתה נפשו כגמול שמצטער לפני אמו שתניקהו והיא דוחה אותו תמיד כן נפשי היתה מבקשת מגופי שיאכל ויקיימנה ואני הייתי דוחה אותה וזהו כגמול עלי נפשי שהיתה עלי כמו הגמול עלי אמו

== ג ==

והן כל זה עם היות אפשר לי להקל בחטאי והנה כאשר עשיתי אני יצדק שיחל ישראל אל ה' מעתה ועד עולם ויצליחו. או יאמר בהכנתי זאת שעשיתי יועיל גם לישראל כי אני משיחם ואני מוכן להם וגם ה' יעשה חסד עמהם בל תהיה הכנתי לריק באופן שמה שנאמר למעלה שבני הגלות ע"י קראם בגלותם ממעמקים יחל ישראל אז את ה' עתה אני בא ומוסיף כי יחל ישראל אל ה' מעתה מזמני ועד עולם:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}