עריכת הדף "אלשיך/תהילים/עג"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

בסיעתא דשמיא נתחיל ספר שלישי:

'''מזמור לאסף כו' ''' הנה על תלונת צדיק ורע לו רשע וטוב לו ישומו ישרים שלמים וכן רבים וגדולים ויתפוצצו הררי עד באמת באמור על מה עשה ה' ככה על הארץ הזאת לכל מראה עיני כל בשר איש גומל לחייבים טובות ולישרי לב אך להרע והן אמת כי לא דרך כל המתמיהין שוה כי יש יתקע יתד תמיהתו על צרות הצדיקים ויש על שלות הרשעים ויש על שתיהן באמרם על מה זה ועל מה זה ונהפוך הוא הראוי כי טוב לא יהיה לרשע ואך צדיקים ישמחו יעלצו והנה אסף במזמור הלזה הוא מן המוצאי מנוחה על יסורי הצדיקים וכל דברי שאגתם הוא כי טוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים וזאת מנוחת קושית צדיק ורע לו כי האלהים עשה למען הגין על בני דורו ככל מאמרי ישעיה בפרשת הנה ישכיל עבדי והן יסורי אהבה וזאת היתה עצבת רוח ר' חייא באמור אליו כי עלתה ארוכת רבינו הקדוש ויחי מחליו בכה ויאמר צר לי על עוברות א"י שלא הפילה אשה כל ימי יסורי רבי ולא עצר ה' את השמים אך לא שליו אסף ולא נח מקושיית שלות הרשעים וזה מאמרו מזמור לאסף כו' לומר לא כדברי האומר כי קינה מיבעי לן על צרות הצדיקים כי אדרבה מזמור יש לאסף כי הלא אך טוב שיש לישראל בעה"ז כי זה מעט טוב שיש להם אינו אלא מטעם כי אלהים שהוא מדת הדין ורוגז הוא לברי לבב הם הצדיקים הישרים בלבותם כי היות אלהים הוא דין לברי לבב הוא סבת היות טוב לישראל כי הם יגינו ביסוריהם על הדור:

== ב ==

אך על זאת יחרד לבי מפני הרואים בל יהרהרו ויאבדו כי הנה ואני כמעט כו' כי כמעט רפו רגלי מלכת בדרך ה' וכאין שופכו אשורי הן כל פסיעות מצותיך אשר עשיתי עד כה כמעט היו נשפכות מרום מצב זכיותי ארצה שהסתכנתי להיות תוהה על הראשונות ושופך אותן ארצה. 

== ג ==

כי קנאתי בהוללים הבלתי מרגישים כי מי יתן ולא הייתי מרגיש כי לא נצטערתי כי יוסיף דעת יוסיף מכאוב והוא על כי שלום רשעים אראה כלומר הן ידעתי כי אל דעות ה' אך צר לי על ראות עיני כי שלום רשעים אראה :

(א) '''או ''' יאמר מזמור לאסף יאות לו לזמר על כי אך טוב לישראל שהוא על היות מיעוט טוב לישראל דרך כלל כי אכין ורקין מעוטין כד"א יאה עניותא לישראל כי ברזא סומקא לסוסיא חוורא לבל יבעטו ולכלות פשע ולהתם חטאות אך לא דין ורוגז בעצם רק העדר רב טוב בלבד פן יבואו להרהר וכן אזמרה כאשר אלהים הוא רוגז ודין לברי לבב שבישראל הבלתי קצים ומהרהרים כי רוב יסורין טובה להם כי לבם נכון מלהרהר על כן על בחינה זו אזמר:

(ב) אך ואני כמעט כו' והוא כי דרך הלמודים הוא בהקיש הנחות ומושכלות ראשונות ולהוציא מהן תולדה והנה ההנחות ימשלו לרגלים והתולדות לפסיעות אמר הנה ברעיוני על לבבי סליקו ואערכה משפט ע"י הנחות ועיקרים ידועים להוציא נפקותא והנה כ"כ הייתי נדח בהרהורי לבי עד שכמעט נטיו רגלי שגם ההנחות שהם רגלי עיקרי האמת מושכלות ראשונות היו כנוטות ממני והטעם כי כאין שופכו אשורי הם התולדות הנמשלות לפסיעות היו כאין נשפכות ומתבטלות לפני כי מהנחות האמת לא היה יוצא רק היות ראוי ליעשות הפך מה שהיה נראה לעין ועי"כ גם ההנחות היו כמעט נוטות ממני וזהו כמעט נטיו רגלי כאין כו' והוא כי קנאתי כו' כמדובר בקודם:

== ד ==

ואם יאמר איש על מה אתה נאנח הלא ידעת כי כה יעשה הוא יתברך למען האכיל לרשע כל זכיותיו בחייו כמקרא שכתוב לא יאחר לשונאו אל פניו ישלם לו הלא גם זה ידעתי גם אני אך לא שקטתי ולא נחתי יען ראיתי כי איין חרצובות למותם כו' והוא כי הלא ידוע כי יום המות הוא יום התחלת דין לכל חי ועת למות בחיים לא תתחשב ואם הרשע אשר יאכל זכיותיו המועטות בעולם הזה חרצובות רשע ואגודות משחיתים אשר ברא לאיזה זמן הם נועדים ומתי יבואו לו אם לא אל עת מותו כי אז מראים לרשע רעתו ובוכה הפך הצדיק הרואה אז מתן שכרו ושוחק ואם כן אפוא הרשע אשר אכל כל טובו בחייו היה ראוי כי בעת מותו חבלי יולדה יבואו לו ויתמרמר וחרצובות רשע יתקשר בו לבלתי הפרד הנפש מן הגוף בנחת כי אם כאלו היא מקושרת בחרצובות וקשרים קשים שעל ידי כן העברים יביטו לראות כי טוב לא יהיה לרשע אשר אכל בטובה בעולם הזה כי צרת מותו אות ומופת על מה שאחר. אך הנה אלה רשעים אין חרצובות למותם ואלו לא היה כן רק לאשר תשש כחו הרבה מרוב ימים או מאריכות וכובד החולי החרשתי כי אמרתי אין זה כי אם כי אספו כחותיו ויחלש ויגוע כמו רגע ולא הורגש צערו אך לא כן הוא כי אם ובריא אולם כי אשר אמרתי כי אין חרצובות למותם הוא על מי שבמותו הוא עדיין בתוקפו בריא עולם:

== ה ==

'''בעמל אנוש וכו' ''' הנה אמרו רבותינו ז"ל בגמרא כי שאל משה מאתו יתברך למה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו ויש רשע וטוב לו ורשע ורע לו ואמרו שהשיב לו הקב"ה צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק צדיק ורע לו צדיק בן רשע רשע וטוב לו רשע בן צדיק רשע ורע לו רשע בן רשע והנה נגד עינינו צדיק בן צדיק ורע לו וצדיק בן רשע וטוב לו ורשע בן רשע וטוב לו ורשע בן צדיק ורע לו על כן ביארנו כרשב"י מאמר זה בקצת מקומות שהוא צדיק בן צדיק כי נפשו היתה באיש צדיק בגלגול הקודם שזה עתה לבן הראשון יחשב ועל כן אין לו עתה עון אשר חטא לקבל יסורין לא מהפעם הראשונה ולא מהשני אך כשהוא צדיק והיה בראשונה רשע שהוא צדיק בן רשע יסורין ממרקין אשר חטא בראשונה ואומרו רשע וטוב לו רשע בן צדיק כו' הוא שהיה צדיק בראשונה ואוכל מהזכות הראשון רשע ורע לו רשע בן רשע שהיה רשע גם מאז. עוד אמרו במסקנת הגמרא כי תשובתו יתברך למשה היתה צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור רשע וטוב לו רשע שאינו גמור רשע ורע לו רשע גמור ויתכן כי ראה אסף שני הטעמים האלה אשר אמרו שאמר הוא יתברך למשה ובא לשלול כל אחת מהן ובשני החל ואמר בעמל אנוש אינמו כו' לומר הלא התלוננתי על רשע וטוב לו והלא לאלהים פתרונים והמה הנאמרים בגמרא אמנם בשלום רשעים שאני רואה לא יצדקו טעמים אלו שאם הוא כי טובם הוא להיות שאינן רשעים גמורים לא יתכן כי הלא אלו בעמל אנוש אינמו שהוא פורש מן הצבור אינו מצטער בצערן ואין לך רשע גמור יותר מזה שאין לו חלק לעולם הבא כנודע שהוא מן היורדין ואינן עולין וגם אין לומר הטעם השני כי רשע וטוב לו רשע בן צדיק שהוא כי נשמתו היתה כשרה טרם הגלגול הלזה כי הלא אין צריך לומר בבא צרה על הבלתי צדיקים המתוארים בתואר אנוש שלא ינוגעו גם המה כי אם אף עם אדם שהוא תואר אל צדיקים בבא נגעים על צדיקים לא ינוגעו בכללם ואם הוא על היותו בן צדיק למה יגן אביו עליו יותר מאלו היה בחיים שאם היה חי לוקה בכללם ועתה שמת להיות בגוף רשע מגין עליו. או יאמר כי דרך הבטלנים המעונגים לינגע אך אלה בעמל אנוש אינמו כי בטלנים המה ועל כל זה ועם אדם לא ינוגעו:

== ו ==

'''לכן כו' ''' בראותם שגם בבא צרה כוללת עם אדם לא ינוגעו לבן ענקתמו הגאוה שיאמרו אין זה כי אם שלא נשוה ליתר אנשים כי גדולים אנו מכל אדם לכן תהיה הגאוה בעיניהם נאותה להם כענק על צואר כעדי וזהו ענקתמו גאוה עד גדר שאשר יעטף שית מהם שישית עצמו עטוף ושפל יחשב חמס למו כי כל כך הגאוה נאותה להם בעיניהם. או יאמר עד אמרם כי אשר זולתם יעטף שית לבוש גאוה ויהיה שית כמו שית זונה לשון עדי חמס הוא בידם מהם כלובשים מלבוש נכרי כי גאוה הוא לבושם הטבעי:

(ה) '''או ''' יאמר כמאמרם ז"ל במסכת ערכין כי על כמה דברים נגעים באים ומביא לכולם ראיות מפסוקים על לשון הרע ועל גסות הרוח ועל ג"ע ועל צרות עין ועל גזל והנה כלם בקום עשה זולתי הצרות עין והנה הרשעים ההם מיראת עונש נגעים לא ינסו בתחלה רק בקלה בשב ואל תעשה והיא צרות עין וזהו בעמל אנוש אינמו לסבול צרתם אתם לרחמם כי יאמרו שלום עליך נפשי ויד עני ואביון לא יחזיקו ובראותם כי על זאת עם אדם לא ינוגעו שנגעים שנאמר בהם נגע צרעת כי תהיה באדם לא ינוגעו כי לא יבואו עליהם:

(ו) אז יתחילו להתפקר בשאר ויתחילו בגסות הרוח שאינו כל כך קום עשה כשאר וזהו לכן ענקתמו כו' לומר אחר שבחנו אלהים בצרות עין ולא נגעם לכן ענקתמו גאוה ואחר כך בגזל כי גם מאשר יעטף שית שהוא עני כי יעטוף גם העני ההוא יהיה חמס למו:

== ז ==

ואחר הגזל עריות והוא אומרו יצא מחלב כו' והוא כי אין עון זמה באה רק מרוב תענוג וחלב הוא משל אל התענוג והוא כי יש מתענג בהנאות הגוף כאכול ושתה ויש בהזנת עיניו בדברים נחמדים למראה וראות ברע ותענוג זה יקרא חלב עינימו ופרי היוצא מזה הוא שהעין רואה והלב חומד ואברים גומרים אמר כי הפרי שיצא מחלב עינימו לא יכיל רעיון כי עברו משכיות לבב כי בשוטט עיניו בעריות הופלג בזמה.

'''או ''' יאמר מי יתן ולא יחמוד לבם רק מה שתראה עינם אך עברו משכיות לבב את מה שיצא מחלב עינימו לשוטט ולראות:

== ח ==

ואחר הגלוי עריות. יבא בלשון הרע ולא בלבד על אנשים רק כלפי שמיא ומה יעשו להמתיק בפיהם רעה ולשישמעו דבריהם יבאו כממקים את עצמם אשר חמס בידיהם כמדובר ונותנים דופי בעושק וחמס למצא פתח לדבר לשון הרע גם כלפי מעלה וז"א ימיקו ובמה ממקים את עצמם הלא הוא כי ידברו ברע עושק הוא העושק שכר שכירו וכיוצא שידברו על עושק כי יאמרו כמה מדה רעה היא העושק וזהו וידברו ברע עושק לגנוב לב השומעים שיקבלו הנמשך ממאמרם והכונה היא כי ממרום ידברו לרמוז כי רע זה הלא ממרום יעשו כן כי הלא יש איש ראוי והגון עובד את ה' ולא ניתן לו שכר והוא מת ברעב ומן השמים באפס עשקוהו ולפלוני הבלתי ראוי הון רב ופלוני עשק את פלוני ומן השמים לא מנעוהו. 

== ט ==

ואחר דברם ברמז התפקרו לדבר בפירוש כי מן השמים חלילה עשקו שכר עושי מלאכת ה' וזהו שתו בשמים פיהם הנה כי דברו לשון הרע גם כלפי שמיא חלילה ומי יתן ולא היו דבריהם אלה מתפשטים בעם הארץ לדבר סרה כהם כי אם שלהם לבדם היה חטאם וזהו שתו בשמים פיהם ומי יתן לא החטיאו לזולתם כי הלא ולשונם זה אשר דברו תהלך בארץ מתפשט בארץ בפי העם כי ילמדו ויהרהרו על השגחתו יתברך אשר שמו פתחון פה לומר חלילה כי מן השמים יעשקו ח"ו מונעים בר מהראוי ומצרים לבלתי ראוי:

== י ==

'''לכן ישוב עמו כו' ''' הלא היתה תלונתי על רשע וטוב לו ואפליג בדבר באמרי כי גם הרשעים האלה בעצמם ידברו ברע עושק ממרום באומרו כי ממרום יעשקו את הצדיקים וייטיבו את הרשעים ואומרה כי היותר קשה הוא שלשונם זה תהלך ותתפשט בארץ לכל העם לדבר סרה כהם והנה הן אמת כי לדברי שאגתי אלה יש תשובה לומר כי למה לא יעשו העם השומעים את דבריהם כמעשה יוסי בן יועזר כי באמור אליו קרובו שהמיר דתו והיה רוכב הסוס במעלה גדולה ואת יוסי בן יועזר שהיה צדיק היו מוציאין בקולר ואמר לו קרובו חזי סוסיא דארכבך מרך וחזי סוסיא דארכבן מרי ואמר לו אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה א"ל הרי שאתה יוצא ליהרג ועושה רצונו א"ל אם לעושי רצונו כך לעוברי רצונו על אכ"ו מיד שב מרשעו וקבל על עצמו ד' מיתות בית דין וקדמו שעה אחת לרבי יוסי בג"ע הנה כי אדרבה ממקום שבא הדובר סרה משם היא תשובתו ואח"כ באמור אלה רשעים אל העם כי רע עליהם העושק כי הצדיקים משוללי טובה הלא ישיבו להם אם לעושי רצונו כך כו' ובאמרם כי הרשעים מוצלחים פה ישיבו להם אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו עאכ"ו ובזה אדרבה ישובו בתשובה גם הרשעים אשר ממרום ידברו כאשר קרה ליוקים איש צרורות ששב על ידי תשובת יוסי בן יועזר ואם כן אפוא מה זו תלונה שלשונם תהלך בארץ ומחטיאים את עם הארץ במאמרם והלא תשובתם בצדם ואדרבה על ידי כן ישובו עד ה' בזה לז"א לכן ישוב כו' לומר הנה אמת הוא כי הנפקותא הראויה לצאת מדבריהם הוא תשובה עד ה' כי מדבריהם ראוי לומר לכן היוצא מזה הוא שהוא משמעות מלת לכן שהוא הנפקותא היוצאת היא באמת שישוב עמו של אלהינו הלום שהוא להלאה עד ה' ולא יסוג אחור מאחרי ה' על ידי דבריהם אבל מה נעשה כי ילפי מקלקלתא ומה גם כי מים הרעים מלב או מפה שהוא מלא כאלה לדבר רעות לא יבצר מהם שימצו ישתו אותם שלא בלבד יקחו מאמרם כי אם גם ימצו לטעום על ידי חקירה כמוצץ בתוך חכו עד הוציא תוכיות הדבר הנמצץ וזהו ומי מלא ימצו למו:

== יא ==

כי יכנסו בחקירות שיאמרו העם הנזכרים השומעים מהרשעים האלה איכה ידע אל כו' כלומר איכה יתכן ידע אל מעשה בני אדם החומרים והוא רוחני וגם אינו גם למטה כי אם הוא עליון ואיך יש דעה בפרטים בעליון:

== יב ==

והנה עד ממהר כי הנה אלה רשעים בפנינו ושלוי עולם שלוים מפאת עולם שנולדו במזל עושר בלי עמל ויגיעה השגו חיל הנה יורה כי לא מן השם הוא זה כי אם חס ושלום מהוברי השמים וכסיליהם וכיוצא בזה:

== יג ==

'''אך ריק כו' ''' הלא אמרתי כי לא על עצמי אני מצטער על שלום רשעים כי אם על המון העם כי צרבת סברתם רעה על השגחתו יתברך עד אמרם איכה ידע אל מתפשטת בעם והיא רעה חולה שיכשלו רבים באמונת האמת והנה על דברי אלה יוכל איש לדבר ולומר כי אשמת דבר היא עלי שאיני משחרם מוסר ומוכיח את העם להעמידם על האמת או יאמרו לי כי אם הוא שאני מוכיחם ואין מקבלים ממני אולי הוא כי לבי לא נכון ועל כן אין דברי נשמעים כנודע כי קבלת תוכחת מפי המוכיח תלוי בלב פי המדבר כי אם זך וישר לבו ישמעו דבריו ויעשו רושם כי מן הלב יצאו ואל לב השומעים יכנסו מה שאין כן אם הלב בלתי זך וישר כי אין דבריו מתקבלים על כן אני אומר כי איני אשם בדבר כי בלב זך וישר הוכחתי יום יום ולא שוה לי כי על כן אני מצטער ואומר אוי לי כי אך ריק זכיתי לבבי למען יקובלו דברי תוכחתי כי כאשר מטהור לב יצאו עד קירות לב יכנסו כמדובר אצלנו בספר משלי וכן וארחץ בנקיון כפי והייתי מוכיחם בכל עתות היום:

== יד ==

אלא שואהי נגוע כל היום על כן היתה תוכחתי לבקרים שהיא עת שהחולה מתחזק מעט אז הייתי מוכיחם ומשחרם מוסר ואיננו שוה לי:

== טו ==

עד גדר שאין צריך לומר אם אומר לספר ממש מה שמתפקרים העם לחטוא על ההשגחה בסיבות שלום רשעים יראו כי אם גם אם אמרתי אספרה כמו מעין מה שמתפקרים וזהו אספרה כמו שהוא דמיון בלבד הנה דור בניך בגדתי כי תקפיד עלי על הטילי פגם בדור שהם בניך והוא פן יקרני כאשר קרה למשה באמרו והן לא יאמינו לי. או יאמר עד גדר שאם עליהם אומר שהם דור בניך בגדתי בך על שייחסתים לבנים לך הגיעו ואם כן אפוא למה תמנע מהרשעים מוסר רע ולא יתפרצו עמך ישראל אשר הם זונים אחריהם:

== טז ==

'''ואחשבה לדעת וכו' ''' הנה כתבנו כי שתים רעות היו אחד שלות הרשעים שנית חלקת לשונם גם כלפי שמיא כי ממרום ידברו שתו בשמים כו' אמר הנה מהאחד לא אחוש כל כך כי גם שקשה הדבר מאד הנה שמתי לבי לחשוב מחשבות על מה היטבת למו וכבר אחשבה לדעת זאת טעם לדבר במחשבת לבי תחת מה עשית כך כי לא על חנם הוא כי מה שקבלתי ונצטערתי על הדבר אינו מבלי היות טעם נכון לפי האמת אלא שעמל הוא בעיני כלומר לכל מראה עיני בשר לי:

== יז ==

ואף גם העמל הזה אינו מתמיד כי אם עד אבא אל מקדשי אל שיבנה בית המקדש בימי כאשר היה כי אסף היה מהמשוררים כשנבנה הבית ואמר הנה אז בבואי אל מקדשי אל יתוסף בי שפע רוח הקדש עד הבין בחיי מה יהיה אחרית אלה בגלגוליהם ואשר ימצאם אחרי מותם כי אשקטה ואביטה במכון לשבתו יתברך השגה רבה על רוח קדשי אשר השגתי עד הנה הוא כי בית המקדש של מטה מכוון כנגד של מעלה וידוע מרז"ל כי הנכנס היה כנכנס בשל מעלה וכמו שכתבנו על פסוק נבואה למשכנותיו וזה אמר אבא אל מקדשי אל לשון רבים לומר כי אבא אל ב' מקדשים כאחת ועל כן תשיג ידי רוח הקדש יתירה ואז ינוח לי הקושי והעמל אשר הוא בעיני מדוע דרך רשעים צלחה כי אבינה לאחריתם מה שאין כן עתה כי לא באתי עד עתה אל המנוחה ההיא:

== יח ==

אך על הדבר השני אשר שתו בשמים פיהם על ההשגחה ויחטיאו את העם עד אמרם איכה ידע אל חלילה הנה על אלה לא תתאפק ה' וזהו אך בחלקות וכו' כלומר גם שתחריש על הנמשך מראות העם שלום רשעים אך בחלקות לא תחרש כי אם תשית למו כי תסדר פקודתם כמה ד"א אשר תשים לפניהם שהוא לשון סידור שהוא שלא ימותו ברגע כי אם לאט תפקוד עליהם ביסורין ממרקין שתוכר פקודתם לעיני הכל כי אלו הפלתם למשואות כלומר אם היית מפילם כרגע:

== יט ==

הלא תהיה להם למשואות ומעלות בעיני העם כי יאמרו איך היו לשמה כרגע אין זה כי אם שספו תמו מן בלהות כי מחמת בלהות שהיו מתעתדות לבא בסבב הגלגל אשר עלו עד כה על כן מתו לבל יראו ברע ובלהות העתידות:

== כ ==

אך מה שתעשה להם הוא כי יהיו כחלום מהקיץ שהוא כי כאשר יקרה לאדם שיהיה כחולם חלום בהקיץ שהיא תרדמה קלה נים ולא נים תיר ולא תיר ומתדמה לי דבר בחזיון חלום שהוא כאיש נדהם כן יהיו האנשים האלה הולכים ונדהמים על רגליהם שיהיו לאות לבני מרי באמת באמור ברוך אלהים הגומל לחייבים מנת כוסם על פי מדתם כי נפתו בדעתם הסכל כי דעת וכי שיג למו עד מפיהם הוציאו מלין לאמור איכה ידע אל כו' על כן אלהי עולם ה' פקד עליהם ארצה ויבהל דעתם וירדים שכלם ויהיו כאיש נדהם וכגבר עברם יין הולכים ומתדמים כחלום שהוא מהקיץ שיהיו לבוז בעיני הכל באופן כי כל רואיהם יכירו כי יש אלהים שופטים בארץ ומלא כל ארץ כבודו הפך מאמרם באמרם ויש דעה בעליון וזהו אדני בעיר צלמם תבזה כי יודע כי אדני שהוא שם אדנות שהוא שכינה הוא בעיר כי יש אלהים שופטים בארץ ולא עזבה כי מלא כל הארץ כבודו במה שצלמם תבזה שיהיה צלמם לבוז בהיותם כנדהמים כמדובר . 

(יח) או שעור הכתובים ידעתי ה' כי אפילו לא תפקוד עליהם מה שהחטיאו את הרבים ושאר רשעותם כי אם אך בחלקות שלשונם החליקו בלבד תשית למו היית מפילם למשואות ושממות:

(יט) שישומו רואיהם איך היו לשמה כרגע ודאי כלומר שהיתה רעתם נפלאת אמנם מבחינה אחרת ספו תמו מהיות להם בלהות כי לא יצטערו כי אם כמו רגע:

(כ) על כן טוב טוב הוא כי כחלום מהקיץ שהוא כאדם שהוא נים ולא נים תיר ולא תיר שמתדמה לו בחלום דמיונות של הבל כך כחלום שהוא מהקיץ כך יתדמה להם העולם והם הולכים על ורגליהם כנדהמים בלי דעת שכל רואיהם יצדיקו אלהי המשפט ויודע כי אדני בעיר הפך אמרם ויש דעה בעליון שאינו בעולם השפל עתה יודע כי אדני בעיר במה שצלמם תבזה בהחסיר דעתם שהוא הפרש שבין אדם בעל צלם לבהמה:

== כא ==

'''כי יתחמץ לבבי כו' ''' כהתימו לדבר דברי שאגתו על רשע וטוב לו ואשר יתפקרו הרשעים בעשרם כי שתו בשמים פיהם כו' אמר עתה הנה אודה את ה' אשר החזיק בידי בל אמוט מאמונת ההשגחה בראותי דרך רשעים צלחה ככל הכתוב כי הנה תמה אני כי בראותי כי יתחמץ לבבי שהוא השתי יצרים יצר הרע ויצר הטוב ובהיות מתחמץ לבבי שגם שניהם היו מתחמצים משלות הרשעים וכמעט הייתי עדי אובד מיד וכליותי אשתונן שיעצוני כחצים שנונים נגד יצרי להלחם בו בל יטרידני ויתקנוני בעצה טובה:

== כב ==

ולא מן חכמתא די איתי בי מכל אנשי עצרתי כח להשתונן נגד יצרי כי ואני בער מצד עצמי ולא אדע כי לא למדתי חכמה שהם שני מיני העדרים נמצא כאלו שתי בהמות הייתי עמך:

== כג ==

ועם כל זה ואני תמיד עמך דבק באמונתך ולא מטו פעמי ממך כאשר נתחמץ לבבי להרהר בהשגחה על כן אגזור אומר כי אין זה כי אם שאחזת ביד ימיני בל אמוט כי היית עזרתה לי שלא בטבע כי בהשגחה מאתך החזקת בידי בל אהרהר וימוטו פעמי חלילה באופן כי לך ה' הישועה והתהלה שהעמדת להררי עוז בל אמוט מהאמת מה שבלעדיך לא עצרתי כח לבלתי הרהר כמדובר:

== כד ==

'''בעצתך תנחני כו' ''' הנה טעם שעל מלת ואחר יורה היותה תיבה נפרדת ממלת כבוד כמו שכתב הרד"ק. ונבא אל הענין במאמר הכתוב והלך לפניך צדקך כו' שהוא כי אחרי לכת לפני האדם צדקו כבוד ה' היא השכינה הנקראת כבוד יאספך ובזה יאמר הנה ירא אני מיצרי פן יפתני לכן אוחילה לפניך כי בעצתך אשר יעצתני בתורתך באמור לי ראה נתתי כו' ובחרת בחיים אל תבטח בי שאתהלך בעצתך כי אם שאתה תנחני בה בדרכי שהוא העולם הזה שהוא דרך לעולם הבא כנודע ולא אשאל זמן רב כי אם שואחר שתנחני בעצתך ואשתלם מיד אתה שנקראת כבוד תקחני מזה העולם שהוא ענין כבוד ה' יאספך וזה אומרו ואחר כי כל אחר סמוך כנודע והוא מאמר הפייטן רצונך אשאלה רגע ואגוע וזה שיעור הכתוב בעצתך תנחני שהוא לעשות רצונך ואחר שהוא סמוך מיד כבוד תקחני ויאספני מן העולם הזה:

== כה ==

ואם תאמר נא ה' למה שאלתי תנחני בעצתך ותקחני שאין קיחתך צודקת רק בנפש ולמה לא שאלתי אהיה בגוף ונפש על השמים כאשר היה משה בעלותו השמימה או למה לא שאלתי תניחני על הארץ ותהיה עמי בה ולא שתפריד נפשי מגופי ותעלנה השמימה ותשאיר את גופי על הארץ מתחת בהיות שביגיעת שניהם נעשו זכיותי כי הנה הטעם הוא כי מי לי בשמים שאשאל להיות אני גם כן שם עמו וגם לומר שתשאר לעולם נפשי בגופי ותהיה עמי הנה עמך לא חפצתי בארץ:

== כו ==

והטעם כי הלא מה בצע בהיות בארץ הלזו העכורה אם לא לעבוד את ה' במעשה או במחשבה והנה לא זה ולא זה יהיה לי אם אהיה תמיד על הארץ כי הלא ככלות כחי מה אעשה וזהו כלה שארי ובטל המעשה ולבבי ובטלה המחשבה ואם יאמר איש שאשאל מאת ה' יחזיקני את שארי ולבבי לעולם הנה זה אי אפשר לבעל חומר כי מי שהוא צור לבבי מצד הגוף וחלקי מצד הנפש כמה וד"א חלקי ה' אמרה נפשי הוא אלהים לעולם כלומר הוא לבדו המתמיד לעולם ואין זולתו מה שאין כן בשר ודם נמנע ההתמדה אחר עון אדם הראשון עד ישוב העפר אל הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה וזהו צור כו' אלהים לעולם ואין דומה לו מתמיד לעולם כמדובר:

(כה) '''או ''' יאמר מאמרם ז"ל שנמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא וזה יאמר מי יתן לי והייתי בשמים שלא היה יתברך מורידני ארץ בקרב איש כי גם שאני עמך שאתה שומרני מן החטא על כל זה עמך לא חפצתי בארץ כי גם שבהבראי אני זוכה לשכר העולם הבא ירא אני שלא אתקלקל:

(כו) כי הנה כלה שארי ולבבי מדאגת ראותי שלות רשעים וכשל כח לבבי במלחמת הב' יצרים שנכללים באמרו לבבי עד שלא נשאר כח בלבבי להתחזק לבלתי הרהר כי גם שעד כה אתה צור לבבי מחזיקו שלא יחטא וגם אתה חלקי שנעשית לי כחלק שלי שכדרך החלק לחשוק הדבק בכל כך אתה עם היותך הכל ואני החלק שהיה ראוי אהיה אני החושק לידבק בך ונהפכת לי ליחשב חלקי חושק לידבק בי להחזיק ביד ימיני שלא אחטא על כל זה איני בטוח שבהיות עמך בארץ שלא אחטא כי האם אלהים לעולם יהיה צורי וחלקי כלומר אולי יגרום החטא ואהיה עדי אובד חלילה:

== כז ==

'''כי הנה רחקיך כו' ''' אמר סוף דבר בשאלתי ותלונתי אגזור אומר ותהיה לי למסקנא כי אין ספק כי רחקיך הם הרשעים שטוב להם יאבדו ולא אקפיד על טובם כי הוא לאבדם והראיה כי הכל בהשגחה ולא ינקה כל עושה רע הלא הוא כי הצמתה כל זונה ממך כי הכרתה אותו ממך כי כל מקום שאתה מוצא זנות אנדרולומוסיא כו' כי על הזנות איננו מאריך בשום מקום ושטים יוכיח ואם כן ילמד סתום מן המפורש ומי שפוקד על הזונה יפקוד על אלו אלא שלזה מקצר ולזולתו מאריך ויצדק אומרו ממך כי הכריתה הוא מהמקור העליון הדבק בשכינה. 

== כח ==

וגם על יסורי הצדיק לא אחוש כי הנה ואני עם היותי צדיק קרבת אלהים לי טוב שהוא קרבת מדת הדין לי אינו רק טוב כי על ידי כן הוא שתי באדני אלהים מחסי ולא בטובות העולם הזה שעל ידי כן תזדכך חלאת חומרי ותהיה לי לעזרה לספר כל מלאכותיך שהפלגת לי רוח הקדש שאספר כל שליחותיך שאתה משלח להודיע לישראל על ידי מה שאין כן אלו התענגתי בדשן תענוגי העולם הזה. או יהיה מלאכותיך מענין נבואה כמה ד"א מלאך ה' במלאכות ה' ואמרו רז"ל שהנביא נקרא מלאך מפסוק זה ושליחיותיו על ידי נבואתו יקראו מלאכות ה' ואפשר יאמר שחוסה בה' יעלה מרוח הקדש לנבואה לספר כל מלאכותיו הצריכות בימיו:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}