עריכת הדף "אלשיך/שמות/לט"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== לב ==

'''ותכל כל עבודת וכו'. ''' ויעשו בני ישראל וכו'. קשה הל"ל ויעשו בני ישראל ראשונה ואח"כ יאמר ותכל אך יאמר כי גם שהקב"ה מסייע את עושי המצות מעלה הקב"ה על העוסק בה כאלו הוא עשאה כולה והנה בעבודת המשכן כאשר כתבנו למעלה לא היו בישראל בקיאים במלאכה אך היתה נעשית מאליה ע"י השגחתו ית' וזהו ותכל כל עבודת כאילו כלתה מאליה כי מן השמים היתה נעשית ואעפ"כ מעלה אליהם הכתוב כאלו ישראל עשו הכל וזהו ויעשו בני ישראל ככל וכו' בכ"ף הדמיון לומר אע"פ שהיו נראים כעושים אך הוא ית' היה עושה את הכל נמצאו עושים ככל אשר צוה ה' ולא ממש אשר צוה עם כל זה מעלה עליהם הוא יתב' כעשו ממש את הכל וזה וכן עשו: 

== מג ==

'''וירא משה את כל המלאכה וכו' ''' אומרו והנה עשוי וכו' ואומרו כן עשו הוא מיותר אך יאמר והנה עשו אותו כאשר צוה ה' ולא כאשר צוה משה אליהם כי כמה דברים היה משנה בצלאל והיה מסכים עם אשר צוה ה' את משה ולא אל אשר צוה משה אליו וזהו את אשר צוה ה' וגם יכוין כי הנה הקב"ה הראה אל משה המשכן אהלו ומכסהו וכו' מנורה וכלים כד"א וראה ועשה כתבניתם אשר אתה מראה בהר הנה האומנים אשר לא ראו רק ע"פ מגיד אשר ראם רוחניים לא יוכל עשות' ממש כאשר הראה ה' את משה והם לא ראו רק ע"פ הגדתו אמר וירא משה וכו' והנה ממש הוא כאשר בעת צוהו ה' ושמא תאמרו איך יתכן והוא שלא כדרך טבע לז"א כן עשו כלו' ה' הנזכר עם הנזכר לעיל שהם ישראל כי הוא ית' היה העושה אתם אז ויברך אותם משה את הקב"ה ואת ישראל. והנה בירך ברכה כוללת באומרו יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם ויהי נועם וכו' שבזה ברכם את ה' שימשיך שפע למטה שהוא כוונת כל הברכות הרי ברכה את ה' וברכה לישראל כפשוטו. או יאמר וירא משה את כל המלאכה וכו'. במה שנעיר אומרו כן עשו שהיא מיותר ובמה שכתבנו למעלה בפ' תרומה על ועשו לי מקדש וכו' שאומרו וכן תעשו חוזר אל אומרו ושכנתי בתוכם שאמר ב' דברים. (א) ועשו לי מקדש (ב) ושכנתי בתוכם שיעשו באופן אשכון בתוכם ממש שיהיו צדיקים ראוים לכך על הא' אמר ככל אשר אני מראה אותך. ועל הב' אמר וכן תעשו ואמר וירא משה והנה על הא' עשו כאשר צוה ועל הב' שהוא ג"כ צויו יתברך אמר כן עשו ולא ראה זה כ"א משה לבדו ברוח הקדש אשר אתו וזהו וירא משה כי הוא לבדו הרואה בשני הדברים וע"כ ראה שהיו ראוים לברכה ויברך אותם משה וארז"ל (בתנחומא) שאמר יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם ויהי נועם ה' וכו' ויהיה ביאור הכתוב לפ"ז שאמר גם שעשיתם משכן עיקר שכינה בכם הוא ומכם ימשך אל המשכן במה שהוא מעשה ידיכם ויהי נועם ה' אלהינו עלינו שהוא על עצמינו וימשך מזה שמעשה ידינו כוננה עלינו כלו' כי יאמר איש היתכן יעזוב הוא ית' השמים כסאו הם שמי השמים מעשה אצבעותיו וישכון במשכן מעשה בני אדם לז"א באשר יהיה נועם ה' עלינו לא יחשבו ולא יערכו מעשה ידינו אצלינו כ"א למעלה מחוקינו באשר אתה אתנו וזהו ומעשה ידינו כוננה עלינו שתתן בכל אשר יהיה מעשה ידינו דרך כל התכונות עלינו כלו' למעלה מגדרינו כאלו דבר רוחני עשינו לפניך ככל ענין מעשה המצות ועוד נוחילה לפניך כי גם מעשה ידינו אשר בפנינו עתה הוא המשכן גם שעשינו אותו טרם היתה נועם ה' עלינו גם הוא כוננהו בהשראת שכינתך בו וידוקדק באומרו ומעשה ידינו כמ"ש ז"ל (שם) שהיו ישראל יריאים פן יעכב עון העגל מלהשרו' שכינה שעל כן רפו ידיהם בשבעת ימי המילואים שלא שרתה בהם שכינה ואמרו למשה אולי לא נתכפר עון העגל ואפשר שאמר מרע"ה רבון העולמים העון ההוא לא מעשה היה כ"א יצא מאליו כמ"ש ויצא העגל הזה וגם אם היה הדבר לא מידינו היה כ"א מיד הערב רב אך מצות המשכן הבא לתקן היה להפך כי הוא מעשה ממש וגם הוא מעשה ידינו אנחנו בנ"י ומרובה מדה טובה על מדת פורענות ע"כ ראוי אל זה תביט ולא אל הפכו ותכוננהו וזה ומעשה ידינו כוננהו. או יאמר במה שאמרו ז"ל (כתובות דף ה) גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ דאלו במעשה שמים וארץ כתיב אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים ואלו במעשה הצדיקים כתיב מקדש ה' כוננו ידיך כו' ע"כ. ואמר גם שבשמים הכינות כסאך אשר המה מעשה אצבעותיך כאשר יהי נועם ה' אלהינו עלינו להיות שכינה שרויה על עצמינו כי תחשבנו לצדיקים לא יגרע מעשה ידינו משמים של מעלה כי בזה מעשה ידי הצדיקים כוננה עלינו שאתה ה' לפניך הם גדולים מעשה צדיקים שתכוננם בשתי ידיך כמד"א מקדש ה' כוננו ידיך וגם כי שם נאמר אל ב"ה אשר במקום שער השמים שמלבד מעשה ידינו המקום בעצמו מסייע. אחלי יכונו לפניך כי גם שאין במשכן כ"א היותו מעשה ידינו לבד תכוננהו וזהו מעשה ידינו כוננהו כעת אם שאינו כעתיד בהר המוריה וענין התכוננות הזה יהיה כי המשכן הוא רמז אל כל הדברים העליונים כנודע ובמה שאנו אומרים שאנו חומרי' אין לנו כח כ"א לעשות מעשה ידינו אך ההתקשרות אשר למשכן וכליו אצל הדברים אשר הם דוגמתן והתקשרות כל חלקיו גם ע"פ רמוזן אינני בלתי ע"י השראת שכינה בו וזהו אשר הוא מעשה ידינו כוננהו וזה ענין המדרש שאומר שהיה מתפרד ובלתי יכול להתקיים בכל יום עד ששרתה בו שכינה: 

'''או ''' יאמר ויהי נועם ה' אלהינו ומעשה ידינו שהוא המשכן כוננה תחלה עלינו במשכן העליון שתכוננהו ותקימהו ובזה ומעשה ידינו של מטה כוננהו כי יקושר עם העליון או ומעשה ידינו הם כלי המשכן כוונה עלינו תחלה בעצמותינו כי יש בו דוגמא של מעלה המשכן ואחרי כן ומעשה ידינו הוא המשכן עצמו כוננהו יושב בסתר עליון וכו' יאמר אל תתמהו על היותי במשכן כי למה שישיבתו ית' אינה הרגשיית חלילה כי הלא כשהוא יושב הוא בסתר ולא שיורגש ע"כ אינו ממלא מקום חלילה שאינו גבוליי וגם אז בשבתו הוא עליון כי גם על השמים כבודו ג"כ והראיה כי הלא בלעדי זה המשכן הלא בהיות מלא כל הארץ כבודו גם זה הוא פליאה כי הלא בצל שדי הוא שאמר לעולמו די והגבילו ואיך יתלונן בצלו אך מזה תדעו שלא יחשב לזר גם היותו במשכן כי גם העולם כולו הוא גבוליי הנה ראיה שתשובתי היא אמיתית:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}