עריכת הדף "אלשיך/שמות/לז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ב ==

'''ויקרא וכו' ''' הורה כל מה שכתבנו כי אשר היתה חכמה בלבו ולא אימון ידים והיה מתעורר שלבו היה נושאו את גופו קל כנשר להתקרב אל המלאכה ועי"כ לעשות אותה כי היתה נעשית מאליה מתוך ידיהם וזהו אומרו אחרי כן מרבים העם להביא מדי העבודה למלאכה לומר הנה אם היתה מלאכת הדיוט הנעשית בדרך טבעי לא היה די במה שהביאו אמנם במה שהיה מלאכת נעשית מאליה הן מעט אשר היו לפניהם ויפרוץ לרוב שהית' מצלחת ומתברכת וזהו מדי העבודה למלאכה כי בערך בעבודה שהיו טורחים שהיתה קלה נעשית מאליה שלא בטבע מציאות המלאכה כי רבה והיה די מה שהביאו מדי העבוד' למלאכה וזהו מדי העבוד' למלאכ' פי' מאמר' איך הית' העבוד' קלה ואמר אשר צוה ה' לעשו' אותם והוא מה שכתבנו בפסוק אלה הדברי' אשר צוה ה' לעשות אותם שהוא שצוה ה' לעשות אות הוא ית' בעצמו וזה יאמר תדע למה העבודה היתה קלה נעשית מאליה כי הלא היא אשר צוה ה' לעשות אותה השם בעצמו ועי"כ היתה מתברכת והספיק מה שהביאו לשני בקרים וזהו והמלאכה היתה דים וכו' לומר והמלאכה הידועה למה שהיא מלאכת שמים היתה דים מה שהביאו לכל המלאכה משא"כ אם היתה מלאכת הדיוט: 

== ח ==

'''ויעשו כל חכם לב בעושי המלאכה וכו'. ''' הנה אומרו בעושי המלאכה הוא מיותר וגם אומרו בעושי משולל הבנה כי היה ראוי לומר עושי המלאכה בלא בי"ת אך יאמר מה שכתבנו כי הוא ית' היה עיקר שעמו היו כל חכם לב עושים. והענין כי הנה ארז"ל (שם) יודע היה בצלאל לצרף אותיות שבהם נבראו שמים וארץ וכתבנו למעלה כי מה צורך היה לו לדעת כל זה אם לא שהמשכן וכליו אינן כדאים מצד עצמם לשכון בהם יה אלהים אך משכן וכליו היו דוגמת משכן העליון וכל ענייניו ובעשותו בצלאל וכל חכם לב משכן וכליו כל מה שלמעלה היו עושים למטה ככל השפע העליון כאלו עולם רוחני היו בונים למטה ע"כ הוצרך לדעת לצרף אותיות שבהם עולם נעשה והיו זה ע"י מחשבה שהיה הוא והם מחשבים בעשותם כמדובר למעלה כי גם שעיקר המחשבות לא היו רק בצלאל ואהליאב עם כל זה ולהורות נתן בלבו שהיו שניהם מורים להם והם מחשבים ועושים והנה ידוע כי אותיות שברא בהם הוא יתב' את העולם הם כחותיו ית' כי כל התורה כלה שמותיו ואותם הכחות הם העושים המלאכה בעצם ואתם כל חכם לב וזה יאמר ויעשו כל חכם לב בעושי המלאכה כי כל חכם לב עשו עם עושי המלאכה בעצם הם כחותיו ית' שהם העיקר כי הוא ית' היה העושה ע"י כחותיו אלה כמדובר והנה מלבד הכתוב אצלינו ברמז הקרוב אל הפשט בפ' תרומה עוד אפשר לו כי היו יריעות התחתונו' מד' מינים כנגד ד' רקיעים ראשונים שהוא שש משזר כנגד וילון שמחדש בו הוא ית' מעשה ששת ימי בראשית תכלת כנגד רקיע כמשז"ל (מנחות דף מג) תכלת דומה לרקיע ארגמן כנגד שחקים שנקראו כן על שם ששוחקים מן ע"ד משז"ל (במדבר רבה פ' נשא) שארגמן נדרש על דבר המן ותולעת שני הוא אדמימות משולהב כנגד זבול שבהיר הוא מהג' שתחתיו שבו בה"מ של מעלה כנודע מרז"ל ולהיות ארבע אלה איכותן קרוב זה לזה עם שהגבוה גבוה עולה במעלה על הקודם בצד מה כרכן יחד אך הג' העליונים עולים יותר זה על זה בספירות כי אין מעון שעל זבול מתקרב אל מכון וכן ערבות ע"כ נרמוז כ"א בפ"ע כנגד מעון היא יריעות עזים ששם עוז מלאכי השרת כמשז"ל פ' אין דורשין (חגיגה דף יב) מצינו בפ' מי שאחזו (גיטין דף סח) שמלאכי השרת נקראו תועפות וכנגד מכון עורות אלים מאדמים כח דין הוא שם כמ"ש באין דורשין ששם חדרה של סופה ומערה של קיטור ועליות טללים רעים ואגלים רעים וזהו רמז מאדמים וכנגד ערבות היה עורות תחשים הוא ססגונא שגווניו רבים והוא כי לא היה אדם יכול לעמוד על הגוון כי היה בהיר ונראין בו מעין גוונים רבים מאוד רמז אל ערבות שהוא ספיריי מאוד כמעט שאין גוון נתפס בו כמ"ש באין דורשין. (שם) כי שם גנזי חיים טובים דכתיב (תהילים ל״ו:י׳) כי עמך מקור חיים וגנזי שלום וברכה ונשמותיהם של צדיקים ורוחות ונשמות שעתידות להבראות כמשז"ל וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים הרי כל הדברים ההם רוחניים ואין ספק כי גם ערבות מתקרב להם ואחשוב רמז בהיות שכינה בבית קדש הקדשים המכסהו ביריעות אלו הרומזים ז' רקיעים לרמוז כי לא כאשר מתחלה שהיה שפע הנשפע על הארץ בא עליה מן השמים אך עתה שעיקר שכינה בתחתונים מתחת לרקיעים יצא שפע להשפיע ברקיעים וכל הנהגת וטוב השמים מהארץ יושפע ויתכן כי בשלשה העליונים יש רמז לשלשת אבות בתחשים אל אברהם שהיה חש לעשות רצון קונו (והנה שש מעין ססגונא) ועורות אלים כנגד אילו של יצחק ועורות עזים כנגד ואת עורות גדיי העזים הלבישה כו':


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}