עריכת הדף "אלשיך/במדבר/ד"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>

== כא ==

'''וידבר ה' וכו'. נשא את ראש וכו'''' ראוי לשום לב (א) מה נשתנו הלוים מישראל כי בישראל נאמר שאו את ראש וכו' ובלוים נאמר נשא את ראש. (ב) למה במררי לא נאמר נשא כלל. (ג) אומרו בגרשון גם הם שהיא מיותר. ועוד שלא נאמר כן בבני מררי שנמנו אחריהם: (ד) למה שנה בבני גרשון כי בקהת אמר למשפחותם לבית אבותם ובגרשון היפך ואמר לבית אביתם למשפחותם ובמררי חוזר אל סדר האמור בקהת ואח"כ כשמספר הכתוב מה שנמנו ומה שעלה סכום כל משפחה אומר בכל אחד משלשת' למשפחותם לבית אבותם. ועוד למה בקהת אומר וידבר ה' אל משה ואל אהרן ובגרשון לא נזכר אהרן. (ה) מה היה כי בקהת לא נזכר מנין כ"א נשא את ראש בני קהת וכו' ובגרשון נאמר גם ל' מנין באומרו תפקוד אותם ובמררי אחר אומרו תפקוד אותם חוזר ואומר תפקדם. (ו) כי בקהת נאמר כל הבא לצבא ובגרשון היא אומר כל הבא לצבא צבא ובמררי אומר לצבא. (ז) כי בקהת נאמר לעשית מלאכה ובגרשון הוא איומר כל הבא לצבא לעבוד עבודה ובמררי הוא אומר לעבוד את עבודת אהל מועד. (ח) כי בקהת ובגרשון נאמר באהל מועד ובמררי נאמר אוהל מועד. (ט) כי לא היו לא אלו ולא אלו עושים מלאכה ולא עבודה באהל מועד כי אם נושאים משכן וכליו:

'''אמנם ''' הנה לכלות עם בני ישראל אחת היתה נשיאת ראשם במספר הפרשה הקודמת הלא היא לעשותם ארבע מחנות בד' דגלים מעין ד' מחנות שכינה על כן נאמר בם בפקוד אותם לכך שאו את ראש כמדובר למעלה אך משפחות הלוי בלעדי זה היתה להם נשיאת ראש כי לגיון של מלך המה כי ה' הוא נחלתם וגם סביב למשכן יחנו על כן מה שעתה הוא יתברך חוזר לפקוד אותם לייחד עבודה לכל א' ממשפחותם הוא נשיאות ראש נוסף על החדש ע"כ לא יאמר שאו את ראש כ"א נשא ל' מקור שיצדק על המשך נשיאת ראש הולך ומתנשא מדרגה אל מדרגה והנה הי' הדעת נוטה שבה יתחיל ובשני ישנה כפי סדר לידתם לבל הטיל קנאה ואם ככה היה עושה בגרשון היה מתחיל ואחריו קהת ואחריו מררי אך לא עשה הוא יתברך כ"א בקהת התחיל והנה תשובת דבר זה בצדו יען כי עבודת בני קהת היתה עיקר המשכן ארון ומנורה ושלחן אך עדיין אעיקרא דדינא פירכא למה לקהת שהוא השני נתנו עיקר הקדושה ולגרשון אחיו הגדול יריעות המשכן ומכסהו ע"כ לתקן את הכל בא האלהים מהפרשה הקודמת ואמר נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי לומר הראוי הוא נשא את ראש בני קהת מתוך כל יתר בני לוי כי לזה תהיה נשיאת ראש על גבי כלם שהוא ע"ד לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל שהוא כי הם תוכיות ועיקר כך קהת הוא בערך שאר הלוים כתוכיוח ועיקר שלהם והוא בין לימנות ראשון בין למלאכת עבודתם ולמה תעשה כה לאלה והם בני קהת שהוא השני לז"א למשפחותם לבית אבותם והוא כי הצד השוה שבגרשון קהת מררי הוא כי בית אבותם הוא לוי אך במשפחות הנמשכות מכל אחד מהם נפרדות בסוג. כי אין משפחות קהת כמשפחות השאר כי הלא גם שכלם צדיקים אינם דומים לקהת ועמרם ומשה ואהרן שהם גדולי עולם ע"כ ראויה המעלה לבני קהת מבני יתר אחיו וזה מאמר הכתוב נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי כלו' כי להם תהיה נשיאות ראש על כלם והטעם היא כי משפחותם גברו על בית אבותם עד גדר הזכר משפחותם קודם לבית אבותם שהיא על היות במשפחותם גדולי עולם וז"א למשפחותם לבית אבותם וע"כ בקהת נאמר וידבר ה' אל משה ואל אהרן משא"כ בגרשון רק משה לבדו למען הראות יתרון משפחותם שגם כהונה בהם עם גדולת משה שהיו בם מלך וכהן משא"כ בגרשון שלא היה כן ע"כ לא הזכיר רק את משה שא"א בלתו ע"כ בגרשון שכבוד היותם בני לוי גדול מכביד משפחותם מצד עצמם שם נאמר לבית אבותם למשפחותם ועל כן ראוי להקדיש את קהת ולתת לו עיקר קדושת המשכן שהוא לעשות מלאכה באהל מועד כי עבודתם שהיא לשאת ארון שלחן ומנורה ומזבח הזהב היתה נעשית עודנו אהל מועד על מתכונתו ומכונו בקדושתו ונושאים משם את כלי הקדש והוא יתרון גדול וזהו לעשות מלאכה באוהל מועד כי מלאכתם הותה עודנו אהל מועד ועוד יתרון שני והוא כי לפי האמת אין עבודתם מתייחסת בעצם לעבודה כי הלא בלא עמל ויגיעה היו נושאים את הכלים ההם כי הארון אדרבה היה נושא את נושאיו ויתר הכלים הקדושים ההם גם שלא ישאו את נושאים לא יבצר מקדושתם שלפחות לא יכבדו עליהם על כן אמר לעשות מלאכה ולא אמר ל' עבודה וגם זה יתרון גדול שהיתה עבודת משאם קדושה גדולה נכרת בנשיאתם את כלי משאם אך בגרשון לא היתה כ"א אחד שהוא כי לא היה משאם דבר בלתי מתייחס לעבודתם כנשיאות ארון ושלחן וכו' כי עבודה ממש בשני מינים. (א) מה שהיו מעמיסים אותם על עצמם לשים על העגלות. (ב) שים איתם בעגלות וזה אומרו בבני גרשון לעבוד עבודת עבודה על שני הסוגים אך הדבר השני שהוא היות עבודתו באוהל מועד עדיין היה זה בהם כי הלא בבואם לעבוד עבודתם עדיין היה אהל מועד על מכינו קרשיו ועמודיו אהלו ומכסהו ומכסה התחש אשר עליו מלמעלה ואז היו מפרקים המכסה והיריעות ונותנים על העגלות אך בבואם לעבוד עבודתם עדיין היה נקרא אהל מועד וז"א לעבוד עבודה באהל מועד שהוא כי גם כי גרע מהם תואר מלאכה האמור בקהת אך עדיין עבודתם באהל מועד מתייחס וזה לעבוד עבודה באהל מועד אך בבני מררי לא זה ולא זה כ"א לעבוד עבודת אהל מועד כי בבואם לעבוד עבודתם לא היה כבר אוהל מועד כי כבר הוסרו יריעות תחתונות ואמצעיות ומכסה התחש ולא היה רק הקירות לבדם ולא יקראו שמו אז אהל מועד וז"א במררי עבודת אהל מועד אך לא היה באהל מועד ולספר הכתוב יתרון בני קהת חזר ואמר זאת עבודת בני קהת באהל מועד וכו' לומר תדע למה קראתי מלאכה לעבודת בני קהת הלא הוא כי ראה נא כי זאת עבודת בני קהת מלבד היותם באהל מועד גם היא קדש הקדשים וא"כ מי שנושא קדש הקדשים לא תקרא עבודה לפי האמת כ"א בדרך השאלה כלומר ועל כן קראתיה מלאכה ואחר החילו לרמוז טוב טעם אל יתרון בני קהת בפקוד אותם ובא בפרשה זו לצוות על נשא את ראש בני גרשון בא לגמור הענין ולדבר על לבם פן יתחמץ לבבם באומרם כי אביהם הבכור ולא נמנה ראשונה וגם יתר שאת כלי הקדש לא ניתן למו כ"א לבני קהת על כן לבעבור הסר קנאתם זאת בא האלהים בפרשה זו ואמר נשא את ראש בני גרשין גם הם כלומר נשיאות ראש יש לבני גרשון גם הם כבני קהת לפי ערכם אלא שמה שלא ניתן למי יתרון בני קהת הלא הוא כי הקהתים היתה בהם בחינת האמור גם למשפתותם לבית אבותם על יתרון אשר למשפחותם הם עמרם ומשה ואהרן על לוי בעצמו היא בית אבותם כמדובר למעלה אך בני גרשון אלה נהפך הוא כי שלימות בית אבותם גברה על משפחותם כלומר כי ע"כ זכו הקהתים אל הכבוד ההיא משא"כ בבני גרשון וז"א בהם לבית אבותם למשפחותם הפך האמור בקהתים אך בבני מררי חזר אל סדר ראשון לומר למשפחותם לבית אבותם. ולבא אל הענין נשים לב אל אומר תפקוד אותם במררי סמוך אל למשפחותם וכו' משה"כ בגרשון שנאמר בפסוק שני מבן שלשים וכו' תפקוד אותם אמנם שני דברים הם א' הנשיאת ראש במדרגת העבודה שני מציאות המנין שהיא לייחסם לבית אבותם והנה בקהת וגרשון שנאמר בהם נשא לרמוז הנשיאת ראש על בחינה זו אשר לקהת ניתנה לו מעלה יתירה על גרשון הגדול ע"כ לרמוז הטעם שינה להקדים בקהת המשפחות לאבות והיפך בגרשון אך במררי שלא נאמר נשא מה שמקדים המשפחות לאבות אינו על בחינת הנשיאת ראש כ"א על המנין מצד עצמו וז"א למשפחותם לבית אבותם תפקוד אותם לומר מה שאני מקדים המשפחות לאבות הוא למה שהמשפחות הן הנמנים וזהו תפקוד אותם כי אומרו לבית אבותם אינו אלא שהנמנים שעליהם ידבר ימנו לבית אבותם ע"כ נאמר באחרונה ושיעור הכתוב מה שאני מקדים המשפחות לאבות הוא כי תפקוד אותם על כן מהם אני עושה עיקר ואין הענין פה על בחינת נשיאות ראש כי איננה במררי בעצם כקהת וגרשון:

'''עוד ''' אפשר כי עם היות שבצד מה יש קצת נשיאת ראש במררי רמזו ברבוי הגם שבבני גרשון באומר נשא את ראש בני גרשון גם הם וז"א מלת הם שהל"ל נשא את ראש בני גרשון מאי גם הם לרמוז כי יש רבוי באחרים מלבד הם אך אינו כ"כ לומר בפ' נשא את ראש ועל כן לא דבר במררי רק על בחינת המנין כי על כן נאמר תפקוד אותם סמוך למשפחותם לבית אבותם כמדובר ועל פי דרכנו להורות חשיבות בנמנים בבני גרשון על בני מררי אתם שבמררי חסר וא"ו ואותם שבגרשון מלא:

'''ואמר ''' עוד להפיס דעת בני גרשון שלא הושוו לבני קהת הקטן ממנו. רמז כי נשיאות ראש יתר בצד מה על הקודם לבני גרשון והוא כי מבן שלשים וכו' כל הבא לצבא צבא והוא כי הנה בקהת נאמר בא לצבא והענין כי בבא בבני קהת לקחת ארון ומנורה ושולחן ממזבח הזהב הלא ימצאו שם כל צבא של מעלה עם ארון העדות אשר שם השכינה עם מלאכי המרכבה נמצאו בני קהת מתייחסים לבאים לצבא הוא צבא של מעלה אך בצאתם עם הארן השכינה יוצאת עמו גם היא וכצאתה גם כל צבא השמים אשר היו עמה יצאו אתה ללכת אל המקום אשר יבחר ה' להקים שם את המשכן נמצא שבבא בני גרשון אל אהל מועד לשאת את היריעות לא ימצאו שם צבא עליונה כי יצאו אך ע"י בואם שמה לעשות מצותם לא יבצר מלבא שמה גם מהמלאכים שרפי קודש כי הלא זה דרך כל מקום אשר היתה בו שכינה כי בנוסעם משם לא יתרוקן המקום מהשאר שם בחינת קדושת שכינה כי אם שע"י צאת הארון אשר אתי עיקר שכינה יצאו ללותה כל צבא של מעלה לגמרי אך בבא בני גרשון שם לשאת את השולחן המשכן אהלו ומכסהו אז ישובו ויבאו אתה קצת צבא עם בחינת השארות שכינ' בצד מה שנשאר שם וזה כי בקהת נאמר כל בא לצבא כי היו באים אל הצבא העליינ' אשר הוא שם וז"ש לצבא אך בבא אחריהם בני גרשון כבר הצבא יצאת כ"א שלכבודם שבאים לעשות עבודת משרה שם הוא יתב' גם צבא עליונה על ידם להיות עם צד השכינה הנשארה וז"א בבני גרשון לצבא צבא שעל ידם נעשות הצבא מחדש ועל כן רב טוב להם שעל ידם נעשה צבא עליונה חוזרת ומתחדשת שם הצבא עד הסתלק משם המשכן לגמרי באופן כי בבא אחריהם בני מררי ימצאו שם הצבת ההוא וזהו מה שבמררי אומר לצבא כי שם ימצאו צבא כי לא יצת הצבא ההוא שנעשה על יד בני גרשון בצאת בני גרשון כאשר יצא בצאת הקהתים כי שם היה לכבוד עיקר השכינה היוצאת אתם עם הארון כמדובר ומה שנאמר בבני גרשון לעבוד עבודת עבודה ובבני מררי אמר לעבוד את עבודת אהל מועד הוא כי הנה שתי עבודות היו בבני גרשון אחד על שכמם שהיו נושאים היריעות על כתפם עד מקום העגלות וטוענים אותם וזה שפירש ואמר זאת עבודת משפחות הגרשני לעבוד ולמשא לומר מה שאמרתי שתי עבודות הוא כי יש בהם לעבוד וגם משא על שכמם שהוא כי תחלה ונשאו את יריעות המשכן וכו' ואת קלעי וכו' את כל כלי עבודתם אשר יעשה בהם שהוא מעשה בגופם ואח"כ ועבדו על ידי העגלות כי לא היה אפשר ממקומם לתתם בעגלות עד ישאום ויקפלום ויתנום בעגלות אך בבני מררי סמוך למשכן היו באים העגלות ונושאים הקרשים ויטענו בעגלות ועל כן לא נאמר בהם ונשאו וכו' ועבדו רק משמרת משאם כי המשמרת והמשא היה בא כאחד היה הטעינה בלבד שבו משא ומשמרת יחד וג"כ לא נאמר עבודת עבודה רק לעבוד את עבודת אהל מועד כי לא היו שתי עבודות לשאת על כתפם ואח"כ לטעון כי אם הטעינה מיד כאמור:

'''ואחר ''' שאמר תפקוד אותם חזר ואמר תפקדם לא היא כי אשר יראה שלא נאמר נשא במררי יעלה על רוחו כי לא עלה גדר נשיאות ראשם ממדרגת המון עם בני ישראל שנא' בהם שאו את ראש כל עדת בני ישראל ולא כן הוא כאשר כתבנו למעלה כי ע"כ נאמר בשבט לוי נשא ולא שאו את ראש כאשר בישראל כי ישראל היתה להם נשיאת ראש א' אך ללויים היו שתים כמדובר למעלה וע"כ נמנו ישראל מבני עשרים שנה יוצאי צבא מלחמה אך הלוים היה להם נשיאת ראש כפולה ודמים אל לגיון מיוחד של מלך שע"כ הם נושאי המשכן וע"כ להיותם באים אל הקדושה יותר לא ימנו רק מבן שלשים כי אז יהיו בעלי שלימות יותר וע"כ הנמנים מבני עשרים נאמר בהם כל יוצא צבא כי הם דומים ליוצאים לצבא אך הלוים יתייחסו לבאי צבא כאו' כל הבא לצבא שהם כנכנסים פנימה אל הקדושה במקום עיקר פמליא של עיקר שכינה שהוא באהל מועד כי אינו דומה השראת שכינה שבמחנות הדגלים שהם מחנה ישראל להשראת שכינה שבמחנה שכינה או מחנה לויה ומה גם בהכנס הלוים שבמחנה הלויים אל עבודת אהל מועד שהיא מחנה שכינה ועל כן יאמר אומר אחרי כי במררי לא נאמר נשא כ"א תפקוד בלבד אולי אין להם נשיאות ראש רק כשאר המון ישראל ע"כ בא הכתוב. ואחר אומרו במררי תפקוד אותם אמר מבן ל' שנה תפקדם אמר אל תדמה את משפחות מררי להמון ישראל על שאין עבודתם רק קרשי המשכן וכו' כי הלא מבן שלשים שנה תפקדם ואלו היו בישראל היו נמנים מבני עשרים והטעם כי הלא אלה הם כל הבא לצבא שהם באים ממחנה לויה פנימה אל הצבא של פמליא של שכינה מה שאין כן ישראל שהם ככל יוצא צבא ועוד שנית שהוא לעבוד את עבודת אהל מועד משא"כ ישראל.

'''ומה''' שלא נזכר לשון מנין בקהת כי אם בגרשון ומררי אפשר כי למה כי בני קהת היה הארון מכלה בהם כנודע מרז"ל והיה מקום לומר כי המנין היה גורם על כן בקהת לא הזכיר אפילו שם מנין כי אם בגרשון ובמררי למען יראו כי לא המנין גורם בזה כי הלא מי שאפילו לא נזכר בו מתים מהם ומי שנזכר פעם אחת ומי שנזכר פעמים שהם בני מררי לא היתה מיתה מצויה בהם הוו אומר כי אין זה רק מהאחרון כענין פרץ עוזא:

'''ומה ''' שבקהת נאמר כל בא לצבא ובגרשון ובמררי נאמר כל הבא יתכן כי בגרשון ומררי לא היה גם אחד מבן שלשים שנה ומעלה שלא היה נכלל בדבר ע"כ נאמר כל הבא לכלול כל יחיד ויחיד אך בקהת אהרן ובניו לא היו בכלל כי מעלתם גברה על כל יתר המשפחה ולא אחד בהם היה מהנושאים כלי המשכן כי אם לשים אותם בנרתקן בלבד משא"כ כל יתר המשפחה שאפילו אם יבאו לראות מחייבים את ראשם כמאמר הכתוב לא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו על כן נאמר כל בא בלי ה"א הידיעה כי לא על כל אחד מזרע קהת ידבר:

== לד ==

'''ויפקד משה וכו'.''' אחרי אומרו יתברך למשה הפרש הדרגות בשלש משפחות הלוי בקהת הקדים המשפחות באומרו למשפחותם לבית אבותם מה שאין כן בגרשון וכן בקהת אמר לצבא ובגרשון לצבא צבא וכן בקהת אמר מלאכה ובגרשון ומררי עבודה וכן בקהת ובגרשון אמר באהל מועד משא"כ במררי מגיד הכתוב כי כשבא משה לפקוד אותם לא גלה להם הפרשים אלו כי חש על הקפדת קנאה כ"א בשלשתם אמר למשפחות' ואח"כ לבית אבותם ובשלשתם אמר לצבא לעבודה באהל מועד עוד עשה הוא יתברך אחר כן מפני חשש קנאת המאוחר על המוקדם בא ועשה כללות א' משלשתן ואמר כל הפקודים אשר פקד כו' למשפחותם כו' לומר שכל שלשתן יחשבו למוקדמים משפחותם לבית אבותם והעובר משא בכתף הם בני קהת והעובדים עבודת עבודה שהיא על העגלות כלם שוים לפניו יתברך כי לב כלם לשמים וזה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא כלומר אלו ואלו שוים כמשא בכתף כעבודת עבודה וגם באה"מ כי כלם יחשבו לענין השכר כעושים מלאכה באהל מועד גם שבני מררי לא היתה עבודתם באהל מועד כמדובר למעלה ועל כן עשה סך הכל ואמר ויהיו פקודיהם שמנת אלפים שהוא לצרפם ולכוללם כאחד:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>